מבט על

מבצע ״עם כלביא״ אירע בזמן מאתגר בהיבט החוסן הלאומי הישראלי. השילוב בין מערכה ארוכה ומתמשכת במספר חזיתות ובין קיטוב חברתי ניכר, אשר התעצם עקב פוליטיזציה של היבטים ותופעות מסוימים של המלחמה המתמשכת, פגע במידה ניכרת בחוסן. בחינה של היבטים הידועים כמעצבי חוסן העידה על נסיגה משמעותית בחוסן הלאומי, בפרט בהיבטי אמון, סולידריות חברתית ואופטימיות ותקווה. בצד זה, בהיבט הרציפות התפקודית והשמירה על השגרה האזרחית נרשם שיפור משמעותי על רקע הסכם הפסקת האש עם לבנון והחזרה של רבים מהמפונים מיישובי הצפון לבתיהם. מבצע ״עם כלביא״ גרם שינוי במגמה זו:...

בעוד שהמתיחות במזרח התיכון התגברה, סין בחרה להישאר בצד. אך למרות ביקורת על הפסיביות הפומבית שגילתה וחוסר השפעתה הישירה, נראה שסין השיגה לא מעט ממה  שרצתה – בלי להסתבך ולשלם מחיר – הן כלכלית והן דיפלומטית. במאמר זה נסקרים האינטרסים של בייג'ינג בהקשר המלחמה בין ישראל לאיראן ומאזן הרווח וההפסד של בייג'ינג עם סיומה.

מיזם מסדרון IMEC משקף את הדינמיקה המשתנה במערכת האזורית והבינלאומית, שבה שחקנים מסורתיים וחדשים מבקשים לעצב מחדש את מפת התחבורה, הכלכלה וההשפעה הגאו-פוליטית בין אסיה לאירופה. המיזם מציף לא רק את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בחיבור בין אזורים, אלא גם את המורכבות המדינית הכרוכה בו – מיריבויות גיאו-פוליטיות, דרך שיקולים תשתיתיים וכלה באילוצים דיפלומטיים. ישראל, ערב הסעודית, איחוד האמירויות, טורקיה ושחקנים נוספים מבקשים כל אחד למצב עצמו כצומת אסטרטגי, אך רק שיתוף פעולה אזורי מושכל, על בסיס אינטרסים משותפים, יוכל להבטיח את התממשות החזון. המיזם,...

מצבו של חזבאללה לאחר המלחמה בין ישראל לאיראן הוחמר. הימנעות הארגון מסיוע לאיראן באמצעות פתיחת חזית נוספת נגד ישראל המחישה את חולשתו, ותוצאות המלחמה מעצימות את הקשיים שבפניו. לאיראן כיום קשב ויכולות מוגבלים יותר לסייע לו; צה"ל ממשיך בחיסול פעיליו ותשתיותיו; צעדיה של ההנהגה החדשה בלבנון נגד הארגון, בדגש על פירוקו מנשק, זוכים לגיבוי פנימי ובינלאומי. כתוצאה מכך הארגון מתקשה להשתקם ולסייע לאוכלוסייה השיעית התומכת בו. לכן, צפוי כי  חזבאללה ישאף לשמר את הפסקת האש עם ישראל, הגם שיתמיד במאמצי השיקום וההכנות למערכה הבאה. לישראל מצידה...

בקיץ הקרוב ישובו חברות מועצת הביטחון וידונו בחידוש המנדט לכוח הזמני של האו"ם – יוניפי"ל. לחברות מועצת הביטחון תהיה אז הזדמנות נדירה ודחופה לנפץ את אשליית "שמירת השלום" הקשורה ביוניפי"ל ולקדם במקומה מודל שבאמת יסייע לשמור על השלום בין ישראל ללבנון.

לנוכח השינוי הדרמטי שחל במאזן הכוחות באזור בעקבות העימות בין ישראל לאיראן – שיקום ההרתעה הישראלית; המוטיבציה הגלויה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להביא לסיום המלחמה; החלשת ציר ההתנגדות והגורמים הלא-מדינתיים השייכים אליו; מצבו המוחלש והמבודד של חמאס, כשהוא תלוי בחסדי המדינות מתווכות;  נכונותן של מדינות ערב להירתם ולסייע בייצוב הרצועה ללא שלטון חמאס –  נוצר חלון הזדמנויות לסגירת מעגל המלחמה שהחל ברצועת עזה, ובראש ובראשונה להחזיר את החטופים. סיום המלחמה הוא גם תנאי להרחבת 'הסכמי אברהם' וליצירת קואליציה אזורית בהובלת ארצות...

הפסקת האש השברירית בין איראן לישראל מסמנת את סיומו של השלב הנוכחי – והחמור ביותר עד כה – במערכה המתמשכת בין הרפובליקה האסלאמית לישראל. ישראל יכולה לסכם את המערכה בסיפוק: גם אם בידי איראן נותר מצבור אורניום מועשר לרמה של 60 אחוזים, שהיה ברשותה טרם המערכה וייתכן שהועבר למקומות מסתור, תוכנית הגרעין שלה הוסגה משמעותית לאחור. מנגד, איראן צפויה להציג את המערכה כהישג, ללא קשר לתוצאותיה הצבאיות. בשבועות הקרובים יתברר האם ניתן לשמר את ההישגים באמצעות הסדרה מדינית או שמא ישראל תידרש לאכוף אותם בכוח. הסכם גרעין בתנאים משופרים עשוי לעגן את...

מאמר זה ממסגר מחדש את המציאות הגלובלית הנוכחית: ארצות הברית לא עומדת בפני סכסוך אזורי, אלא מאבק מכריע על הסדר העולמי. חמש מדינות – רוסיה, סין, צפון קוריאה, איראן וקטאר – מאתגרות באופן מתואם את ההגמוניה האמריקאית, תוך שימוש בלוחמה כלכלית, קיברנטית וקוגניטיבית, דינמיקה שארצות הברית מתקשה לעיתים קרובות להבין במלואה. איראן, החוליה הפגיעה אך המסוכנת ביותר, מגיחה כאיום גרעיני שישנה באופן בלתי הפיך את מאזן הכוחות העולמי ויגביל את השפעת ארצות הברית. בעוד אירופה נדחקת במידה רבה לשוליים, ארצות הברית לבדה נושאת באחריות לפעול באופן נחרץ למען...

שלושה ימים לתוך המערכה בין ישראל לאיראן, טהראן מתקרבת לצומת הכרעה בנוגע להמשך הלחימה, לאסטרטגיית היציאה ממנה ולהסדרה אפשרית בעקבותיה. בשלב זה, איראן ממשיכה להיות ממוקדת בניהול הלחימה, אך ככל שהמערכה נמשכת ונזקיה מצטברים, היא תידרש להכריע בין המשך המערכה במתכונתה הנוכחית, סיום הלחימה תוך הסדרה מדינית או צעדים מסלימים, כדוגמת פרישה מה-NPT. הכרעה זו תיגזר מהערכת המצב בטהראן בנוגע לדרך העדיפה לשמר את שרידות המשטר, תוכנית הגרעין והמערכים האסטרטגיים שלה. דילמה משמעותית נוספת תעמוד בפני ההנהגה האיראנית בתום המערכה: האם להסתכן בערעור שרידות...

שוב עומדת שאלת המשך המלחמה ברצועת עזה במרכז המחלוקת הציבורית, כשהיא כרוכה לבלי הפרד בשאלת החטופים הנותרים שבידי חמאס. חילוקי דעות והערכות ביחס לעתיד, שהוא תמיד פתוח, לפחות בחלקו, הם לגיטימיים. כך גם ביחס להבדלים ערכיים שבבסיס קבלת ההחלטות, אשר ביחס אליהם לא יכולה להיות הכרעה אובייקטיבית – רק הכרעה לגבי מה מאמצים ומה לא, לאחר ששוקלים את כל האפשרויות וההשלכות, העובדתיות והמוסריות. לא קיים ביטחון שיש בשלב זה תוחלת להמשך המערכה ברצועת עזה – מדינית וצבאית – וייתכן שמדינת ישראל נקלעה למצב של lose-lose. ועם זאת, לפני קבלת החלטות קשות, הכרח...

סין, בהנהגתו של שי ג'ין-פינג, מקדמת שורת יוזמות גלובליות – הראשונה שבהן הייתה יוזמת החגורה והדרך (BRI), ובשנים האחרונות נוספו לה יוזמת הפיתוח הגלובלי (GDI), יוזמת הביטחון הגלובלי (GSI) ויוזמת הציוויליזציה הגלובלית (GCI). יוזמות אלו, לצד הרעיון של "קהילה בעלת עתיד משותף לאנושות",  אינן אלא חלק מאסטרטגיה רחבה לעיצוב מחדש של סביבתה הבינלאומית של סין ולקידום חזון סיני לסדר העולמי. מבחינת ישראל, נדרשות הבנה של החזון הבינלאומי שאותו סין חותרת לקדם, בין היתר באמצעות היוזמות, ומדיניות זהירה ומחושבת כדי לשמור על האינטרסים של ישראל...

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית – סבא"א – פרסמה שני דוחות מדאיגים לגבי תוכנית הגרעין האיראנית. האחד עוסק בפעילויות עבר של איראן באתרים לא מוצהרים לסוכנות, שלגביהן איראן לא נתנה הסברים מספקים. השני עוסק בסטטוס הנוכחי של התוכנית ומצביע על האצה בצבירת אורניום מועשר לרמה גבוהה, המאפשר לאיראן להעשיר לרמה צבאית עבור 10 פצצות גרעין בתוך ימים ספורים. שני הדוחות אמורים להידון בפורום הנגידים הקרוב, שיתכנס ב-9 ביוני. מסתמן כי ארצות הברית והאירופאיות יגישו הצעת החלטה הקובעת כי איראן מפרה את התחייבויותיה ל-NPT. החלטה זו תוכל להוות...