מבט על

גל תקיפות אלימות וחשש מהשלכות המלחמה נגד איראן הגבירו את הקשב לנושא האנטישמיות בארצות הברית. ממצאי מחקרים חדשים מתעדים את היקף הבעיה ואת עומק הדאגה בקרב יהודי ארצות הברית, ומעוררים ויכוח נוקב בקרב הקהילה היהודית לגבי דרכי התגובה המיטביות. למחלוקת זו השלכות חשובות על המדיניות הישראלית. במסגרת הדיון התגבשו שלוש גישות מרכזיות: אסטרטגיית "זכויות אזרח", המתמקדת בהגנה משפטית ובסינגור; גישה המדגישה את הצורך להתעמת עם האנטי-ציונות שהיא אמצעי מודרני לעוינות נגד יהודים; ואסטרטגיה המתעדפת השקעה בחינוך יהודי ובהתחדשות קהילתית. מדובר...

חלק ניכר מהחוסן של חיזבאללה נשען על רשת העברות כספים גלובלית המוטמעת בפזורה הלבנונית ובמערכות העברות כספים בלתי פורמליות, ובנוסף נסמך על מגוון רחב של מקורות הכנסה בלתי חוקיים שפותחו לאורך עשרות שנים. לכן, תקיפות צבאיות לבדן – בלי אסטרטגיה פיננסית בינלאומית שתתמקד ברשת הפיננסית של הארגון – אינן צפויות לפגוע משמעותית ביכולת המימון ארוכת הטווח שלו ובפוטנציאל השיקום הנגזר ממנה. כדי לפגוע במערכת המימון של חיזבאללה, נדרשת אסטרטגיה רחבה, מעבר לפעילות הצבאית עד כה במלחמה הנוכחית, אשר תשלב בין הפעולה צבאית לבין צעדים שיפגעו...

מצבה ההולך ומחמיר של ישראל בדעת הקהל האמריקאית ניכר בסקרים המגלים דעת קהל שלילית בקרב קהלים קריטיים ובכללם רפובליקנים ואוונגליסטים צעירים ודמוקרטים מכל הגילאים. התפיסה השלילית של ישראל מצטרפת לשיח תקשורתי ביקורתי (בפרט על תפקידה של ישראל במלחמה באיראן), מהלכים בקונגרס להתניית הסיוע לישראל ועיסוק שלילי גובר בפעילות השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון. אם לא יחול שינוי חד במגמות הנוכחיות, השואבות את כוחן גם מפעולותיה ומדיניותה של ישראל (לצד מגמות מתמשכות ותופעות אנטישמיות), תמצא עצמה ישראל בהקדם ללא עוגן תמיכה באף אחת מהמפלגות. בכלל זאת,...

זירת יהודה ושומרון מצויה בעיצומו של מהפך תפיסתי ומעשי לגביו. בחסות נימוקים ביטחוניים וחתירה ל"ביטחון מוחלט", מקדמת הממשלה מדיניות של החלת ריבונות ישראלית, חסימת הדרכים להסדר מדיני עתידי, החלשת הרשות הפלסטינית עד כדי קריסתה, ודחיקת הפלסטינים ממקומות מושבם בתוך השטח. מדיניות זו מאמצת בפועל את עקרונות "תכנית ההכרעה״ שמקדם הימין האידיאולוגי בממשלה מבית מדרשו של השר בצלאל סמוטריץ׳, המסכנת את היציבות והביטחון ביהודה ושומרון ומובילה למציאות של מדינה אחת, תוך שינוי מן היסוד את דמותה של ישראל. כתוצאה מכך, ישראל עלולה למצוא את...

המלחמה בין איראן, ארצות הברית וישראל לא שיפרה, נכון לעתה, את מצבן האסטרטגי של מדינות המפרץ, ויתכן שהיא אף החמירה אותו. למרות הפגיעות שספגה איראן, המשטר מוכיח עמידות תוך שמירה על מנופי לחץ מרכזיים – יכולת להפריע לשיט במצרי הורמוז ולפגוע בצינורות "עוקפים" ובתשתיות אנרגיה קריטיות במדינות המפרץ. במקביל, המלחמה חידדה בעיני מדינות המפרץ את מגבלות הערבות הביטחונית האמריקאית. כתוצאה מכך ולנוכח העובדה כי אין בידן פתרונות אופטימליים, סביר שהן ימשיכו במדיניות של גידור: המשך ההישענות על ארצות הברית, העמקת ההתעצמות הצבאית (בעיקר הגנה...

פסגת אסלאמאבאד הסתיימה ללא פריצת דרך, והמחישה כי סוגיית הגרעין היא עדיין בלב המחלוקת בין ארצות הברית לאיראן. מבחינת וושינגטון, התחייבות איראנית ברורה לא לפתח נשק גרעיני ולא לשמר יכולת פריצה  אליו היא תנאי יסוד להסכם. מנגד, טהראן מתעקשת על זכותה להמשיך ולהעשיר אורניום בשטחה ורואה בדרישה האמריקאית ניסיון לכפות עליה כניעה מדינית בתנאים חד־צדדיים. על רקע זה, החלטת הנשיא טראמפ לעבור ממסלול של לחץ דיפלומטי למסלול של כפייה ימית באמצעות הטלת מצור על התנועה לנמלים איראניים מסמנת שלב חדש במשבר. מבחינת ארצות הברית, המהלך נועד לשלול מאיראן את...

מאמר זה עוסק בנרטיבים האנטישמיים המשתקפים בשיח הציבורי בארצות הברית בקרב חוגים קיצוניים ממימין ומשמאל, במהלך המבצע הצבאי האמריקאי-ישראלי באיראן ("שאגת הארי"/"זעם אפי"). נרטיבים אלה, המשתלבים בדיון הציבורי הפנים-אמריקאי בדבר נחיצות ומטרות המלחמה, מאשימים את ישראל בגרירת ארצות הברית למלחמה בניגוד לאינטרס הלאומי האמריקאי, תוך השתלטות לא-לגיטימית של ישראל ויהודים על הממשל. המאמר מסוכם בהמלצה לישראל לאמץ אסטרטגיה משולבת של פעולה מול ההנהגות הפוליטיות בארצות הברית לצד דיפלומטיה ציבורית מתונה, שתדגיש את נכסיותה האסטרטגית...

סין מתבססת בעשורים האחרונים כמעצמה עולמית בזירה המדינית, הכלכלית והצבאית, ומקדמת חזון רחב היקף ומערך אינטרסים גלובלי משלה. התרחבות השפעתה הבינלאומית ותוכניות הפיתוח האסטרטגיות שלה הביאו להתרחבות צרכיה ויכולותיה הביטחוניים. בהתאם, בשנים האחרונות נרשמה עלייה עקבית בתקציב הביטחון הסיני, לצד התפתחות צבאית ניכרת. אחד הכלים המרכזיים שבאמצעותם מקדמת סין את תהליך ההתעצמות ואת הרחבת השפעתה הבינלאומית הוא תחום היצוא הביטחוני. בייג'ינג פועלת בשנים האחרונות להרחיב את פעילותה בשווקי היצוא הביטחוני, אשר מאפשרת מחד גיסא לחזק את התעשייה הביטחונית...

סוריה שבהנהגת אחמד א־שרע אינה צד ישיר במלחמה בין ארצות הברית וישראל לאיראן. עם זאת, היא אינה ניטרלית ופאסיבית. הגם שסוריה אינה מעורבת ישירות בלחימה, במישור הדיפלומטי ניכרת פעלתנות ענפה של דמשק תוך מאמץ לנצל את המשבר האזורי כדי להתרחק מהציר האיראני, להשתלב מחדש במערכת האזורית ולהציג עצמה כשחקן קונסטרוקטיבי ובעל ערך. במקביל, סוריה מעבה את כוחותיה ומגבירה את פעילותה בגבולות, במיוחד מול חזבאללה בלבנון ובדרום סוריה. עם זאת, בפניה מגבלות משמעותיות – חולשת המדינה, איומים משחקנים חיצוניים וסיכונים להסלמה עם ישראל. באחרונה המחישו תקריות בדרום...

ישראל, לאחר ה-7 באוקטובר, שבויה בתפיסת 'ביטחון אבסולוטי' המובילה אותה למלחמה מתמדת. אם הביטחון מוגדר כהסרה מוחלטת של כל איום, כבר בשלבי התהוות ראשוניים ויתר על כן כשהוא ברור ומוחשי – לא צמצומו ולא בניית מסגרת הסדרית מייצבת – אזי כמעט כל תוצאה אחרת של עימות תיתפס כלא מספקת, כל הסדר ככניעה, וכל הישג כחלקי וככישלון. על רקע תפיסתי-מדיני זה, בשלב הנוכחי של המלחמה עם איראן ניצבת ישראל מול שתי מלכודות: (1) הפסקת אש – בלי מנגנוני הסדרה אפקטיביים בנושא הגרעין והטילים הבליסטיים, שתותיר אותה עם צורך במערכה עוקבת מתמשכת וסבבי...

שחרור אחיזתה של איראן במצר הורמוז והפסקת השיבוש שהיא גורמת לכלכלת העולם ידרשו לא רק הפחתת איומים על השייט, אלא גם הגברת הלחץ על כלכלת איראן כדי להרתיעה מהתקפות נוספות וליצור מנוף לדיפלומטיה.

המלחמה עם איראן הלהיטה את הוויכוח בארצות הברית על אודות תפקידה של ישראל במדיניות החוץ האמריקאית ועתיד היחסים בין ארצות הברית לישראל. המערכה הנוכחית אמנם לא צפויה לשנות מהותית את מעמדה של ישראל בארצות הברית, אולם נראה שהיא מאיצה מגמות קיימות: קיטוב מפלגתי גובר, ירידה בתמיכה בישראל בקרב דמוקרטים וצעירים מכל הקשת הפוליטית, ועלייה בקולות המתנגדים לברית עם ישראל בתוך הקואליציה הרפובליקנית. דינמיקות אלו מאיימות להסיט את היחסים בין ארצות הברית לישראל מקונצנזוס דו-מפלגתי ברובו לסוגיה פוליטית פנימית, הנתונה למחלוקת. כדי למתן פוליטיזציה נוספת,...