תומר פדלון

תמונת מצב זו מציגה עשרה תרשימים המתעדים את ההשפעות הכלכליות הגלובליות של סגירת מצר הורמוז. מזינוק במחירי הנפט, הגז והדלק הסילוני, דרך שיבוש שרשראות האספקה של אלומיניום ודשנים, ועד ללחץ על מדד המזון העולמי. יחד, התרשימים מצביעים על נקודת תורפה אחת בכלכלה הגלובלית שהפכה לזרז של משבר רב-ממדי. התרשימים יתעדכנו מדי שבוע, ויעקבו אחר השפעות שצפויות להימשך גם לאחר שוך הקרבות, שכן שיבושים בשרשראות אספקה גלובליות אינם נפתרים ביום שאחרי הפסקת האש.

כיצד באה לידי ביטוי הירידה בהיקף ההשקעות הסיניות בארץ, ומהן המשמעויות לישראל?

ניתוח מצב השוק מראה כי ייתכן שהלחץ המרכזי לעצירת המלחמה לא יגיע מיבואניות האנרגיה במערב או באסיה, אלא דווקא מיצואניות האנרגיה במזרח התיכון

מהן המשמעויות של שינוי במתווה הסיוע הישיר האמריקאי לישראל?

בחינה מחודשת של הטיעונים על חוזקו של המשק הישראלי במלחמה

הכלכלן השוודי קנוט ויקסל (Knut Wicksell) כתב בתחילת המאה ה-20 כי כל ספר בסיסי העוסק בכלכלה פוליטית חייב להתחיל בפרק העוסק באוכלוסייה. ויקסל סבר כי דמוגרפיה היא הסוגיה החשובה ביותר, אך בה בעת ראה בה סוגיה שלעיתים קרובות נזנחת לטובת סוגיות אחרות (Strøm & Thalberg, 1979). במשך שנים תופסת מדינת ישראל את המקום הראשון בשיעור הפריון לאישה בקרב מדינות ה-OECD. בשעה שמדינות מפותחות רבות נעזרות באמצעים מגוונים כמו הגירה כדי להתמודד עם המחסור בכוח אדם ולתמוך במשק, הפריון הטבעי בישראל כה גבוה, כך שהוא יוצר אתגרים עבור המשק. אותה ״חרדה דמוגרפית״ שאפיינה את ישראל בשנותיה הראשונות ונבעה מיישוב קטן ומוקף אויבים שנאלץ להתמודד עם אתגרים ביטחוניים וכלכליים המחייבים גידול טבעי גבוה, אינה קיימת עוד. הגידול הטבעי הגבוה במדינה קטנה כמו ישראל ושילוב של שינויים טכנולוגיים המשנים את שוק העבודה יוצרים אתגרים לכלכלה הישראלית. מאמר זה בוחן את ההתפתחויות הדמוגרפיות ואת השלכותיהן הכלכליות בישראל לפי המגמות של השנים האחרונות והתחזיות לשנים הקרובות.