ספרים

היום הנורא שנצרב בזיכרון האנושי ובדפי ההיסטוריה – ה-11 בספטמבר 2001 – היווה צומת דרכים מרכזי בהתמודדות הבינלאומית עם הטרור של ארגוני הסלפייה-ג'האדייה. הפיגועים המחרידים וחסרי התקדים בניו יורק ובוושינגטון הפכו את "הג'האד העולמי" מתופעה שולית בזירה הבינלאומית לאיום הטרור העיקרי מאז ועד היום. מתקפת הטרור ההיא שינתה את ההתייחסות של ארצות הברית ושל מדינות המערב כלפי האיום הגלובלי המתפתח, והן הפעילו נגדו מגוון אמצעים צבאיים, פוליטיים, משפטיים, דיפלומטיים וכלכליים ואף יצאו לשלוש מלחמות באפגניסטן, בעיראק ובסוריה בשם "המלחמה...

החל ממסעו הדרמטי של אנואר אל-סאדאת לירושלים ב-1977 ועד ההכרזה המפתיעה על הסכמי אברהם ב-2020, משטרים ערביים שפנו לשלום עם ישראל ניצבו בפני אתגר קשה – מתן לגיטימיות ציבורית למדיניות מהפכנית השנויה במחלוקת עמוקה. דרך ניתוח של אלפי פסקי הלכה, דרשות, חיבורים הלכתיים, ראיונות, מאמרים פובליציסטיים, שירים ובולי דואר, הספר בוחן את המערכות הרעיוניות שניהלו ההנהגות הפוליטיות והדתיות של מצרים, ירדן ואיחוד האמירויות במטרה להקנות הכשר דתי-אסלאמי להסכמי השלום והנורמליזציה עם ישראל. ממצאי המחקר מדגימים כי אנשי דת גוזרים ממקורות האסלאם פרשנויות...

אמרה המיוחסת לנפוליאון, "מוטב לתת לענק הסיני לישון; כשיתעורר, העולם ירעד", מתאימה לשינויים המתרחשים בעולם בעשור האחרון – סין מתעוררת והעולם רועד. העוצמה הכלכלית והמדינית של סין מורגשת כמעט בכל פינה על פני הגלובוס. היא מעלה שאלות רבות לגבי מקומה ותפקידה במאה ה-21 ותהיות כיצד נושפע, כל אחת ואחד מאיתנו, מצעדיה של סין. מה אנחנו יודעים על סין? מעט מאוד. כמעט כל אחד יודע לומר שסין היא מדינה ענקית ו"מסתורית" ובה האוכלוסייה הגדולה בעולם; לסינים שיער שחור ועיניים מלוכסנות והם מדברים וכותבים בשפה משונה שאינה מובנת במערב....

ביישובים הערביים רווחת הדעה שלפיה התכנון הוא אקט שנכפה עליהם באמצעות מנגנוני הפיקוח של מערכת התכנון כזרוע של המדינה, על מנת לשלוט באזרחים וביישובים. התוצאה היא ניכור מתמשך בין מערכת התכנון בישראל לבין האוכלוסייה הערבית, אשר מייצר קונפליקטים ומתחים אזרחיים ולאומיים. המחקר סוקר את הרפורמה בתכנון, ברישוי ובבנייה, שנכנסה לתוקף בשנים האחרונות, ובוחן את החסמים ואת רמת מוכנותם של היישובים הערביים לרפורמה. ממצאי המחקר מראים כי נדרשת היערכות הן של הרשויות המקומיות והן של המדינה למימוש הרפורמה. מטרת המחקר היא לעצב מדיניות חלופית וליצור...

מערכת היחסים בין ישראל לקהילת יהודי ארצות הברית הייתה בשבעים השנים האחרונות עוגן מרכזי ביכולתן של השתיים להתפתח ולשגשג, והיא עודנה חיונית לביטחון הלאומי של ישראל ושל העם היהודי כולו. בדור הנוכחי אנו עדים למגמות גוברות, הן בישראל והן בקרב יהדות ארצות הברית, של התרחקות וניכור, היחלשות הזיקות ותחושת השייכות, והתרופפות הערבות ההדדית, האכפתיות, והמעורבות בין שתי הקהילות. זאת, בנוסף לאתגרים הניצבים בפני ההמשכיות של קהילת יהודי ארצות הברית ויכולת ההשפעה הפוליטית והחברתית שלה מבית. מגמות ההתרחקות בין הקהילות היהודיות בישראל ובארצות הברית...

מלחמת ששת הימים, שפרצה בבוקר ה־ 5 ביוני 1967 , הייתה אירוע מכונן אשר שינה את פניה של מדינת ישראל ובמידה רבה את המזרח התיכון כולו. ישראל שבטרם המלחמה היתה נתונת תחת איום קיומי ובמהלך שישה ימים הצליח צה"ל להסירו, להשיג הכרעה צבאית ניצחת ולמצב את ישראל ככוח משמעותי במרחב. אולם, הניצחון טמן בחובו גם מורכבויות חדשות. חמישים שנים לאחר המלחמה, חלק מהשלכותיה נותרו דילמות כבדות משקל, המחייבות התייחסות מצדם של הציבור הישראלי ומוסדות המדינה. בחלוף חמישים שנה מאז המלחמה, יש צורך לבחון את האירועים הקשורים בה ישירות ואת השלכותיה ארוכות הטווח...

במכון למחקרי ביטחון לאומי התנהל במהלך 2017 פרויקט לבחינת המצב ברצועת עזה, שהתייחס לתנאים הפוליטיים, הכלכליים, התשתיתיים והביטחוניים השוררים באזור, על ביטוייהם השלובים והשלכותיהם קצרות הטווח וארוכות הטווח. הפרויקט התבסס על ניתוח המצב ברצועת עזה מהיבטים שונים, שלהם מוקדשים המאמרים הכלולים בקובץ זה. תכליתו הייתה לספק בסיס מחקרי לטענה בזכות הערכה מחודשת של מדיניות ישראל ביחס לאזור והנעת תוכנית שיקום בינלאומית עבורו, על יסוד הערכה כי מתעצמת ברצועה בעיה חריפה בתחום התשתיות, שהיא רוויית סכנות הומניטריות ואיומים ביטחוניים.

הספר הוא פרי מחקר מקורי וחדשני המראה כיצד מאז מלחמת לבנון השנייה ב־ 2006 חדרה התקשורת – עם הלוגיקה שלה ועם עקרונות פעולתה – לתוך עולם המלחמה ושינתה אותו מיסודו. במלחמות החדשות מבקשים שני הצדדים להשפיע על התודעה של הלוחמים, של שתי החברות היריבות ושל דעת הקהל הבינלאומית. המאבק על הנרטיבים מתנהל באמצעות אימג׳ים המוצגים על גבי מסכי הטלוויזיה, המחשב והטלפון החכם. אימג׳ים אלה חשובים לא פחות מהפעולות הקינטיות שנעשות בשטח, ובמלחמות מונחות התקשורת הם אף חשובים יותר מהן. הספר מציג תחילה את העקרונות של שפת המדיה החדשה ואת הלוגיקה שלה. לאחר דיון...

על רקע המתח והממשק המתפתח בין דיני המלחמה והמשפט ההומניטרי הבין-לאומי לבין דיני זכויות אדם, עוסק ספר זה במסגרת הנורמטיבית המסדירה הפעלת כוח בעימותים חמושים על-לאומיים ואסימטריים. הספר סוקר את העמדות השונות בשיח הבין-לאומי בנוגע לדילמות הקיימות, מנסה לגשר ביניהן כל אימת שניתן, ועומד על מקרים שבהם גישור כזה אינו בר-השגה. במסגרת ההתמקדות בלוחמה האסימטרית, מתרכז המחקר שלפנינו בהיבטים הבעייתיים יותר של סוג לוחמה זה: כיצד ליישם את עיקרון ההבחנה (בין לוחמים לשאינם לוחמים, בין מטרות צבאיות לשאינן מטרות צבאיות) ואת דרישת המידתיות, וכיצד...

קהילת המודיעין הישראלית ניצבת בפני אתגרים יוצאי דופן הנגזרים מהאיומים הביטחוניים, החריגים בעוצמתם, שמולם ניצבת מדינת ישראל. ספר זה עוסק באתגרי קהילת המודיעין בישראל, מנקודת מבט עדכנית וצופה פני עתיד, באמצעות סדרת מאמרים – שישה עשר במספר – שכתבו מומחים מהאקדמיה ומקהילת המודיעין בישראל. הספר נפתח במאמר הדן במודיעין מנקודת המבט של הקברניט, מאת רא"ל (מיל'( משה יעלון; בסיכום מוצג מאמר העוסק באתגרי קהילת המודיעין של ישראל, מאת ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (מיל') עמוס ידלין. בין הנושאים הנדונים בספר: המודיעין בעידן של חוסר...

המסמך אסטרטגיית צה"ל הוא פרסום תקדימי בהיסטוריה הצבאית ובשיח הציבורי של מדינת ישראל. הרמטכ"ל גדי איזנקוט הוא הראשון שמציג את "אסטרטגיית צה"ל" במבחן אתגרי ההווה במסמך שמפורסם לציבור הרחב בישראל. הקובץ הזה מחזיק תשעה עשר מאמרים שכתבו עשרים ושלושה מבכירי החוקרים במכון וכותבים אורחים. אלה מתמודדים עם המסמך הצה"לי הייחודי בכמה מישורים ומזוויות שונות ודנים במה שמצוי בו כמו גם במה שאינו מצוי בו. לצד הבחינה והניתוח מוצגות גם הצעות להרחבת המהדורה העתידית של "אסטרטגיית צה"ל". המאמרים בקובץ הזה...

מדינות כושלות התקיימו במרחב הערבי עוד לפני הטלטלה הערבית, אלא שבעקבות הטלטלה הזאת החריף מצבן. הטלטלה הערבית קיעקעה את ההיגיון הגיאו־פוליטי המסדר של המרחב הערבי, הכולל שלטון מרכזי סמכותי וגבולות ברורים. חולשת השלטון המרכזי הובילה להתרחבותם של אזורי הספר ולטשטוש הגבולות – דבר שהקל על ארגוני ג'האד ועל גורמים זרים לחדור לתחומי המדינות האלה, להתבסס בהן צבאית ופוליטית, לגייס תמיכה מקומית ולקרוא תיגר על השלטון המרכזי ולערער בשיטתיות את המבנה המדינתי. המדינות הכושלות אינן רק בעיה מקומית, אלא אתגר אזורי ובינלאומי בשל אי־היציבות שהן מייצאות...