פרסומים

סוגיית החוץ המרכזית שהעסיקה את מצרים בעת האחרונה הינה המלחמה ברצועת עזה. יש לבחון את המדיניות שנקטה מצרים ביחס למלחמה בפרט ולישראל בכלל לאור שתי עובדות מרכזיות – מלחמה ממושכת על תוצאותיה הקשות ברצועת עזה הגובלת במצרים, ותרומתה החשובה של המלחמה תרמה לחשיבות שממילא מצרים מעניקה לסוגיה הפלסטינית, הבאה באופן בולט לידי ביטוי בדעת הקהל המצרית. מהבחינה הזו מדובר בהתרחשות חסרת תקדים במהלך 45 שנות יחסי השלום בין מצרים לישראל. המלחמה הציבה בפני היחסים בין מצרים לישראל מבחן רב משמעות. וברקע, ההנהגה המצרית חייבת להתחשב בסדר היום הפנימי...

ישראל מרוחקת מהחוג הארקטי, אולם יש לה אינטרסים באזור, ואלה מתפרסים על פני היבטים של ביטחון, דיפלומטיה וכלכלה. ההיבט הביטחוני הניב יתרונות במקרים רבים, אולם זה הדיפלומטי מציב אתגרים לא פשוטים. האינטרסים הכלכליים משמעותיים פחות בהשוואה להיבטים האחרים, אך גם בהם אין להקל ראש. התנהלות ישראל מול כל אחד מהיבטים אלה יקבע האם מעורבותה באזור הארקטי תתרום או תזיק לאינטרסים הלאומיים הרחבים שלה.

הגברת המעורבות של מדינות המפרץ באפריקה מביאה לידי ביטוי שאיפה לבסס מוקדי כוח והשפעה בזירה הגלובלית, תוך ניצול חלון ההזדמנויות שנפתח בעקבות הפחתה מסוימת במעורבות האמריקאית ביבשת. לצד שיתופי פעולה נקודתיים, התחרות המחריפה בין ערב הסעודית, איחוד האמירויות וקטר על השפעה באפריקה יוצרת חיכוכים, בין היתר בסודן וקרן אפריקה, ומשקפת מאבק על הגדרת הסדר האזורי החדש. מבחינת מדינות אפריקה עצמן, מדובר במגמה כפולה: הזדמנות להשקעות אדירות ולתשתיות מודרניות, אך גם סכנה לתלות כלכלית ולמעורבות פוליטית חיצונית שעלולה להחריף חיכוכים קיימים וליצור חדשים....

כטב"מים תוקפים – UCAV – Unhabited Combat Air Vehicles – הם כלי טיס בלתי מאוישים נשלטים מרחוק, שנושאים חימושים שניתן לשגרם נגד מטרות נבחרות.

דונלד ג׳יי טראמפ הוא נשיא ייחודי. עד כה הוא הוכיח עצמו כתומך נלהב של ישראל וכמי שמוביל מדיניות חוץ המשנה את המזרח התיכון ואת הזירה העולמית. בהנחה שמציאות שכזו לא תימשך בהכרח לאחר סיום כהונתו, יש לנתח מה המדיניות הישראלית הנדרשת עד היום שאחרי טראמפ, בהתבסס על השינויים המתהווים כיום במערכת העולמית, האזורית והישראלית-פלסטינית. נייר מדיניות זה מתאר את השינוי המתחולל במערכת האמריקאית ואת השפעותיו על יחסי ישראל-ארצות הברית, ומסוכם בהמלצה על מדיניות שתשפר את היציבה האסטרטגית הישראלית לאורך שנים. זאת, תוך ניצול זמן החסד הנוכחי והערכות לשינוי...

ארצות הברית מפגינה נחישות רבה בהתקדמות ליישום מתווה הנשיא דונלד טראמפ לסיום המלחמה ולעיצוב רצועת עזה מחדש, בלי חמאס וכשהאזור מפורז מיכולות צבא וטרור. הפער בין היעד האסטרטגי לבין אתגרי היישום מצביע על כך שהצלחת המתווה תדרוש מעורבות אמריקאית כופה וממושכת, תיאום הדוק עם ישראל, ושכנוע אמריקאי את מדינות ערב המתונות להתערבות פעילה בייצוב, פירוז ושיקום רצועת עזה. אשר לכוח הייצוב הבינלאומי המתגבש (ISF), על ישראל לעמוד על כך שיפעל בהתאם ליעדים מוכווני ביצוע, החל מייצוב ראשוני, דרך תהליך פירוק מנשק ועד העברת השליטה לרשות הפלסטינית, לאחר שזו...

אנו אחרי שנתיים סוערות – אחת התקופות המשמעויותיות ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, ולמרות שאת רוב ההשלכות מוקדם לנתח לאשורן, ועל אף שעדיין לא ברור האם המלחמה הסתיימה, נדרש סיכום ראשוני. גם אם תחודש הלחימה רצוי שהיא תהיה שונה ורצוי שהמערכה הבאה תותאם לנסיבות החדשות, שיש להבינן. מאמר זה מנתח ומסכם את האירועים העיקריים ואת מהלכי המלחמה החשובים, ומצביע על עיקר השינויים שהמלחמה יצרה: 1) ערעור מעמדה הבינלאומי של ישראל ועלייה משמעותית באנטישמיות ברחבי העולם; 2) עליית מעמדה של המלחמה ביחסים הבינלאומיים; 3) היחלשות הציר השיעי ועליית ציר...

לפי הפילוסוף הגרמני הגל, ההיסטוריה נכתבת על ידי התבונה האוניברסלית, המתגלה רק כאשר העתיד בא לידי ממשות ונגלה לעין. התבונה האוניברסלית מערימה על השחקנים בהיסטוריה בעודם ממוקדים בהשגת עוצמה פוליטית, כיבושים צבאיים, תהילה או כסף. וכך, הניצחון הישראלי ב-1967 הפיל את הגדרות שחצצו בין חלקי העם הפלסטיני. בסיום מלחמת ששת הימים, רוב רובו של העם הפלסטיני מצא את עצמו בתחומי רצף טריטוריאלי אחיד של שלטון ישראלי בירושלים, בגדה המערבית וברצועת עזה. רצף זה יצר את התנאים הטריטוריאליים והפוליטיים לחידוש התגבשותה של הלאומיות הפלסטינית, לאחר קיפאון...

שאלה אקטואלית היא עד כמה מוכנות מדינות המפרץ לשלוח כוחות לשם ייצוב רצועת עזה ושיקומה. ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, בעלות מנופי ההשפעה הכלכליים והמדיניים הניכרים, מציבות תנאים נוקשים למעורבותן – פירוק חמאס מנשקו והעברת סמכויותיו לרשות הפלסטינית. איחוד האמירויות אף דורשת עריכת רפורמה יסודית ברשות. אפשר שהתניות אלה משקפות היעדר רצון למעורבות והבנה שלא ניתן לפרק את חמאס מנשק וכן חשש מתדמית של משתפות פעולה עם ישראל כל עוד אין אופק מדיני לפתרון הסוגיה הפלסטינית. מנגד, קטר וטורקיה מגלות יותר נחישות למעורבות בנעשה ברצועה, וזאת ככל הנראה בלי...

אירועי ה-7 באוקטובר החריפו את מסע הדה-לגיטימציה נגד ישראל במערב בכלל ובארצות הברית בפרט, שהשתקף בשיח ורטוריקה אנטי-ציוני גוברים בקרב קהילות ומנהיגים מוסלמים. מאמר זה מתמקד במנהיגים מוסלמים בולטים בארצות הברית, שהפכו בעשור האחרון מובילי דעת קהל ומעצבי תודעה ובוחן כיצד אירועי ה-7 באוקטובר לא רק הסלימו את עוינותם לישראל, אלא גם מסגרו את מסריהם להקשרים פוליטיים ישירים בזירה הישראלית והאמריקאית, וזאת בשונה מהשיח האנטי-ישראלי בעידן שלפני ה-7 באוקטובר. מגמה זו מחזקת את האקטיביזם המוסלמי האנטי-ציוני באמריקה, מחריפה את מסע הדה-לגיטימציה נגד...

ויקיפדיה האנגלית היא אחד ממוקדי ההשפעה המרכזיים על עיצוב התודעה העולמית ביחס לישראל, אולם נוכחותה הדומיננטית של עריכה אנטי־ישראלית הופכת אותה לכלי המשעתק נרטיב חד־צדדי. עם השקתה בשנת 2001 עוררה ויקיפדיה תקווה עצומה לדמוקרטיזציה של הידע, אך עם השנים הפכה לזירת מאבק על עיצוב נרטיבים בסוגיות רגישות. כוחות עוינים לישראל קובעים לא אחת את מסגרות התוכן, מכריעים לגבי קבילות מקורות ומכתיבים את הנרטיב. תופעה זו באה לידי ביטוי  במיוחד לאחר ה-7 באוקטובר, כאשר נושאים הקשורים לישראל זוכים לטיפול מובחן ומגמתי המייצר הצגה מוטה וחד־צדדית של...

ההסכם שהושג הוא הישג עצום לישראל. הוא כולל את מה שחמאס לא הסכים לו עד היום: שחרור החטופים כולם מיד, ובכך ויתור על קלף המיקוח העיקרי שבידו לפני שצה"ל נסוג מהרצועה, וסעיף פירוז שמופיע בהסכם, גם אם חמאס התחמק מקבלתו. סעיף זה הוא מבחינת חמאס חרב פיפיות: אם ייענה הוא הפסיד, ואם לא, הוא יותקף מדינית וצבאית כמי שמפר את ההסכם, כשהחטופים לא בידיו. העדיפות העליונה לכל הצדדים הייתה שלב א', וטוב שכך, כי בלי זה לא היה הסדר, על כל יתרונותיו לישראל. עם זאת, ההמשך מעורפל מאוד ומוטל בספק. סביר יותר שחמאס לא יתפרק מנשקו, יפעל לשמירת נוכחותו ואף...