במה טכנולוגית

הלייזר הוא כלי עזר בשדה הלחימה המודרני המשמש כלי נשק, כגון לייזר רב עוצמה, או אמצעי עזר, כגון מציין מטרות ומד מרחק. אחד השימושים הבולטים בלייזר הוא כסוג של חיישן או מעין מכ"ם רגיש לשם גילוי עצמים נעים או במנוחה, וכן מיפוי אזורים בדייקנות רבה, במערכת ששמה LiDAR – Light Detection and Ranging. מטרת המאמר היא להאיר את הנושא של יישום מערכות לייזר לגילוי עצמים ולמיפוי מדויק של פני שטח, ולהתמקד ביתרונות המובְנים של מערכת ה-LiDAR המבוססת על לייזר, לעומת מערכות המכ"ם הרגילות. נושא זה, הנמצא כיום בחזית הפיתוח הטכנולוגי, הוא...

איראן הקימה לאורך השנים מערך הגנה אווירית (הגנ"א) רחב היקף. בראשית הדרך התבססה איראן על הצטיידות במערכות מתוצרת חוץ, אולם בהמשך הקימה והרחיבה את יכולות הפיתוח והייצור העצמיות שלה. מהלך זה חייב ביסוס מומחיות וניסיון בטכנולוגיות רבות: הנדסת מערכת, טילאות, בקרת טיסה, ניווט, מכ"ם, אלקטרוניקה ומיקרו-אלקטרוניקה, ובשנים האחרונות גם AI. מאמר זה מתמקד במערכות ההגנה האווירית האיראניות מתוצרת עצמית.

החות'ים בתימן הצטיידו בשנים האחרונות בכמויות אדירות של מערכות נשק מתקדמות, הכוללות בין השאר טילים בליסטיים, טילי שיוט וטילים משוטטים (כטב"מי נפץ). רוב המערכות האלה הן תוצרת איראן, שמקבלות מיתוג מחדש (rebranding) אצל החות'ים. חלקן מורכבות בתימן ולעיתים עוברות שינויים קלים. הסקירה עוסקת ביכולות המגוונות של החות'ים בממד האווירי.

טילי שיוט (Cruise Missiles – CM) הם כלי טיס לא מאוישים, לרוב מוּנעים באמצעות מנועי סילון, שמסוגלים להוביל ראש קרבי (רש"ק) כבד יחסית לטווחים ארוכים (עשרות, מאות ואף אלפי קילומטרים) ולפוצץ אותו במטרה. במתקפת הטילים הראשונה של איראן על ישראל ב-14 באפריל 2024 שוגרו, בין השאר, עשרות טילי שיוט לעבר ישראל, שיורטו כולם. הסקירה מתמקדת בארסנל טילי השיוט של איראן.

כטב"מים תוקפים – UCAV – Unhabited Combat Air Vehicles – הם כלי טיס בלתי מאוישים נשלטים מרחוק, שנושאים חימושים שניתן לשגרם נגד מטרות נבחרות.

במהלך 12 ימי מבצע 'עם כלביא' (24-13 ביוני 2025) שיגרו האיראנים לעבר ישראל מטחים גדולים וצפופים של טילים בליסטיים ארוכי טווח – כ-500 טילים בסך הכול – וכטב"מי נפץ (המכונים גם טילים משוטטים) – כ-1,000 בסך הכול. מערכי ההגנה האווירית הצליחו ליירט ולהפיל יותר מ-80 אחוזים מהטילים הבליסטיים (63 טילים הצליחו לחדור את מערכות ההגנה) ויותר מ-99 אחוזים מכטב"מי הנפץ (רק כטב"ם אחד הצליח לחדור ולפגוע בבניין בצפון). מפגיעות הטילים נהרגו 28 אנשים, נגרם נזק ניכר למאות מבנים ואלפי אנשים נותרו ללא קורת גג. הטילים האיראניים פגעו גם בתשתיות...

פצצות אלקטרומגנטיות (א"מ) הן נשק מבוסס על קרינה אלקטרומגנטית בתחום גלי המיקרו, עם פוטנציאל הרסני למערכות אלקטרוניות כולל מערכות תקשורת, מערכות בקרה, מחשבים ומערכות חשמל, עד כדי שיתוק של מערכות ביטחון, כלכלה ובריאות. לנשק המבוסס על פצצות א"מ יתרונות מובְנים הנובעים מיכולת פעולה במהירות האור, פשטות הפעלה, כיסוי נרחב של מטרות ויכולת פעולה בכל תנאי סביבה ומזג אוויר. קיימים מספר סוגים של פצצות א"מ וניתן לשגרן ממערכות שונות כגון טילי שיוט, כטב"מים, חימוש המשוגר מכלי טיס וסוגים מסוימים של משגרי רקטות וארטילריה. פצצות אלו...

נשק היפרסוני הוא חימוש שמהירותו גבוהה לפחות פי חמישה ממהירות הקול (מהירות היפרסונית) ויש לו יכולת שיוט ותמרון במהירות היפרסונית. בחודשים האחרונים שיגרו החות'ים מתימן לכיוון ישראל טילי 'פלסטין 2', שלטענתם הם היפרסוניים. נראה כי הטענה מופרכת ופלסטין 2 מבוסס על הטיל האיראני Kheibar Shekan, שאינו היפרסוני. עם זאת, איראן טוענת שהצליחה לאחרונה להיכנס למועדון היוקרתי של המדינות שפיתחו טילים היפרסוניים. המאמר מתאר את מאפייני הטילים ההיפרסוניים ומתייחס לאתגר ההתמודדות עם האיום.

גלי מיקרו בעוצמה גבוהה (HPM –High Power Microwave ) הם סוג של קרינה בצורת גלים אלקטרומגנטיים בטווח תדרים של 300-1 מיליארד הרץ, או בקיצור ג'יגה-הרץ, ובעוצמה שבין 100 מיליון ואט (מגה-וואט) ל-100 מיליארד ואט (ג'יגה-וואט), עם אורך גל (המרחק בין שני שיאים סמוכים) בטווח התחומים שבין 1מ"מ ל-1 מטר. היישומים השונים של גלי המיקרו תלויים בעוצמת הקרינה, בתדר הפעולה ובאורך הגל של הקרינה. כללית, בתכנון אופטימלי גלי המיקרו עוברים מרחקים גדולים עם הנחתה מינימלית בסוגי תווך שונים. בעוצמות גבוהות משמשים גלי המיקרו בעיקר ליישומים צבאיים...

מדינות העימות וארגוני המחבלים שעימם מתמודדת ישראל מצטיידים בכמויות אדירות של טילים משוטטים. מחירם הנמוך וקלות הפעלתם הופכים אותם לאיום משמעותי, ברור ומיידי, במיוחד אם יופעלו בנחילים. נדרשת השקעה משמעותית בשיפור יכולות הגילוי והניטרול של האיום. ניתוח האיום מסוכם בהמלצות לצעדים שיסייעו להתמודד עימו.

המאמר סוקר את הפיתוחים השונים במדינות שונות באסיה, כולל ישראל, באירופה וכן בארצות הברית בנושא לייזרים רבי עוצמה ככלי נשק בשדה הקרב העתידי. מטרת המאמר היא העמקת הידע של הציבור ומקבלי החלטות בדבר ההתפתחויות החשובות בתחום אמצעי הלחימה בשדה הקרב העתידי. לקרן הלייזר יש תכונות ייחודיות המאפשרות יישום מגוון של יתרונותיה בשדה הקרב. השדרוג של מערכות הלייזר להספקים גבוהים – קילוואטים (אלפי ואטים) ומגה-וואטים (מיליוני ואטים) – מאפשר השמדת איומים אוויריים כגון רקטות, כטב"מים ורחפנים, ובתנאים מסוימים גם השמדת טילים בליסטיים. מרבית המדינות...

מהפכת רחפני FPV משנה בצורה עמוקה את לוחמת היבשה – זה לא רק אמצעי לחימה חדש בתפוצה רחבה אלא שינוי משמעותי בטכניקות הלחימה, בהתארגנות הכוח ובאופן ניהול הקרב הטקטי (מהות התחבולה). הניסיון של אוקראינה לבצע מתקפת נגד מערכתית בקיץ 2023 באמצעות כוחותיה הצבאיים, שהתבססו על דוקטרינת נאט"ו (מבנה וארגון לקרב, אמל"ח ותו"ל), נכשל כישלון חרוץ. ספק אם הגנרלים בברית נאט"ו הבינו את עומק השינוי בשדה הקרב. הדרך להבין את מהות השינוי מתחילה בהבנת ייחודיות האמל"ח, אבל חייבת להמשיך בשינויים הנגזרים מדרך הפעולה של הכוח היבשתי המשולב...