מבט על

השינוי בהנהגה הלבנונית וחולשת חזבאללה בעקבות המלחמה עם ישראל מייצרים לכאורה הזדמנות לשינוי מאזן הכוחות הפנימי בלבנון, באמצעות סיוע נרחב למדינה להבראת כלכלתה ולביסוס ריבונותה. אך מעבר לאתגרים הנובעים מהכשל המערכתי העמוק בו נתונה הכלכלה הלבנונית, החשש העיקרי הוא כי כספי הסיוע ישרתו במקביל את חזבאללה, המשולב היטב בדיפסטייט ובמוסדות הביטחוניים והאזרחיים של לבנון. המסקנה העיקרית במאמר זה היא שנדרש סיוע דחוף ללבנון הן לשיפור מצבה הכלכלי והן לשיקום האוכלוסייה השיעית שנפגעה במלחמה. זאת, תוך המשך המאמץ להחלשת חזבאללה ובתנאי שיכוננו המנגנונים...

בין 23 ל-25 בספטמבר ערך נשיא סין שי ג'ינפינג ביקור ממלכתי בוושינגטון – מפגשו השני השנה עם הנשיא דונלד טראמפ. הביקור התאפיין בטקסיות עשירה ובתוצרים צנועים הקונים למנהיגים זמן לקראת אתגריהם הפוליטיים הבאים: הארכה קצרה של הפסקת האש במלחמת הסחר, מנגנוני שיח חדשים, הצהרה משותפת על איראן וקביעת שתי פגישות נוספות עד סוף השנה. מעצמות העל מנהלות את היריבות ביניהן באופן דיפרנציאלי: מסכימות על מה שניתן, מצהירות על מה שנוח, ונמנעות ממוקשים שאינם ניתנים לפתרון או להסכמה. בשבועות שחלפו מאז הפסגה התחדדה התחרות בתחום הטכנולוגיה, וחודשה אספקת הנשק...

מאמר זה בוחן כיצד מפלגות פוליטיות מתמודדות עם אנטישמיות בקרב מועמדים ונבחרי ציבור, ומהם הכלים העומדים לרשותן להצבת גבולות ללגיטימיות הפוליטית. המאמר מנתח את מקרה הבוחן של מפלגת הלייבור הבריטית ומראה כי המבנה הריכוזי והפיקוח החיצוני בבריטניה אפשרו להפוך את האנטישמיות במפלגה מאוסף מקרים פרטניים לתופעה שחלה עליה אחריות מוסדית. לעומת זאת, המבנה המבוזר של המפלגות האמריקאיות, מרכזיות הפריימריז וההגנות החוקתיות על ההליך הפוליטי מגבילים את יכולתן למנוע התמודדות או להרחיק מועמדים. בחינת מקרים משתי המפלגות מצביעה על פער בין גינוי עקרוני לבין...

המלחמה עם איראן מחדדת את המתח בין יעדיה של המדיניות האמריקאית במזרח התיכון. וושינגטון מבקשת לצמצם את נוכחותה הצבאית הקבועה באזור ולהעביר אחריות רבה יותר לבעלות בריתה, אך נדרשת להשקיע משאבים צבאיים ניכרים כדי להתמודד עם השלכות המלחמה ולשמר את היציבות האזורית. המערכה ממחישה כי צמצום הפריסה הקבועה אינו מבטיח הפחתה של עלויות המעורבות האמריקאית, בפרט כאשר משברים מחייבים הפעלה ממושכת של כוחות גדולים .יתר על כן, עליונות צבאית אינה מבטיחה השגת יעדים מדיניים או יכולת לעצב סדר אזורי התואם את האינטרסים האמריקאיים. במקביל, מדינות המזרח התיכון,...

התפתחותן המהירה של יכולות הבינה המלאכותית מרחיבה את האופן שבו סין מגדירה את הסיכונים הנובעים מהטכנולוגיה. לצד ריגול, סייבר והאיומים המוכרים על הביטחון הלאומי, גוברת בבייג'ינג ההתייחסות לסיכונים הנובעים ממערכות ה-AI המתקדמות עצמן, ובהם פעולה אוטונומית ואובדן שליטה. בה בעת, גם פיגור טכנולוגי ותלות בטכנולוגיות זרות נתפסים כסיכונים לביטחון הלאומי. פרסומים רשמיים מספטמבר 2026 מראים כי בתוך המערכת הסינית קיימות גישות שונות ביחס לסיכונים הללו, אך כולן מבקשות להמשיך בפיתוח יכולות הבינה המלאכותית המקומיות, במקביל להרחבת מנגנוני הבטיחות,...

ב-15 באוקטובר 2026 נערכה במכון למחקרי ביטחון לאומי סדנה היברידית (המשלבת מומחים אנושיים ובינה מלאכותית) לבחינת ארבע חלופות להתמודדות עם הסכסוך הישראלי-פלסטיני: המשך ניהול הסכסוך - בהתאמה ובהסתגלות להתפתחויות במצב. תוכנית ההכרעה - החלת ריבונות ישראלית על יהודה ושומרון, פירוק הרשות הפלסטינית ועידוד הגירת פלסטינים מהאזור. הסכם כולל המבוסס על רעיון שתי מדינות לשני עמים. התמרת הסכסוך במודל מדורג לבלימת הגלישה למציאות של מדינה אחת. המתווה כולל היפרדות מדינית, טריטוריאלית ודמוגרפית, לצד חיזוק היכולות האזרחיות של ישות...

בספטמבר 2026 נערכה בניו דלהי פסגת BRICS. הפסגה המחישה את התפתחותו ההדרגתית של הארגון מפורום המבוסס בעיקר על הצהרות ותיאום מדיני-כלכלי למסגרת המפתחת גם מנגנונים מעשיים בתחומי הטכנולוגיה, התעשייה, הבריאות, החקלאות והחלל. עבור סין, לתהליך זה משמעות נוספת: BRICS מאפשר לה לקדם רעיונות ויוזמות שמקורם בבייג'ינג במסגרת רב־צדדית שאינה בשליטתה, ובכך לתרום לבינאום האג'נדה הסינית הגלובלית. המאמר בוחן מגמות אלה, את ביטויין בפסגת ניו דלהי ואת השלכותיהן האפשריות על המזרח התיכון ועל ישראל.

בדיון מומחים שהתקיים לאחרונה בטהראן לציון 46 שנים לפרוץ מלחמת איראן-עיראק, דנו שלושה חוקרים איראנים בלקחי החלטתו של ח'ומייני לקבל את הפסקת האש ביולי 1988 ובמשמעויותיהם לעימות הנוכחי עם ארצות הברית. החוקרים הצביעו על הקושי של איראן להגדיר יעדים מדיניים בני השגה ולסיים מלחמות; על הסכנה בהערכת יתר של יכולותיה ובהחמצת הזדמנויות מדיניות; ועל השפעת האידיאולוגיה המהפכנית על הנכונות להתפשר. הדיון משקף ביקורת על ההנחות שהזמן פועל בהכרח לטובת איראן, שהמשך ההתנגדות שקול לניצחון ושהשליטה במצר הורמוז מבטיחה הישגים מדיניים. הלקח המרכזי הוא שהמשך...

בשיח העזתי ברשתות החברתיות מסתמן לאחרונה שינוי מובהק בנוגע לפירוק חמאס מנשקו. מסמל אידיאולוגי שוויתור עליו נחשב לכניעה, הפכה הסוגיה נושא לדיון פרגמטי הבוחן את התועלת בהמשך המאבק המזוין אל מול המחיר הכבד שמשלמת האוכלוסייה העזתית. הדיון ברשת נחלק לשלוש גישות מרכזיות: (1) מבקרי חמאס – תומכים בפירוק הנשק כצעד הכרחי להפסקת המלחמה, מניעת עקירה ותחילת שיקום הרצועה, תוך העמדת הישרדות הציבור מעל שימור כוחו הצבאי של חמאס; (2) תומכי חמאס המוכנים לפשרה הדרגתית – מסירת הנשק הכבד בלבד לידי גורם פלסטיני בתמורה לנסיגה ישראלית ושיקום, מהלך שנועד...

בעוד תשומת הלב העולמית ממוקדת בחודשים האחרונים בהורמוז, המערכה על צוואר הבקבוק השני בחצי האי ערב, באב אל-מנדב, מסלימה במהירות. התעצמות המלחמה בתימן והגברת האיום החות'י על השיט בים האדום אינן עוד זירה נפרדת, אלא חזית נוספת במלחמה האזורית עם איראן. ערב הסעודית מצויה בשעת משבר ובמצוקה אסטרטגית חריגה: הורמוז משובש ממזרח, צינור מזרח–מערב נפגע, החות'ים תוקפים בשטחה והנתיב החלופי דרך הים האדום מאוים. יכולתה להגן על שטחה ולהבטיח את ייצוא הנפט שלה נתונה אפוא ללחץ מכמה כיוונים בעת ובעונה אחת. המשבר הוא מבחן למערך הבריתות החדש שבנתה ריאד,...

על רקע היעדרותו המתמשכת של מנהיג איראן, מוג'תבא ח'אמנהאי, התרבו לאחרונה בתקשורת האיראנית התייחסויות המדגישות את ניסיונו, כישוריו, מעורבותו בענייני המדינה ומעמדו לצד אביו, בד בבד עם ניסיונות להעניק להיעדרותו הצדקה דתית. עדויות אלה, מצד מקורביו ותומכיו, משקפות מאמץ גובר לבצר את הלגיטימציה של מנהיג שנכנס לתפקידו ללא ניסיון ציבורי פורמלי משמעותי, במעמד דתי מוגבל, על רקע ביקורת על העברת ההנהגה מאב לבן וספקות בנוגע למצבו וליכולתו לקבל החלטות. חרף המאמצים לבסס את הלגיטימציה שלו, המשך היעדרותו לאורך זמן עלול להחריף את משבר הלגיטימציה ולהאיץ...

המלחמה מול איראן המחישה כי מצר הורמוז הוא נקודת תורפה לא רק לייצוא האנרגיה אלא לחיבורן של כלכלות המפרץ לעולם. החלופות הקיימות הוכיחו את ערכן אך גם את מגבלותיהן: הסטת הנפט הסעודי לינבוע הגדילה את החשיפה לבאב אל-מנדב, הנמצא תחת מצור ח'ותי; פוג'יירה מספקת מענה חלקי בלבד; ולייצוא ה-LNG  הקטרי אין כיום חלופה. לכן היעד אינו להחליף את הורמוז, אלא ליצור ארכיטקטורה של יתירות – רשת צינורות, נמלים ומסדרונות שתאפשר להכיל את חסימתו. במסגרת זו ראוי לבחון הנחת צינור ממזרח ערב הסעודית דרך עומאן לים הערבי, שיעקוף את הורמוז ואת באב אל-מנדב ויפנה...