מבט על

נהוג לראות את הכנסייה הרוסית בישראל כמוסד דתי שמטרתו לשרת את הצליינים האורתודוקסים הרבים הפוקדים את המדינה מדי שנה. אולם, מעבר לתפקידה כקהילת מאמינים, כנסייה זו מהווה שחקן פוליטי משמעותי במאמצי רוסיה להרחיב את השפעתה בישראל בפרט ובמזרח התיכון בכלל. למעשה, הכנסייה הרוסית, על מוסדותיה ונציגיה, מהווה זרוע שלטונית של המשטר הפוטיניסטי בישראל. בעת שסוגיית העברת הבעלות על חצר אלכסנדר בירושלים ניצבת שוב לפתחם של מקבלי ההחלטות, יש להסב את תשומת הלב לתפקידה הפוליטי ואף הביוני של הכנסייה בעבר ובהווה, ולעמוד על המשמעויות הרחבות – הפוליטיות...

העימות בין ארצות הברית לאיראן סביב מצר הורמוז נכנס לשלב מסוכן יותר מבעבר. המהלך האמריקאי, שהתמקד בתחילה בפגיעה בתשתיות הימיות והצבאיות באזור בנדר-עבאס ובהפעלת לחץ ממוקד על טהראן, התרחב בעקבות התגובה האיראנית נגד כלי שיט, בסיסים אמריקאיים ומדינות המפרץ. וושינגטון מבקשת לשלב לחץ צבאי מצטבר עם שמירת ערוץ מדיני פתוח; לשלול מאיראן את היכולת להפוך את הורמוז למנוף סחיטה קבוע; לשקם את ההרתעה; ולהחזיר את איראן למשא ומתן מעמדה מוחלשת. אולם לנשיא טראמפ אין אפשרויות טובות. לחץ מוגבל אינו מביא לפי שעה לוויתור איראני, הרחבת המערכה עלולה לגרור את...

המלחמה בין ארצות הברית לאיראן הציבה בפני סין אתגר אסטרטגי מורכב, במסגרתו נדרשה לשמור בו־זמנית על יחסיה עם איראן, מדינות המפרץ וארצות הברית, תוך הגנה על האינטרסים הכלכליים והאנרגטיים שלה באזור. למרות שיש בידיה כלים כלכליים להפעלת השפעה משמעותית יותר, בייג'ינג בחרה להגביל את תגובתה בעיקר למישור הדיפלומטי, ונמנעה מהפעלת מנופי ההשפעה שברשותה. מאמר זה טוען כי אין לראות בהתנהלות זו ביטוי לפסיביות, אלא אסטרטגיה מחושבת שנועדה לשמר את גמישותה האסטרטגית של סין באמצעות הימנעות מהכרעה בין האינטרסים המתחרים שלה.

הבחירות הקרובות בישראל, שייערכו ב-27 באוקטובר, אינן נתפסות במצרים ובירדן כנושא ישראלי פנימי גרידא. הן מתוארות בכלי תקשורת ממסדיים בשתי המדינות כצומת אסטרטגי שעשוי להשפיע על האינטרסים הישירים שלהן, על עתיד הבעיה הפלסטינית ועל המרחב האזורי בכללותו. במקביל, ניתוח השיח בשתי המדינות חושף אמביוולנטיות: מצד אחד, פרשנים רבים אינם מסתירים את תקוותם להחלפת הממשלה הנוכחית בישראל. מצד שני, אותם פרשנים מביעים פסימיות לגבי שינוי המדיניות הצפוי תחת ממשלה ישראלית חלופית, בפרט בסוגיות יסוד הנוגעות לזירה הפלסטינית. לפי הקו הרשמי במצרים ובירדן, הבחירות...

למרות גודלה הצנוע ואוכלוסייתה הנאמדת בכשלושה מיליון תושבים בלבד, ארמניה הפכה בשנים האחרונות למוקד התעניינות מצד שחקנים גלובליים מרכזיים. התעניינות זו נובעת בראש ובראשונה ממיקומה הגיאוגרפי של ארמניה, הנמצאת באחת מנקודות המפגש הקריטיות בין אסיה לאירופה. סיבה נוספת היא התפנית הדרמטית שחלה במדיניות החוץ הארמנית – המעבר מהסתמכותה הבלעדית על רוסיה לאוריינטציה פרו-מערבית, תוך נורמליזציה של יחסיה עם המדינות השכנות. ראש ממשלת ארמניה ניקול פאשיניאן אינו נרתע מערעור מוסכמות הרווחות במרחב הפוסט-סובייטי, החל מתלותה ההיסטורית של ארצו ברוסיה, דרך...

בהצבעה בבית הנבחרים של הקונגרס האמריקאי תמכו אמש כמחצית מחברי המפלגה הדמוקרטית, המהווים רוב בפועל, בהפסקה מיידית של הסיוע הצבאי הכספי לישראל בסך 3.3 מיליארד דולר בשנה. ההצעה להפסקת הסיוע נכשלה בשל התנגדות המפלגה הרפובליקנית והמחצית השנייה של הדמוקרטים, אולם השיעור הניכר של החברים שתמכו בה מבטא את השבר העמוק ביחס המפלגה הדמוקרטית לישראל. שבר זה התבטא גם בבחירות הפנימיות במפלגה בהן הפכה הברית עם ישראל לסוגיית מחלוקת המועילה בעיקר למתנגדי ישראל. אם תזכה המפלגה הדמוקרטית ברוב בבית הנבחרים, כצפוי בבחירות האמצע בנובמבר, סביר שהיא תוביל...

מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", עמדה הרשות הפלסטינית בפני משבר פיסקלי ומוסדי חריף שהוביל להערכות רבות לגבי קריסתה הקרובה, אך נכון ליולי 2026 היא מוסיפה לתפקד ולספק שירותים בסיסיים. הישרדות הרשות, חרף הפגיעה הדרמטית בהכנסותיה מכספי הסילוקין והפסקת העבודה של פועלים פלסטיניים בישראל, מתאפשרת הודות לעלייה משמעותית בסיוע חיצוני ובמנגנוני מימון חלופיים, הממחישים כי היא נתפסת כגורם בעל חשיבות אסטרטגית בינלאומית – מעין ישות ש"חשובה מכדי לקרוס" בעיני מדינות האיחוד האירופי ושחקנים נוספים.

כשנה וחצי לאחר נפילת משטר אסד, מתמודדת סוריה עם פרדוקס עמוק: בזירת החוץ, הממשלה בהובלת אחמד א־שרע רשמה הישגים דיפלומטיים משמעותיים: הכרה אזורית ובינלאומית גוברת וגל התחייבויות להשקעות מצד מדינות המפרץ, טורקיה, ארצות הברית ואירופה. בזירת הפנים, לעומת זאת, התמונה עגומה יותר: סוריה סובלת ממתחים אתניים, איומים ביטחוניים, מחלוקות אידיאולוגיות ומשבר כלכלי חריף שהופך למקור לחץ חברתי-פוליטי מרכזי על הממשלה החדשה. פרדוקס זה מתבטא גם בכל הנוגע לתהליך השיקום. מחד, סוריה נמצאת בנקודת הזנק ייחודית: היא מיצבה עצמה מחדש באזור, ומבחינה גיאופוליטית...

הבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית לקונגרס, שנערכו ביוני, הפכו להתמודדות בין הזרם המרכזי של המפלגה לבין אגפה הפרוגרסיבי, כאשר מדיניות ארצות הברית כלפי ישראל ותפקידה של השדולה הפרו-ישראלית איפא"ק הסתמנו כקווי שבר. הפרוגרסיבים, מעודדים מניצחונות מפתיעים ומתוקשרים בניו יורק, ניו ג'רזי, קליפורניה וקולורדו, הפכו את ההתנגדות לברית בין וושינגטון לירושלים לנייר לקמוס הבוחן האם מועמדים מחזיקים בעמדות "הנכונות". בינתיים, מועמדים השייכים לאגף זה של המפלגה זכו בעיקר במרוצים במחוזות "כחולים עמוקים". השאלה הגורלית יותר...

דו״ח מבקר המדינה מצביע על ליקויים משמעותיים בהיערכות ישראל להתמודדות עם התערבות זרה במרחב הדיגיטלי, ובהם היעדר מדיניות מתכללת, פערי תיאום והיערכות חלקית לקראת הבחירות. המאמר טוען כי ממצאים אלה משקפים בעיה רחבה יותר של היעדר תפיסה לאומית מוסכמת ביחס לאיום ולהתמודדות עמו. בהתאם לכך, הוא מציע לפתח תפיסה אסטרטגית משולבת, הכוללת מודיעין, רגולציה, תקשורת אסטרטגית, חברה אזרחית, אוריינות דיגיטלית והיערכות לאתגרים החדשים שמציבות מערכות בינה מלאכותית.

התנהלות אזרבייג'ן במהלך המלחמה באיראן ב-2026 ניתנת לתיאור כיישור קו מרוסן יותר מאשר כניטרליות. מתחת להתעקשותה הרשמית כי נותרה מחוץ לעימות, באקו המשיכה להיות שותפה קרובה של ישראל בתחומי האנרגיה, רכישות הנשק והמודיעין, בעוד שהעמקת קשריה עם וושינגטון — כפי שבאה לידי ביטוי ביוזמה האמריקאית של מסדרון טראמפ לשלום, יציבות ושגשוג בינלאומיים (TRIPP) שטהראן מתנגדת לה בגלוי — מיקמה אותה בבירור בצד שנגדו נלחמה איראן. יישור קו זה הפך את אזרבייג'ן למטרה, כפי שהמחישו מתקפות הכטב"מים האיראניות ב-5 במארס והסיכולים שבאו לאחר מכן. מה שהגן עליה לא...

כינון הפרלמנט הזמני בסוריה מסמן צומת מכריע במעבר המוסדי במדינה, ומחדד את המתח המובנה שבין שאיפת המשטר ללגיטימציה פוליטית ובינלאומית לבין הנטייה לריכוזיות סמכותנית. עבור דמשק, המהלך נועד לאותת על ניתוק ממורשת הבעת', אך בפועל הוא משקף מנגנון מתוחכם של קואופטציה: לצד שילוב מגוון נציגים — מנשים ומיעוטים ועד לדמויות אופוזיציה לשעבר — מנגנון הבחירה נותר מפוקח מלמעלה, והופך את הפרלמנט לכלי להכלה מבוקרת יותר מאשר לרשות מחוקקת עצמאית. מבנה הפרלמנט ממחיש מתח זה היטב: בשעה ששני שליש מציריו נבחרו באמצעות "גופים בוחרים" עקיפים, השליש...