המלחמה עם איראן הבליטה את תפקידה של פקיסטן כשחקן בעל פוטנציאל השפעה גובר במזרח התיכון. פקיסטן ביקשה למצב עצמה הן כמתווכת בין איראן לארצות הברית והן כערבה ביטחונית לערב הסעודית, תוך איזון עדין בין שמירה על קשריה האסטרטגיים עם ריאד לבין הצורך להימנע מהידרדרות מול טהראן. מנקודת מבטן של חלק ממדינות המפרץ, לפקיסטן תפקיד חשוב במערך הביטחוני האזורי שיתהווה לאחר המלחמה כחלק ממגמה קיימת של גיוון שותפויות ביטחוניות. לנוכח אי-הוודאות האסטרטגית באזור, מעורבותה של פקיסטן אינה צפויה להיות אירוע זמני בלבד, אלא להתבסס כמרכיב מבני מתמשך בסדר המתעצב.
מאז תחילת המלחמה מול איראן ב-28 בפברואר, המיליציות השיעיות הפרו-איראניות בעיראק לקחו אחריות על מאות תקיפות טילים וכטב״מים נגד מטרות מקומיות ואזוריות, וביניהן ישראל. תקיפות אלו הן איתות ברור לחומרתם של שני אתגרים ביטחוניים: התחזקות כוחן הפוליטי, הכלכלי והצבאי של המיליציות בעיראק ופעילותן בשירות המשטר האיראני, ממנו המשיכו לקבל סיוע צבאי במהלך המלחמה. הממשלה החדשה שקמה בעיראק בימים האחרונים, בגיבוי המחנה הפרו-איראני בפרלמנט, מבטאת מגמה זו, אם כי ברקע ניכרת נחישות גוברת של הממשל האמריקאי לדחוק בראש ממשלת עיראק לפרק את המיליציות מנשקן...
עשור לאחר השקתו, חזון 2030 עודנו מהווה מסגרת מעצבת לשינוי הפוליטי-כלכלי שעוברת ערב הסעודית תחת יורש העצר מוחמד בן סלמאן. אף שהיוזמה הביאה לשינויים חברתיים משמעותיים, הישגיה הכלכליים מעורבים, והממלכה ממשיכה להסתמך במידה רבה על הכנסות מנפט. המלחמה האחרונה עם איראן מסבכת עוד יותר את הפרויקט, שכן היא תיאלץ את ריאד להפנות משאבים לביטחון ולניהול סיכונים, ובמקביל עלולה לפגוע עוד באמון המשקיעים. כתוצאה מכך, חזון 2030 צפוי להיכנס לשלב חדש שיעוצב פחות באמצעות מגה-פרויקטים שאפתניים ויותר על-ידי הסתגלות אסטרטגית לחוסר יציבות אזורי. לפיכך, סביר...
השאלה ״מתי אנטי-ציונות הופכת לאנטישמיות?״ הפכה לאחת הדרכים הנפוצות ביותר למסגר את הדיון העכשווי על יהודים, ישראל ואפליה. ואולם, עבור קובעי מדיניות, ייתכן שאין זו השאלה המועילה ביותר. היא מניחה כי המשימה המרכזית היא לסווג את האנטי-ציונות כרעיון בטרם נבחנות השלכותיה בפועל. גישה מעשית יותר תשאל כיצד פועלת האנטי-ציונות בזירה הפוליטית העכשווית: נגד מי היא מכוונת, מה היא מטילה על יהודים וישראלים והאם היא שוללת מהם צורות של זהות וביטחון קולקטיביים המוענקים לאחרים.
מערכי מצלמות בישראל חשופים לניסיונות חדירה מצד גורמים עוינים, בהם איראן. ראש מערך הסייבר הלאומי ציין כי מתחילת המלחמה איראן וחיזבאללה פועלים במשותף לפרוץ למצלמות אבטחה בישראל לצורך איסוף מודיעין, המשמש בין היתר, לדיוק תקיפות טילים ולניסיונות פגיעה באישים. כך מתחדד אופיין הדו-שימושי (Dual-use) של מצלמות מתקדמות, ובפרט מצלמות סיניות שנועדו במקור לצרכים אזרחיים, אך הן נושאות גם פוטנציאל אסטרטגי עבור גורמי מודיעין וביטחון זרים.
המלחמה בין ארצות הברית וישראל לבין איראן והשלכותיה האזוריות הסיטו במידה ניכרת את תשומת הלב האזורית והבינלאומית לעיסוק בהבטחת המקורות וההספקה של האנרגיה לרחבי העולם, בבלימת איראן ובעיצוב מאזן כוחות חדש באזור. זאת, לאחר שנים רבות שהסדר הסכסוך הישראלי-פלסטיני, נתפס כמפתח להבטחת היציבות באזור. אולם, הסטה זו אינה מעידה על דעיכת העניין בו אלא על שינוי בהתייחסות אליו: ייתכן כי היעדר האופק המדיני המתמשך ייצור העדפה בינלאומית לאכיפת הסדרה, על פני תיווך שעד כה לא נשא פרי. מבחינת ישראל, הסיכון הכרוך בכך אינו רק ניהול מתמיד של הסכסוך הנמצא על סף...
ביקורו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בבייג'ינג התקיים על רקע החרפת התחרות בין המעצמות והמלחמה באיראן. טראמפ ביקש להציג הישגים מדיניים וכלכליים קונקרטיים ולהמחיש כי ארצות הברית ממשיכה לנהל את התחרות עם סין מתוך עמדה של יוזמה. מנגד, בייג'ינג שאפה לייצב את היחסים עם וושינגטון ולעצב מסגרת יחסים שתבטא הכרה במעמדה כמעצמה שוות ערך, לצד הצבת גבולות ברורים בסוגיות הליבה מבחינתה. למרות ההצהרות האופטימיות והאווירה הפומבית החיובית, לא נרשמו פריצות דרך משמעותיות בסוגיות הסחר, הטכנולוגיה, טאיוואן ואיראן. בשלב זה, נראה כי הפסגה תרמה בעיקר לשימור...
ב-25 באפריל 2026 התקיימו הבחירות המקומיות בשטחי הרשות הפלסטינית – בגדה המערבית ובדיר אל-בלח שברצועת עזה. הבחירות התקיימו ב-403 ערים ומועצות מקומיות עם אחוז הצבעה כללי נמוך יחסית של כ-53%. חמאס החרים את הבחירות ולא השתתף בהן באופן רשמי, למרות היותו הארגון הפוליטי הפופולרי ביותר בקרב הציבור הפלסטיני. ניתוח הבחירות חושף תמונה מורכבת של חברה המנסה לקיים הליך דמוקרטי תחת לחץ בינלאומי כבד ותנאים פוליטיים וביטחוניים קשים. הבחירות חושפות פרדוקס בין רצון לשגרה לבין ייאוש פוליטי עמוק, בין תקווה לשינוי של המציאות ברמה המוניציפאלית היומיומית,...
בשעה שפקיסטן הובילה לאורך המלחמה את התיווך להפסקת אש בין ארצות הברית לאיראן, מצרים שימשה גם היא שחקנית פעילה – אף אם משנית – במהלכים. לנגד עיניה עמד החשש מהשלכותיה השליליות של המלחמה על יציבותה הכלכלית ועל מאזן הכוחות האזורי. מצרים נטלה חלק במאמצי התיווך במסגרת מנגנון תיאום מרובע חדש – לצד פקיסטן, ערב הסעודית וטורקיה – מתוך שאיפה לגבשו לקוורטט ערבי-אסלאמי שימנף את כוחן המדיני, הכלכלי והדמוגרפי של המדינות החברות בו וייצור משקל נגד לישראל ולאיראן. אם מנגנון מרובע זה אכן יתבסס ויוסיף לפעול לאורך המלחמה ובעקבותיה כגוש אזורי לכיד, ובהיעדר...
לאחר תום מנדט יוניפי"ל בלבנון, בין שהאו"ם ואירופה יסכימו להתיישר עם מנגנון מצומצם בהובלת ארצות הברית ובין שיתעקשו על משימות עצמאיות, על וושינגטון וירושלים להכיל ולתאם מקרוב כל מעורבות חיצונית שם. זאת במטרה להבטיח את מימוש תכלית הליבה: פירוק חזבאללה מנשקו.
עם תחילתה של נשיאות טראמפ השניה, במוסקבה רווחה הנחה כי בהובלת הממשל האמריקאי החדש ארצות הברית תעדיף הבנות והסכמות על פני הסלמה ותימנע מהפעלת כוח צבאי העלול לגרור אותה למבצעים ארוכים, יקרים ובלתי נשלטים. הנחה זו עיצבה את הערכת הסיכונים הרוסית ואת התנהלות וושינגטון. אולם, המערכות נגד איראן ביוני 2025 וזו שפרצה בסוף פברואר 2026 ערערו הנחת יסוד זו. כעת, כאשר דפוס הפעולה האמריקאי סטה מההיגיון שמוסקבה ייחסה לו, המערכה האמריקאית-ישראלית מהווה נקודת מבחן לאסטרטגיה הרוסית מול טראמפ וממשלו, המחייבת הערכה מחדש של הלוגיקה שעל פיה נבחנה ופורשה...
באפריל 2026 נחתה בשנגחאי ג'נג לי־וון, יושבת ראש מפלגת העם הלאומית (KMT) ומנהיגת האופוזיציה המרכזית בטאיוואן. שיאו של הביקור היה פגישה עם נשיא סין, שי ג׳ין-פינג – מפגש ראשון מזה קרוב לעשור בין הנהגות שתי המפלגות ההיסטוריות. ג'נג תיארה את הביקור כ"מסע שלום" וניסיון להפגת המתחים מול סין, בעוד מבקריה בממשלת טאייוואן ראו בו מהלך בעייתי וכינו אותו "כניעה מבישה". מעבר לוויכוח על הגדרתו, הביקור מציב שאלה רחבה יותר: האם מהלך מסוג זה יכול לפתוח עידן חדש ביחסי סין-טאייוואן, או שמא המרחק הפוליטי והזהותי בין שני צדי המצר...
