קורות חיים

    אלדד שביט, אל"מ (מיל') הצטרף למכון בתחילת 2017 כחוקר בכיר, אחרי קריירה ארוכה באמ"ן ובמשרד ראש הממשלה בתל אביב. תפקידו האחרון באמ"ן היה עוזר להערכה לראש חטיבת המחקר ובמשרד ראש הממשלה כיהן (2015-2011) כראש חטיבת המחקר. בתפקידיו אלה היה אחראי על גיבוש הערכות מודיעין בסוגיות אזוריות ובינלאומיות. בשנים 1995-1994 שימש כראש תחום מודיעין במשרד המזכיר הצבאי לראש הממשלה ושר הביטחון.
    לאלדד תואר שני בלימודי מזרח אסיה ותואר ראשון בלימודי המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב.
    אלדד שביט
    אלדד שביט
    חוקר בכיר
    הורדת תמונה
    eldads@inss.org.il
    03-640-0400
    מבט על
    פסגת טראמפ-שי בבייג'ינג: הרבה הצהרות, מעט פריצות דרך
    מה היו המטרות של כל צד לקראת הפגישה ההיסטורית בין שני הנשיאים – והאם הן הושגו?
    18 במאי, 2026
    מבט על
    מפסגת אסלאמאבאד למצור ימי: כישלון המשא ומתן והחרפת הלחץ האמריקאי על איראן
    מצור, הסכם או התלקחות: לאן מועדות פניו של המשבר במשא ומתן בין ארה״ב לאיראן?
    13 באפריל, 2026
    מבט על
    המערכה באיראן והשיקולים האמריקאיים: בין מיצוי ההישג הצבאי לבין הצורך בבלימה
    צומת קבלת ההחלטות של טראמפ בנוגע להמשך המלחמה באיראן – והמשמעויות לישראל
    12 במרץ, 2026
    מבט על
    צומת ההכרעה של טראמפ במערכה מול איראן והשלכות לישראל
    מלחמה ממושכת או הקפאת המערכה: מהן האפשרויות העומדות בפני הנשיא האמריקני בזירה האיראנית, מה עשוי להשפיע על החלטתו – וכיצד על ישראל להיערך?
    4 במרץ, 2026
    מבט על
    איראן-ארצות הברית: לקראת הסכם או עימות?
    מהן המשמעויות של השיחות שאמורות להתקיים בין האיראנים לאמריקנים, ברקע הצטברות כוחות צבא ארה"ב במרחב – ומהן ההשלכות כלפי ישראל?
    4 בפברואר, 2026
    עדכן אסטרטגי
    הצצה למוחם של מקבלי ההחלטות: על התקיפה (שלא הייתה) באיראן
    ככלל עומד אילן כפיר במשימה שקיבל על עצמו – לנסות לחשוף "ברחל בתך הקטנה" את הדינמיקה ואת האינטריגות שליוו את תהליך קבלת ההחלטות בישראל במהלך השנים הקריטיות, כשישראל הייתה קרובה מתמיד לבצע תקיפה רחבת היקף באיראן. אך גם הפרטים הרבים המובאים בספר לא מצליחים לשכנע את הקוראים כי קיימת דרך "לחדור" למוחותיהם של נתניהו וברק ולהבין אם אכן הייתה לשניהם יחד או לכל אחד מהם בנפרד כוונת אמת להורות על תקיפה, או שמראש היה ברור להם שתקיפה לא תתרחש, בוודאי מבלי שיובטח מראש גיבוי אמריקאי, וכל התהליכים שהשניים הובילו נועדו בעיקר להשגת מטרות אחרות.