המחשוב הקוונטי נחשב לאחת המהפכות הטכנולוגיות החשובות ביותר במאה ה-21, המבטיחה פריצת דרך דרמטית במקומות שבהם המחשוב הדיגיטלי המוכר לנו כמעט הגיע למגבלותיו הפיזיקליות. בעוד שמחשבים רגילים פועלים באמצעות "ביטים" (מתגים חשמליים שיכולים להיות אך ורק באחד משני מצבים: 0 או 1), המחשב הקוונטי משתמש ביחידות מידע המכונות קיוביטים (Qubits), שקיימות בשני המצבים בו-זמנית. יכולת זו, לצד תכונה המכונה "שזירה קוונטית", המאפשרת לחלקיקים להשפיע זה על זה באופן מיידי בכל מרחק ביקום כולו, מעניקה למחשב כוח חישוב אדיר עם יכולות ביצוע של...
ערב מבצע עם כלביא (יוני 2025) הייתה באיראן מערכת הגנה אווירית משולבת (IADS – Integrated Air Defense System) שהופעלה במשותף על ידי חילות האוויר איראן ושל משמרות המהפכה. חיל האוויר הישראלי פגע כנראה בצורה קשה במערכת זו עוד במבצע עם כלביא אך גם בשאגת הארי (מארס 2026), והדבר אפשר לו לאחר מכן לפעול כמעט בחופשיות בשמי איראן. מסמך זה מסכם את המידע בנושא, שפורסם במקורות גלויים בעולם ונאסף באמצעות יישומי הבינה המלאכותית PERPLEXITY ו-Chat GPT. הוא מתאר את מערכת ההגנה האווירית (הגנ"א) האיראנית ערב מבצע עם כלביא ביוני 2025.
מאמר זה בוחן את האירועים שמצביעים על כך שטורקיה מקדמת תהליך הדרגתי של "הינתקות ריבונית" (Sovereign Decoupling) ממצב של תלות בטכנולוגיה מערבית ובמסגרת ברית נאט"ו לעבר בניית יכולת סייבר עצמאית ולמעצמת סייבר אזורית עצמאית, המסוגלת לבודד את המרחב הדיגיטלי שלה מהשפעה זרה ובו בזמן להקרין עוצמה דיגיטלית אסימטרית אל מעבר לגבולותיה. להשלכות על הביטחון האזורי – בפרט עבור ישראל, יוון, קפריסין ויכולת הפעולה המשותפת (Interoperability) של נאט"ו – נודעת משמעות רבה, המחייבת בחינה אסטרטגית קפדנית.
במאמר זה אנו דנים באופן כללי בעקרונות הפעולה של מחשב קוונטי, ומתמקדים במחשב קוונטי שהקיוביטים שלו מבוססים על התקן לא-לינארי משולב של על-מוליכים וצומת ג'וזפסון. בהמשך המאמר נפרט בקצרה בדבר מספר שימושים למחשבים מסוג זה והשלכותיהם על החוסן הלאומי ועל ביטחון מדינת ישראל.
הלייזר הוא כלי עזר בשדה הלחימה המודרני המשמש כלי נשק, כגון לייזר רב עוצמה, או אמצעי עזר, כגון מציין מטרות ומד מרחק. אחד השימושים הבולטים בלייזר הוא כסוג של חיישן או מעין מכ"ם רגיש לשם גילוי עצמים נעים או במנוחה, וכן מיפוי אזורים בדייקנות רבה, במערכת ששמה LiDAR – Light Detection and Ranging.
מטרת המאמר היא להאיר את הנושא של יישום מערכות לייזר לגילוי עצמים ולמיפוי מדויק של פני שטח, ולהתמקד ביתרונות המובְנים של מערכת ה-LiDAR המבוססת על לייזר, לעומת מערכות המכ"ם הרגילות. נושא זה, הנמצא כיום בחזית הפיתוח הטכנולוגי, הוא...
איראן הקימה לאורך השנים מערך הגנה אווירית (הגנ"א) רחב היקף. בראשית הדרך התבססה איראן על הצטיידות במערכות מתוצרת חוץ, אולם בהמשך הקימה והרחיבה את יכולות הפיתוח והייצור העצמיות שלה. מהלך זה חייב ביסוס מומחיות וניסיון בטכנולוגיות רבות: הנדסת מערכת, טילאות, בקרת טיסה, ניווט, מכ"ם, אלקטרוניקה ומיקרו-אלקטרוניקה, ובשנים האחרונות גם AI. מאמר זה מתמקד במערכות ההגנה האווירית האיראניות מתוצרת עצמית.
החות'ים בתימן הצטיידו בשנים האחרונות בכמויות אדירות של מערכות נשק מתקדמות, הכוללות בין השאר טילים בליסטיים, טילי שיוט וטילים משוטטים (כטב"מי נפץ). רוב המערכות האלה הן תוצרת איראן, שמקבלות מיתוג מחדש (rebranding) אצל החות'ים. חלקן מורכבות בתימן ולעיתים עוברות שינויים קלים. הסקירה עוסקת ביכולות המגוונות של החות'ים בממד האווירי.
טילי שיוט (Cruise Missiles – CM) הם כלי טיס לא מאוישים, לרוב מוּנעים באמצעות מנועי סילון, שמסוגלים להוביל ראש קרבי (רש"ק) כבד יחסית לטווחים ארוכים (עשרות, מאות ואף אלפי קילומטרים) ולפוצץ אותו במטרה. במתקפת הטילים הראשונה של איראן על ישראל ב-14 באפריל 2024 שוגרו, בין השאר, עשרות טילי שיוט לעבר ישראל, שיורטו כולם. הסקירה מתמקדת בארסנל טילי השיוט של איראן.
במהלך 12 ימי מבצע 'עם כלביא' (24-13 ביוני 2025) שיגרו האיראנים לעבר ישראל מטחים גדולים וצפופים של טילים בליסטיים ארוכי טווח – כ-500 טילים בסך הכול – וכטב"מי נפץ (המכונים גם טילים משוטטים) – כ-1,000 בסך הכול. מערכי ההגנה האווירית הצליחו ליירט ולהפיל יותר מ-80 אחוזים מהטילים הבליסטיים (63 טילים הצליחו לחדור את מערכות ההגנה) ויותר מ-99 אחוזים מכטב"מי הנפץ (רק כטב"ם אחד הצליח לחדור ולפגוע בבניין בצפון). מפגיעות הטילים נהרגו 28 אנשים, נגרם נזק ניכר למאות מבנים ואלפי אנשים נותרו ללא קורת גג. הטילים האיראניים פגעו גם בתשתיות...
פצצות אלקטרומגנטיות (א"מ) הן נשק מבוסס על קרינה אלקטרומגנטית בתחום גלי המיקרו, עם פוטנציאל הרסני למערכות אלקטרוניות כולל מערכות תקשורת, מערכות בקרה, מחשבים ומערכות חשמל, עד כדי שיתוק של מערכות ביטחון, כלכלה ובריאות. לנשק המבוסס על פצצות א"מ יתרונות מובְנים הנובעים מיכולת פעולה במהירות האור, פשטות הפעלה, כיסוי נרחב של מטרות ויכולת פעולה בכל תנאי סביבה ומזג אוויר. קיימים מספר סוגים של פצצות א"מ וניתן לשגרן ממערכות שונות כגון טילי שיוט, כטב"מים, חימוש המשוגר מכלי טיס וסוגים מסוימים של משגרי רקטות וארטילריה. פצצות אלו...
נשק היפרסוני הוא חימוש שמהירותו גבוהה לפחות פי חמישה ממהירות הקול (מהירות היפרסונית) ויש לו יכולת שיוט ותמרון במהירות היפרסונית.
בחודשים האחרונים שיגרו החות'ים מתימן לכיוון ישראל טילי 'פלסטין 2', שלטענתם הם היפרסוניים. נראה כי הטענה מופרכת ופלסטין 2 מבוסס על הטיל האיראני Kheibar Shekan, שאינו היפרסוני. עם זאת, איראן טוענת שהצליחה לאחרונה להיכנס למועדון היוקרתי של המדינות שפיתחו טילים היפרסוניים. המאמר מתאר את מאפייני הטילים ההיפרסוניים ומתייחס לאתגר ההתמודדות עם האיום.