פרסומים

קריאתו של עבדוללה אג'לאן, המנהיג הכלוא של המחתרת הכורדית, הפ.ק.ק, ב-27 לפברואר, לפעילי הארגון לפרקו ולהניח את הנשק מהווה נקודת מפנה משמעותית לקראת סיום הפרק האלים במאבק הכורדי מול הממשלה הטורקית. אף שהוויתור על המשך מאבקו של הארגון, שנוסד ב-1978, יהיה כרוך בהתמודדות עם אתגרים, ניכרת נכונות לפעול בהתאם להצהרתו של אג'לאן לפחות לגבי פעילותה של המחתרת בתוך טורקיה. להתפתחויות בטורקיה השלכות על יתר חלקי העם הכורדי במדינות השכנות. הן מחלישות את יכולת הכורדים בסוריה להמשיך להתנהל באופן אוטונומי ותורמות להעמקת השפעתה של טורקיה בסוריה, באופן...

הבחירות הכלליות בטורקיה, שנערכו במאי 2023, העמידו פעם נוספת את המשטר בטורקיה מול הבעיה הכורדית. ארדואן רואה בשלושת חלקי כורדיסטאן (להוציא זה שבאיראן) מרחב מחיה (LEBENSRAUM) טורקי. תפישה זו היא שילוב של רעיון הניאו-עות'מאניזם ההתפשטותי לצד תפישת האיום לגבי הנושא הכורדי בכללותו. ובמסע הבחירות האחרונות, בעוד הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן ידע לתמרן את מהלכיו כדי למנוע מהמפלגה הכורדית להוות לשון המאזניים וכך להכריע לטובתו את תוצאותיהן, הכורדים כשלו שוב בקריאת המפה והם עלולים לשלם על כך.

קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

הטלטלה במזרח התיכון יצרה כמה מוקדי אלימות משמעותיים חדשים שבהם מעורבים שחקנים אזוריים וגלובליים, כחלק מהמאבק על עיצוב פני האזור. מגמה שהואצה בעשור האחרון להקרנת עוצמה במסגרת זו היא שימוש ב"שכירי חרב". בשונה משלוחים (proxies), עיקר המניע של שכירי החרב הוא האינטרס הכספי. מדינות המפרץ, טורקיה ורוסיה מובילות מגמה זו, בהפעילן "שכירי חרב" רבים במשימות לחימה מובהקות מחוץ לגבולותיהן. בכך הן מתייחדות מארצות הברית, מדינות אירופאיות או סין, המנצלות "שכירי חרב" במשימות "תומכות לחימה", ומאיראן, המובילה...

מחוז אידליב, בצפון מערב סוריה, נותר מעוזם המשמעותי האחרון של המורדים במשטר אסד. מאפייניה של מלחמת האזרחים, הנכנסת לשנתה העשירית, משתקפים במערכה שהתחדשה באחרונה באזור זה: לחימה אכזרית וחסרת אבחנה של המשטר בגיבוי רוסי ושל מליציות שיעיות המופעלות על ידי איראן; משבר הומניטרי, המתבטא בין היתר בעקורים ובפוטנציאל לפליטים; ניסיון רוסי, כושל עד כה, לתווך בין הצדדים; וסכנת הידרדרות – צבאית ודיפלומטית – נוכח ריבוי השחקנים הפועלים במרחב. עם זאת, המערכה במרחב אידליב מגלמת שני שינויים משמעותיים במאזן הכוחות בין הצדדים: הראשון, עימותים...

מבצע "מעיין השלום" הוא המבצע השלישי של טורקיה בצפון סוריה מאז 2016, והמהלך השאפתני ביותר שלה עד היום בסוריה. למהלכים שהובילו למתקפה ולתוצאותיה משמעויות אזוריות ובינלאומיות החורגות מהמערכה הספציפית, בעיקר באשר להשלכות הצפויות של שאיפתו של הנשיא דונאלד טראמפ לשים קץ למעורבותה של ארצות הברית בסכסוכים אזוריים על התנהלות השחקנים השונים. עצם המתקפה, לאור ריבוי האיומים הטורקים בנושא, לא הייתה מפתיעה, והגעת הכוחות הכורדים להסכם עם משטר אסד לנוכח התממשות האיומים, אף היא הייתה צפויה. עם זאת, התרחשותה כבר לאחר ארבעה ימי לחימה הייתה...

בעשורים האחרונים ניכרה התעניינות גוברת בפזורות אתניות ובהשפעתן על סכסוכים ועל תהליכי שלום במדינה או באזור שמהם היגרו קהילות אלה. בעוד קיימות מגמות סותרות ביחס לכיוון ולמידת ההשפעה של פזורות אתניות על סכסוכים שונים בתקופות שונות, הרי יש עדויות מספקות לכך שתפקיד הפזורה יכול להיות בעל משמעות. כך נמצאה תמיכה מחקרית בטענה שקיומה של פזורה גדולה במערב יכול להזין את הסכסוך ולהחריפו (בין היתר על ידי מימון והעברת אמצעי לחימה, ועל ידי שליחת מתנדבים שייקחו בו חלק), אך גם לרסנו (למשל על ידי מגעים בלתי רשמיים בין נציגי הפזורות היריבות במערב). מטרת...

הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...