מבט על

המלחמה מול איראן המחישה כי מצר הורמוז הוא נקודת תורפה לא רק לייצוא האנרגיה אלא לחיבורן של כלכלות המפרץ לעולם. החלופות הקיימות הוכיחו את ערכן אך גם את מגבלותיהן: הסטת הנפט הסעודי לינבוע הגדילה את החשיפה לבאב אל-מנדב, הנמצא תחת מצור ח'ותי; פוג'יירה מספקת מענה חלקי בלבד; ולייצוא ה-LNG  הקטרי אין כיום חלופה. לכן היעד אינו להחליף את הורמוז, אלא ליצור ארכיטקטורה של יתירות – רשת צינורות, נמלים ומסדרונות שתאפשר להכיל את חסימתו. במסגרת זו ראוי לבחון הנחת צינור ממזרח ערב הסעודית דרך עומאן לים הערבי, שיעקוף את הורמוז ואת באב אל-מנדב ויפנה...

פרסום המכרז לבניית 1,234 יחידות דיור ב-E1 חוצה סף שממשלות ישראל נמנעו ממנו במשך שנים. ממשלות קודמות קידמו את התכנון במתחם, אך עצרו לפני שלב המכרז בשל ההתנגדות האמריקאית והאירופית ובשל המחיר המדיני הכרוך בכך. הממשלה הנוכחית בחרה להתקדם לעבר מימוש הבנייה כחלק ממדיניות מוצהרת של קביעת עובדות בשטח, שנועדה לחסל את האפשרות להקמת מדינה פלסטינית. הבחירה לעשות זאת סמוך לבחירות, כאשר הבנייה עדיין רחוקה ויישומה אינו מובטח, מחדדת את הפער בין ההישג הפוליטי המיידי לממשלה לבין התועלת האסטרטגית והמחיר המדיני שישראל כבר משלמת על המהלך. לישראל...

סקרי דעת קהל שנערכו לאחרונה בקרב הציבור הפלסטיני מצביעים על היחלשות משמעותית של נרטיב ה"התנגדות מנצחת" ומשקפים תפנית תפיסתית עמוקה שמעבירה את מרכז הכובד מתמיכה באסטרטגיית ההתנגדות של חמאס לעבר תפיסה פרגמטית המודעת למחיריה. תהליך התפכחות זה מתבטא בצניחה חסרת תקדים בתמיכה ב"מאבק המזוין" כדרך האפקטיבית להשגת יעדים לאומיים, מול זינוק בנכונות לחזור לאפיקים של משא ומתן מדיני והתנגדות עממית לא אלימה. מגמות אלו, העולות מסקרי אורך של המרכז הפלסטיני למדיניות וסקרים (PCPSR) ומסקר מקיף של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)...

בימים אלה מתרחבת בארצות הברית מחאה ציבורית נגד מצלמות Flock Safety לזיהוי לוחיות רישוי, ומחדדת את הדיון בגבולות השימוש בטכנולוגיות מעקב לצרכי ביטחון לאומי. מאמר זה משווה בין המערכת האמריקאית ל״עין הנץ״ בישראל, ובוחן כיצד איסוף נתוני תנועה ויכולות הצלבה תורמים לסיכול איומים ולאכיפת חוק, אך גם מעוררים סיכונים לפרטיות, לאמון הציבור ולביטחון המידע. לבסוף מוצעים עקרונות למדיניות מאוזנת, המשלבת יעילות מבצעית, פיקוח, צמצום מידע והגנת סייבר, תוך שמירה על הלגיטימציה הדמוקרטית לאורך זמן.

יותר מעשור מפריד בין ההכרזה על יוזמת החגורה והדרך הסינית (BRI) לבין ההכרזה על המסדרון הכלכלי הודו–המזרח התיכון–אירופה (IMEC) בספטמבר 2023. עבור היוזמה החדשה זהו יתרון: היא יכולה ללמוד מן הניסיון הסיני. במקום לראות ב-IMEC רק חלופה ליוזמת BRI, מאמר זה בוחן אילו לקחים ניתן להפיק מהצלחותיה ומכשליה של האחרונה. הניסיון הסיני מצביע על היתרונות של בנייה הדרגתית וגמישה, שעשויה לאפשר ל-IMEC להתפתח כרשת מסדרונות וחיבורים משלימים, אך גם על הצורך בתיאום, בבחירת פרויקטים קפדנית ובפיתוח תשתית רגולטורית ולוגיסטית לצד התשתית הפיזית. IMEC אינה צריכה...

בעקבות לחץ אמריקאי, הציג ראש ממשלת עיראק, עלי א-זיידי, תוכנית שאפתנית לפירוק המיליציות הפרו-איראניות מנשקן. הוא אף הציב אולטימטום לביצועה – עד ה-30 בספטמבר – המועד שבו אמורה להסתיים משימת הקואליציה הבינלאומית נגד דאע"ש בהובלת ארצות הברית. ככל שמתקרב מועד פקיעת האולטימטום, מתברר גודל האתגר לנוכח מחלוקת פנימית בין המיליציות. בעוד שמיליציות פרגמטיות שמנהיגיהן חותרים לחיזוק השפעתם הפוליטית הצהירו על תמיכה בתוכנית, המיליציות הקיצוניות והנאמנות ביותר לאיראן דחו אותה בתוקף. הן אף ניסו לשבש את התוכנית באמצעות הסלמה צבאית בשטח שכנותיה של...

בקהיר מתנהלים בשבועות האחרונים מגעים להקמת רשימה לאומית מורחבת לקראת הבחירות שאמורות להיערך בנובמבר למועצה המחוקקת הפלסטינית, ותכלול אנשי פת"ח אופוזיציוניים לאבו מאזן לצד גורמי חמאס ויתכן גם הג'האד האסלאמי. משמעות הרכבה של הרשימה היא השתלבות חמאס במערכת הפוליטית הפלסטינית בלי שנדרש ממנו להכיר בהסכמים שעליהם חתום אש"ף עם ישראל ומבלי שנשקו יוכפף לרשות הפלסטינית. השלכות צפויות נוספות הן החלשת הרשות הפלסטינית, עד כדי התרוקנותה מתוכן ואף קריסתה, או נפילתה לידי חמאס. על ישראל להתנגד לנורמליזציה של חמאס דרך הקלפי – ובוודאי...

הכרזת ממשל טראמפ על Operation Economic Outcast מסמנת מעבר לשלב חדש במערכה נגד איראן. לאחר כחצי שנה של לחימה, שבמהלכה ספגה טהראן פגיעה קשה, תמונת המערכה עדיין אינה שלמה: התנועה במצר הורמוז לא חזרה לשגרה והסוגייה הגרעינית נותרה ללא פתרון. לאור זאת, וושינגטון מבקשת לשנות את מרכז הכובד: פחות הישענות על הרחבה נוספת של המערכה הצבאית ויותר ניסיון לתרגם את ההישגים שכבר נצברו למנגנון מתמשך של לחץ כלכלי ופיננסי. התוכנית מרחיבה את הסנקציות המשניות ומכוונת גם למדינות, בנקים וחברות שיסייעו לאיראן לעקוף את הבידוד. אולם פרטי האכיפה, זהות היעדים...

מדד תפיסות האיום שפורסם לאחרונה על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי מציג פרדוקס מטריד. רק 14 אחוזים מהציבור רואים באסון טבע רחב־היקף אחד משלושת האיומים המרכזיים על ישראל בחמש השנים הקרובות, ורק 5 אחוזים רואים בו את האיום המשמעותי ביותר. בקרב המומחים שנשאלו השיעורים נמוכים אף יותר: 10 אחוזים ו-3 אחוזים, בהתאמה. אבל כאשר הציבור נשאל מה יקרה אם התרחיש יתממש, 64 אחוזים מעריכים שהנזק יהיה רב או רב מאוד, ו-58 אחוזים סבורים שמוכנות המדינה נמוכה או נמוכה מאוד. כלומר, הציבור אינו מתכחש לחומרת האסון ואינו נותן אמון רב במוכנות לקראתו, אך עדיין...

בלילה שבין 17 ל-18 באוגוסט 2026 ביצע חיל האוויר הישראלי תקיפה חריגה בעומק שטח סוריה, כ-60 ק"מ בלבד מגבול טורקיה. שמונה טילים פגעו במסלולי ההמראה בשדה התעופה הצבאי אבו א־ד׳הור שבמחוז אידליב. לשכת ראש הממשלה אישרה דה-פקטו את דבר התקיפה, והבהירה כי פריסת כוחות טורקיים על אדמת סוריה מהווה מבחינת ישראל קו אדום. על פי הודעת הלשכה, בין המדינות התגבש סטטוס-קוו ביטחוני שדמשק עמדה על סף הפרתו כאשר אפשרה לכוחות טורקיים להיערך בבסיס, חרף אזהרות חוזרות ונשנות שהועברו אליה. כשבוע לאחר מכן, דווח כי התקיימה פגישה בין ראש המוסד, רומן גופמן, לבין...

בשנים האחרונות מתרחבת התחרות בין סין לארצות הברית בתחום הבינה המלאכותית מן המרוץ לפיתוח מודלים מתקדמים אל ממדי ההפצה, עיצוב המוסדות, התקנים, שרשראות הערך והשותפויות שיקבעו את עתיד התעשייה. בעוד ארצות הברית מבקשת לשמר את יתרונה באמצעות שליטה בטכנולוגיות מפתח ובשיתוף פעולה עם בעלות בריתה, סין מקדמת אסטרטגיה הנשענת על מודלים פתוחים, עלויות מופחתות, תשתיות ושיתופי פעולה עם מדינות הדרום הגלובלי. ועידת הבינה המלאכותית העולמית (World Artificial Intelligence Conference – WAIC), שנערכה בשאנגחאי ביולי 2026, המחישה היטב אסטרטגיה זו. לצד השקת...

מבוא בשנים האחרונות הושקעו מאמצים ניכרים בסיכול ניסיונות של גורמים מדינתיים סמכותניים להפיץ מידע שעבר מניפולציה, החותר תחת מוסדות דמוקרטיים־ליברליים ומשפיע על קהלים מקומיים. פעילויות אלה, המכונות לרוב מבצעי השפעה,[1] הביאו את האיחוד האירופי להרחיק לכת ולקבוע כי "טנקים או טילים אינם עוד כלי הנשק העיקריים במתקפות על חברות דמוקרטיות. מניפולציה והתערבות זרה במידע (FIMI)[2] הפכה לאחד האתגרים המגדירים של מדיניות הביטחון והחוץ בשנות ה־20 של המאה ה־21, לצד איומים היברידיים אחרים".[3] בעוד שמרבית המחקר והספרות התמקדו בנרטיבים, בתכנים וברשתות...