מבט על

מבוא בשנים האחרונות הושקעו מאמצים ניכרים בסיכול ניסיונות של גורמים מדינתיים סמכותניים להפיץ מידע שעבר מניפולציה, החותר תחת מוסדות דמוקרטיים־ליברליים ומשפיע על קהלים מקומיים. פעילויות אלה, המכונות לרוב מבצעי השפעה,[1] הביאו את האיחוד האירופי להרחיק לכת ולקבוע כי "טנקים או טילים אינם עוד כלי הנשק העיקריים במתקפות על חברות דמוקרטיות. מניפולציה והתערבות זרה במידע (FIMI)[2] הפכה לאחד האתגרים המגדירים של מדיניות הביטחון והחוץ בשנות ה־20 של המאה ה־21, לצד איומים היברידיים אחרים".[3] בעוד שמרבית המחקר והספרות התמקדו בנרטיבים, בתכנים וברשתות...

הסכם מכה שנחתם בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן ב-7 באוגוסט כולל סעיף הגנה הדדית ומחבר בין שלוש מדינות מוסלמיות מרכזיות. ההסכם מעורר דאגה בישראל ובמדינות נוספות, בהן יוון והודו, אך ישימותו כברית צבאית הדוקה מוטלת בספק בגלל שונות במפות האיומים, תחרות על ההנהגה הסונית ויחסים מורכבים של טורקיה ופקיסטן עם איראן. הנשק הגרעיני הפקיסטני מעניק לברית משקל הרתעתי אך לא מטרייה אוטומטית. מאמר זה בוחן את משמעות הברית בארבעה תרחישים: המשך המצב הקיים, הצהרות הרתעתיות בלבד, העמקת שיתוף הפעולה הצבאי והרחבת הברית למדינות נוספות ובהן מצרים. על ישראל...

הבינה המלאכותית אינה משנה רק את יכולות העיבוד של מחשבים, אלא גם יוצרת כלכלה חדשה המבוססת על הטוקן כיחידת המדידה המרכזית של השימוש במודלים, הביקוש לכוח מחשוב והעלות הכלכלית של הפעלתם. הטוקן משקף את היקף עבודת ה Inference-– העיבוד שמבצע המודל בזמן אמת – ולכן מהווה מדד ישיר לצריכת משאבי מחשוב, ובהם מעבדים גרפיים, מרכזי נתונים ואנרגיה. במובן זה, הטוקן אינו הגורם להשקעות בתשתיות AI אלא המדד שבאמצעותו ניתן להבין את הביקוש לכוח מחשוב – המשאב האסטרטגי המרכזי בעידן הבינה המלאכותית. המאמר מציג את מושג "כלכלת הטוקנים" כמסגרת אנליטית...

ערב הסעודית מעוניינת לדבוק בדטאנט מול איראן, תוך התמודדות נחושה יותר עם שלוחיה של הרפובליקה האסלאמית. בעוד שהיא מקפידה לקיים ערוצי דיאלוג עם טהראן, היא מגלה בשבועות האחרונים נכונות להפעיל כוח צבאי נגד החות'ים בתימן והמיליציות הפרו־איראניות בעיראק, ואף השיקה יוזמה ביטחונית אזורית להגנה על נתיבי השיט בים האדום. אולם, הניסיון ההיסטורי מלמד שאסרטיביות צבאית סעודית, שממנה ניסתה הממלכה להימנע בשנים האחרונות, לא רק שאינה מבטיחה הכרעה מול שלוחיה של איראן, אלא עלולה לחשוף את ריאד להסלמה נוספת ולמחירים ביטחוניים, מדיניים וכלכליים כבדים.

מפת הדרכים החדשה לעזה, שגובשה במסגרת מועצת השלום של הנשיא טראמפ, מבקשת לתרגם את תוכנית 20 הנקודות ואת החלטת מועצת הביטחון 2803 שאישרה אותה ממסגרת עקרונית לתוכנית יישום מפורטת. מחד גיסא, היא משנה חלק מההנחות הביטחוניות שעליהן נשענו מסמכים אלה; מאידך גיסא, היא עשויה להיות המסגרת המעשית היחידה להעברת השלטון מחמאס ולהקמת חלופה שלטונית ברצועת עזה. ככל שהמתווה מתבסס כמסגרת המדינית ל"יום שאחרי" ונהנה מתמיכה אמריקאית ובינלאומית רחבה, יכולת ישראל להשפיע באמצעות דחייתו בלבד הולכת ומצטמצמת. לפיכך, השאלה המרכזית אינה אם לאמץ את מפת...

ההחלטה ההיסטורית של ההנהגה הלבנונית לקיים שיחות ישירות עם ישראל ולחתום על הסכם המסגרת עימה ביוני עוררה פולמוס פנימי נרחב בלבנון. המהלך עורר מחלוקת גם במישור המשפטי, לנוכח החקיקה הלבנונית האוסרת על קיום קשרים בין ישראלים לאזרחים לבנונים, המסתכנים בעונשים כבדים אם יפרו את החוק. ההנהגה הלבנונית נמנעת בשלב זה משינוי החקיקה ומאמצת מול חזבאללה ותומכיו, המאשימים אותה בבגידה, את הפרשנות לפיה החוקה הלבנונית מעניקה לה סמכות לקיים את המגעים מול ישראל לטובת הגנה על ריבונות לבנון. במקביל, היא מאמצת כללי התנהגות זהירים במגעים אלה. מבחינת ישראל,...

התגובות באיראן להסכם הביטחוני בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן משקפות גישה זהירה ומורכבת ביחס למשמעויותיו. בשלב זה, רוב הפרשנים אינם רואים בו ברית צבאית אנטי־איראנית מגובשת או "נאט"ו אסלאמית" המסוגלת לשנות את מאזן הכוחות האזורי. פרשנים אלה מדגישים את הפערים בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן ואת העמימות ביחס למחויבויותיהן הצבאיות. עם זאת, אחרים מזהים בהסכם ביטוי לשינוי רחב יותר בארכיטקטורה הביטחונית האזורית: מעבר מהסתמכות כמעט בלעדית על ארצות הברית לרשתות ביטחוניות אזוריות מגוונות יותר. התגובות להסכם משקפות גם את המחלוקת...

האירועים שפרצו בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר חידדו את הצורך להבחין בין ביקורת לגיטימית על ישראל לבין אנטישמיות. מאמר זה סוקר ארבע הגדרות מרכזיות: הגדרת ה-IHRA, המקובלת ביותר בעולם המערבי, הכוללת דוגמאות לשימוש בסטנדרטים כפולים ובנאמנות כפולה; מודל שלושת ה-D של נתן שרנסקי, המדגיש דה-לגיטימציה, סטנדרטים כפולים ודמוניזציה; הצהרת ירושלים, המצמצמת את ההגדרה כדי להגן על חופש הביטוי; והגדרת Nexus, המנסה למצוא נתיב ביניים ליברלי. בעוד שקיימת הסכמה רחבה ששנאת יהודים והטלת אחריות קולקטיבית עליהם הן ביטויי אנטישמיות, המחלוקת העיקרית נותרת סביב...

מאז ה-7 באוקטובר מתקיים שיח ער בחוגים מקצועיים בדבר הצורך בעדכון או שינוי תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל. כידוע לכל העוסקים בכך, לישראל אין ולא הייתה מעולם תפיסת ביטחון לאומי כהלכתה – כתובה, מאושרת על ידי הדרג המדיני ומפורסמת ברבים. למעשה, המונח "תפיסת ביטחון" משמש בישראל כלי, שהאוחז בו מגדירו  לנוחותו ועושה בו שימוש לצרכיו. ואולם בעקבות טראומת ה-7 באוקטובר, ובעידודם של גורמים השואפים לשנות את דמותה של ישראל כפי שעוצבה על ידי דוד בן-גוריון (כולל במדיניות הביטחון שלו), הולכת ומתעצבת בשטח מה שאפשר לכנות "תפיסת ביטחון...

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הודיע ​​כי מועצת השלום הגיעה למה שהוא תיאר כ"הסכם היסטורי" לגבי פירוק מוחלט של חמאס וקבוצות חמושות אחרות ברצועת עזה מנשקם. הממשל האמריקאי פועל כעת להוצאת ההסכם לפועל כדי לפצות על תחושת הכישלון מול איראן ולהתניע מחדש את תוכנית 20 הנקודות. חמאס מצידו מציג גמישות טקטית עקב הלחץ הצבאי הישראלי (צה"ל הרחיב את שליטתו מערב ל"קו הצהוב" ל"קו הכתום") והודיע כי הוא מקבל עקרונית את המתווה, אך בפועל נציגיו מצהירים כי הארגון יסרב להתפרק מנשקו טרם נסיגה ישראלית מלאה. וברקע, קטר...

מאז המהפכה האסלאמית ב-1979 פועלת איראן תחת סנקציות בינלאומיות בדרגות חומרה משתנות, שהמשמעותיות שבהן הוטלו על מגזר האנרגיה והמערכת הפיננסית שלה בתגובה לתוכנית הגרעין. במהלך ארבעת העשורים האחרונים, איראן לא רק הסתגלה למגבלות אלה, אלא אף מיסדה באופן שיטתי את עקיפת הסנקציות כנדבך מרכזי באסטרטגיית ההישרדות הכלכלית שלה. בשנים האחרונות, פנו איראן וחזבאללה במידה גוברת והולכת למטבעות קריפטו כאמצעי לעקיפת הסנקציות האמריקאיות. האנונימיות היחסית שמציעים המטבעות הדיגיטליים, לצד עצמאותם מן המערכת הבנקאית הבינלאומית, יצרה ערוצים פיננסיים חדשים...

הסכם הגרעין שנחתם בין ארצות הברית לערב הסעודית מסמן תפנית במדיניות הגרעין האמריקאית וטומן בחובו השלכות רחבות על ארכיטקטורת הביטחון האזורית. לאחר שנים שבהן התנתה וושינגטון כל שיתוף פעולה גרעיני בוויתור על יכולות במעגל הדלק, היא מאמצת כעת גישה גמישה יותר המבקשת לנהל את סיכוני התפוצה במקום למנוע אותם לחלוטין. בכך, ההסכם יוצר תקדים משמעותי ומעלה שאלות לגבי עתיד משטר ה-NPT והאפשרות למרוץ גרעיני אזורי. מבחינת ישראל, מדובר בדילמה אסטרטגית. מחד גיסא, ההסכם מחזק את מעמדה של ארצות הברית במפרץ, מצמצם את השפעתן של סין ורוסיה ומשמר מנופי השפעה...