מבט על

ב-25 באפריל 2026 התקיימו הבחירות המקומיות בשטחי הרשות הפלסטינית – בגדה המערבית ובדיר אל-בלח שברצועת עזה. הבחירות התקיימו ב-403 ערים ומועצות מקומיות עם אחוז הצבעה כללי נמוך יחסית של כ-53%. חמאס החרים את הבחירות ולא השתתף בהן באופן רשמי, למרות היותו הארגון הפוליטי הפופולרי ביותר בקרב הציבור הפלסטיני. ניתוח הבחירות חושף תמונה מורכבת של חברה המנסה לקיים הליך דמוקרטי תחת לחץ בינלאומי כבד ותנאים פוליטיים וביטחוניים קשים. הבחירות חושפות פרדוקס בין רצון לשגרה לבין ייאוש פוליטי עמוק, בין תקווה לשינוי של המציאות ברמה המוניציפאלית היומיומית,...

בשעה שפקיסטן הובילה לאורך המלחמה את התיווך להפסקת אש בין ארצות הברית לאיראן, מצרים שימשה גם היא שחקנית פעילה – אף אם משנית – במהלכים. לנגד עיניה עמד החשש מהשלכותיה השליליות של המלחמה על יציבותה הכלכלית ועל מאזן הכוחות האזורי. מצרים נטלה חלק במאמצי התיווך במסגרת מנגנון תיאום מרובע חדש – לצד פקיסטן, ערב הסעודית וטורקיה – מתוך שאיפה לגבשו לקוורטט ערבי-אסלאמי שימנף את כוחן המדיני, הכלכלי והדמוגרפי של המדינות החברות בו וייצור משקל נגד לישראל ולאיראן. אם מנגנון מרובע זה אכן יתבסס ויוסיף לפעול לאורך המלחמה ובעקבותיה כגוש אזורי לכיד, ובהיעדר...

לאחר תום מנדט יוניפי"ל בלבנון, בין שהאו"ם ואירופה יסכימו להתיישר עם מנגנון מצומצם בהובלת ארצות הברית ובין שיתעקשו על משימות עצמאיות, על וושינגטון וירושלים להכיל ולתאם מקרוב כל מעורבות חיצונית שם. זאת במטרה להבטיח את מימוש תכלית הליבה: פירוק חזבאללה מנשקו.

עם תחילתה של נשיאות טראמפ השניה, במוסקבה רווחה הנחה כי בהובלת הממשל האמריקאי החדש ארצות הברית תעדיף הבנות והסכמות על פני הסלמה ותימנע מהפעלת כוח צבאי העלול לגרור אותה למבצעים ארוכים, יקרים ובלתי נשלטים. הנחה זו עיצבה את הערכת הסיכונים הרוסית ואת התנהלות וושינגטון. אולם, המערכות נגד איראן ביוני 2025 וזו שפרצה בסוף פברואר 2026 ערערו הנחת יסוד זו. כעת, כאשר דפוס הפעולה האמריקאי סטה מההיגיון שמוסקבה ייחסה לו, המערכה האמריקאית-ישראלית מהווה נקודת מבחן לאסטרטגיה הרוסית מול טראמפ וממשלו, המחייבת הערכה מחדש של הלוגיקה שעל פיה נבחנה ופורשה...

באפריל 2026 נחתה בשנגחאי ג'נג לי־וון, יושבת ראש מפלגת העם הלאומית (KMT) ומנהיגת האופוזיציה המרכזית בטאיוואן. שיאו של הביקור היה פגישה עם נשיא סין, שי ג׳ין-פינג – מפגש ראשון מזה קרוב לעשור בין הנהגות שתי המפלגות ההיסטוריות. ג'נג תיארה את הביקור כ"מסע שלום" וניסיון להפגת המתחים מול סין, בעוד מבקריה בממשלת טאייוואן ראו בו מהלך בעייתי וכינו אותו "כניעה מבישה". מעבר לוויכוח על הגדרתו, הביקור מציב שאלה רחבה יותר: האם מהלך מסוג זה יכול לפתוח עידן חדש ביחסי סין-טאייוואן, או שמא המרחק הפוליטי והזהותי בין שני צדי המצר...

בשנים האחרונות חל שינוי עומק במעורבות הכלכלית של סין בישראל, הבא לידי ביטוי מאז 2020 בירידה חדה ומתמשכת בהיקף ההשקעות ובמספר העסקאות. שיא השפל נרשם בשנת 2023 עם השקעות סיניות בסך 39 מיליון שקלים בלבד, כעשירית האחוז מכלל ההשקעות הזרות בישראל באותה שנה. מגמה זו נובעת ממספר סיבות: אימוץ גישה סלקטיבית וזהירה יותר במדיניות ההשקעות הגלובלית של בייג'ינג, לצד השלכות משבר הקורונה; התעצמות התחרות הבין-מעצמתית והלחץ האמריקאי להגביל מעורבות סינית בתחומים רגישים; הקמת מנגנון הפיקוח הישראלי על השקעות זרות, כמו גם השלכות מלחמת "חרבות...

האיום החות'י התפתח לאתגר רב-ממדי, בעל השלכות ישירות על ישראל ורלוונטיות גוברת עבור סומלילנד. למרות שהחות'ים חסרי יכולת להביס את ישראל מבחינה צבאית, הם הפגינו יכולת להרחיב את ההיקף הגיאוגרפי של העימות, לשבש נתיבי סחר ימיים קריטיים בים האדום ולשמש כלי מרכזי באסטרטגיה האזורית של איראן. בד בבד, ניכר לחץ גובר על רשת השלוחים (פרוקסי) של איראן, מה שעשוי להפוך שחקנים דוגמת החות'ים למרכזיים יותר ובה בעת בלתי צפויים יותר. על רקע זה, מערכת היחסים המתגבשת בין ישראל לסומלילנד משקפת תמורות גיאופוליטיות נרחבות, המחברות בין המזרח התיכון לקרן אפריקה....

המלחמה באיראן מעמידה את אירופה ומנהיגיה מול דילמות קשות לא רק משום שהיא פוגעת באינטרסים של מדינות היבשת במזרח התיכון, אלא גם כי היא קשורה בסוגיות ליבה במדיניות החוץ האירופאית העכשווית. וכך, מדינות אירופה מנסות לגבש עמדה שתגשר בין הכרה באיום האיראני, מתיחות עם ממשל טראמפ, הסתייגות מהאסטרטגיה הישראלית, מחויבות לביטחון המפרץ, שמירה על החוק הבינלאומי וחשש מהשלכות המלחמה; אך עד כה הן לא גיבשו עמדה אחת ומדיניות מתואמת. משום כך הן מתקשות לשלוט בפוטנציאל הפגיעה בהן עקב השלכות המלחמה. על ישראל מצידה לתמרן בזהירות את מאמציה הדיפלומטיים מול...

גל תקיפות אלימות וחשש מהשלכות המלחמה נגד איראן הגבירו את הקשב לנושא האנטישמיות בארצות הברית. ממצאי מחקרים חדשים מתעדים את היקף הבעיה ואת עומק הדאגה בקרב יהודי ארצות הברית, ומעוררים ויכוח נוקב בקרב הקהילה היהודית לגבי דרכי התגובה המיטביות. למחלוקת זו השלכות חשובות על המדיניות הישראלית. במסגרת הדיון התגבשו שלוש גישות מרכזיות: אסטרטגיית "זכויות אזרח", המתמקדת בהגנה משפטית ובסינגור; גישה המדגישה את הצורך להתעמת עם האנטי-ציונות שהיא אמצעי מודרני לעוינות נגד יהודים; ואסטרטגיה המתעדפת השקעה בחינוך יהודי ובהתחדשות קהילתית. מדובר...

חלק ניכר מהחוסן של חיזבאללה נשען על רשת העברות כספים גלובלית המוטמעת בפזורה הלבנונית ובמערכות העברות כספים בלתי פורמליות, ובנוסף נסמך על מגוון רחב של מקורות הכנסה בלתי חוקיים שפותחו לאורך עשרות שנים. לכן, תקיפות צבאיות לבדן – בלי אסטרטגיה פיננסית בינלאומית שתתמקד ברשת הפיננסית של הארגון – אינן צפויות לפגוע משמעותית ביכולת המימון ארוכת הטווח שלו ובפוטנציאל השיקום הנגזר ממנה. כדי לפגוע במערכת המימון של חיזבאללה, נדרשת אסטרטגיה רחבה, מעבר לפעילות הצבאית עד כה במלחמה הנוכחית, אשר תשלב בין הפעולה צבאית לבין צעדים שיפגעו...

מצבה ההולך ומחמיר של ישראל בדעת הקהל האמריקאית ניכר בסקרים המגלים דעת קהל שלילית בקרב קהלים קריטיים ובכללם רפובליקנים ואוונגליסטים צעירים ודמוקרטים מכל הגילאים. התפיסה השלילית של ישראל מצטרפת לשיח תקשורתי ביקורתי (בפרט על תפקידה של ישראל במלחמה באיראן), מהלכים בקונגרס להתניית הסיוע לישראל ועיסוק שלילי גובר בפעילות השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון. אם לא יחול שינוי חד במגמות הנוכחיות, השואבות את כוחן גם מפעולותיה ומדיניותה של ישראל (לצד מגמות מתמשכות ותופעות אנטישמיות), תמצא עצמה ישראל בהקדם ללא עוגן תמיכה באף אחת מהמפלגות. בכלל זאת,...

זירת יהודה ושומרון מצויה בעיצומו של מהפך תפיסתי ומעשי לגביו. בחסות נימוקים ביטחוניים וחתירה ל"ביטחון מוחלט", מקדמת הממשלה מדיניות של החלת ריבונות ישראלית, חסימת הדרכים להסדר מדיני עתידי, החלשת הרשות הפלסטינית עד כדי קריסתה, ודחיקת הפלסטינים ממקומות מושבם בתוך השטח. מדיניות זו מאמצת בפועל את עקרונות "תכנית ההכרעה״ שמקדם הימין האידיאולוגי בממשלה מבית מדרשו של השר בצלאל סמוטריץ׳, המסכנת את היציבות והביטחון ביהודה ושומרון ומובילה למציאות של מדינה אחת, תוך שינוי מן היסוד את דמותה של ישראל. כתוצאה מכך, ישראל עלולה למצוא את...