מזכרים

הימצאותה של הנורמליזציה הישראלית-סעודית על הפרק מעידה כי המניעים הבסיסיים של ישראל, ערב הסעודית וארצות הברית לקידום יעד זה לא השתנו באופן מהותי גם לאחר שהמומנטום להשלמת התהליך נבלם עקב מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיה. שלוש המדינות המרכזיות בתהליך עדיין חותרות, כל אחת מסיבותיה, להבשלת המגעים בנושא, כשמטרת-העל היא עיצוב ארכיטקטורה אזורית חדשה במזרח התיכון. קובץ זה מאגד מאמרים שכתבו חוקרי המכון למחקרי לאומי, אשר דנים בעמדות ובאינטרסים של מדינות ושל שחקנים לא-מדינתיים, במזרח התיכון ומעבר לו, בדבר נורמליזציה...

בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך...

חוסן מוגדר כיכולתה של מערכת להתמודד בהצלחה עם הפרעה קשה, לקיים רציפות תפקודית במהלכה, להתאושש ממנה ולצמוח. קובץ מאמרים זה הוא תוצר של סמינר למידה שעסק בסוגיות החוסן הלאומי החברתי בצל ההתפנות האזרחית במלחמת חרבות ברזל. הקובץ משלב בין ידע, תובנות ומסקנות של חוקרי חוסן לבין אלו של אנשי מעשה בתחום הפינוי וההתפנות. הוא מבטא מגוון תפיסות ופרשנויות של החוסן בתצורותיו השונות, כפי שהוא בא ליד ביטוי בעת המלחמה הקשה, על רקע טראומה קולקטיבית נמשכת. בקובץ שלושה שערים. השער הראשון כולל מגוון מאמרים בדבר הקשר בין ההתפנות כהפרעה מכוננת ומתמשכת לבין...

השפעה זרה באמצעות התערבות שתכליתה לערער את התשתית הפוליטית-חברתית ולפגוע בתהליכי קבלת ההחלטות היא אתגר אסטרטגי שחשיבותו עולה בשנים האחרונות. נקודת ציון בולטת בהתגברות המודעות לאיום הייתה התערבות רוסיה בבחירות בארה"ב בשנת 2016. גיליון זה הוא פרויקט משותף של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין והמכון למחקרי ביטחון לאומי, שהחל בתמיכת משרד המודיעין והמשיך בתמיכת אגף 'קו האופק' במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. הוא מהווה בעת ובעונה אחת גיליון של כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה" היוצא לאור על- ידי המכון לחקר המתודולוגיה של...

לחצו כאן להורדת המזכר המלא [table_of_contents open="true"]

מלחמת רוסיה – אוקראינה, הנמשכת כבר קרוב לשנתיים וחצי, היא אירוע מכונן, ולא רק משום עצימותה ומשך הזמן שלה, שלא היו כמוהם באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. באים בה לידי ביטוי המאבק על ההגמוניה הגלובלית, עוצמתם הגוברת של גורמים לא-מדינתיים ובינלאומיים, והתפתחותם של כלים חדשים, צבאיים ולא-צבאיים, באמצעותם מבקשים הצדדים להכריע את המערכה. למלחמה באוקראינה יש השפעה של ממש גם על ישראל, שנקטה ביחס למלחמה עמדה מהססת ומתחמקת. היא השפיעה על התנהלותן של מדינות באזורנו, על התהוותו של "ציר ההתנגדות" נגד ישראל, ועל עליית מעמדם של מוסדות...

הנשיא ג'ו ביידן, שעל פי הדיווחים בחן אפשרות לכונן חוזה הגנה עם ישראל, הוא אחד משני נשיאים אמריקאים בלבד ששקלו זאת ברצינות. ראשי ממשלה ישראלים אחדים שקלו במהלך השנים חוזה הגנה עם ארצות הברית, בעיקר כאמצעי שיסייע להפיג את החששות הביטחוניים ואת ההתנגדות הציבורית לוויתורים שעלו בשיחות השלום. בניגוד לצפוי, מערכת הביטחון הישראלית התנגדה כל השנים לחוזה הגנה רשמי. המחקר המובא כאן מנתח את היתרונות והחסרונות של חוזה הגנה בילטרלי משתי נקודות המבט, הישראלית והאמריקאית, ומציע דרכים להתמודדות עם החששות בשני הצדדים. כל חוזי ההגנה של ארצות הברית הם...

מלחמת חרבות ברזל מאתגרת את מדינת ישראל לא רק מהפן הביטחוני אלא גם מבחינת חוסנה של החברה ועמידותה של הכלכלה. תקציב הביטחון ב-2024 כבר גדל יותר מפי שניים לעומת רמתו ערב המלחמה ועוד היד נטויה, שכן המאמץ המלחמתי חייב גיוס מילואים מסיבי לתקופה ארוכה, והלחימה בעצימות גבוהה כרוכה בשימוש אינטנסיבי בכלים ובחימושים יקרים. השאלה המכרעת היא מה יהיה המתווה של ההוצאה הביטחונית לאחר המלחמה – האם מדינת ישראל תשכיל לאזן לאורך זמן בין הצרכים הביטחוניים לאזרחיים או חלילה תלקה שוב ב"סינדרום מלחמת יום הכיפורים", אשר הביא לגידול עצום בתקציב...

איראן היא מדינת מפתח במזרח התיכון, הרואה בעולם הערבי זירה מרכזית לפעילותה. המלחמה בעזה שבה והמחישה את מרכזיותה ואת מידת ההשפעה של איראן, שפעלה לאתגר את ישראל וארצות הברית בכמה חזיתות במקביל, באמצעות רשת הארגונים השלוחים שטיפחה במשך שנים. השפעתה הגוברת של איראן היא אחד מסימני ההיכר של המזרח התיכון בעשורים האחרונים. התמורות הפוליטיות שהתחוללו בעולם הערבי בצל הטלטלה האזורית פתחו בפני הרפובליקה האסלאמית הזדמנויות חדשות להרחיב את השפעתה. עם זאת, איראן ניצבת גם בפני כמה מגבלות יסוד במאמציה לבסס את עצמה כגורם כוח משמעותי במרחב הערבי. מזכר...

איראן היא אחת המדינות הראשונות שגיבשו אסטרטגיית סייבר לאומית, ובכלל זה פיתוח של מוסדות המדינה החיוניים והיכולות הטכנולוגיות הדרושות. כיום איראן היא אחת המדינות הפעילות ביותר בתחום הסייבר, ונחשבת למובילה במעגל השני של השחקניות הגלובליות. תקיפות הסייבר של איראן הוכיחו את יכולתה לשבש מטרות אזרחיות ומסחריות, תשתיות לאומיות חיוניות ויכולות צבאיות. מבצעי הריגול ומבצעי התודעה שלה בסייבר נרחבים במיוחד, ואת עיקר מאמציה בסייבר היא מכוונת נגד ישראל וארצות הברית. מחקר זה מציג ניתוח מקיף ועדכני של האסטרטגיה, המוסדות ודרך הפעולה של איראן בתחום...

בשנים האחרונות התעצם המאבק הטכנולוגי המתחולל בין ארצות הברית לסין. וושינגטון הקצינה את מאמציה למנוע מבייג'ינג גישה לטכנולוגיות מתקדמות והכריזה על השקעת עתק בהאצת המחקר והפיתוח הטכנולוגי, כדי להבטיח את מעמדה כמעצמה הכלכלית החזקה בעולם. במקביל דורשת ארצות הברית משותפותיה להצטרף למאבק ולאמץ את המדיניות המגבילה יכולות מחקר, פיתוח וייצור שבבים מתקדמים בסין. השקעה במחקר ופיתוח בתחום הייצור הטכנולוגי היא מרכיב חשוב ויתרון יחסי שישראל נהנית ממנו, אך זהו פתרון חלקי בלבד לבעיה. נדרשת תוכנית לאומית לישראל, שנותנת ביטוי לכל ההיבטים הנוגעים...

המערכה בין המלחמות (מב"ם) היא הפעילות ההתקפית הבולטת של צה"ל בעשור האחרון. מה שהחל בשנת 2013 כפעולות נקודתיות למטרה מוגבלת התפתח למערכה נרחבת בהיבט הפיזי והגיאוגרפי, שאף עוגנה בתפיסת ההפעלה הצבאית, ויוחסה לה משמעות אסטרטגית מרחיקת לכת. במב"ם אכן באו לידי ביטוי יכולות מתקדמות במודיעין ובפעולה האווירית. ואולם במלאות עשור למערכה ולנוכח השינויים המשמעותיים באזור, נדרשת חשיבה מחודשת ועדכנית על תועלתה והשפעתה על מצבה האזורי של ישראל, על סכנת העימות הרב-זירתי ועל מוכנותו של צה"ל לעימות כזה. מזכר זה בוחן את שורשי...