אודות
לקריאה
לסגירה
תחום המחקר בנושא אירופה ממקד את פעילותו בחקר מגמות מדיניות, פוליטיות, כלכליות ואסטרטגיות באיחוד האירופי, ובהשלכות של מגמות אלה על היחסים עם ישראל. המחקרים בתחום זה עוסקים בסוגיות בינלאומיות כגון: יחסי האיחוד האירופי והמעצמות, יחסי האיחוד האירופי ומדינות המזרח התיכון, יחסי האיחוד האירופי – ישראל ועוד. כמו כן תחום המחקר עוסק בתכנים פנים מדינתיים כגון: המתח בין ה'זהות הלאומית' אל מול ה'זהות האירופית', בחירות באירופה, הגירה, עלייה של תנועות ימין פופוליסטיות קיצוניות, ויחסיהן של הקהילות היהודיות ברחבי אירופה לישראל.
חוקרים
פרסומים קשורים
לכל הפרסומיםהרשת האיראנית בבריטניה: כיצד יכולה דמוקרטיה להתמודד עם האיום?
כיצד באה לידי ביטוי הפעילות האיראנית בממלכה המאוחדת – ואיך ניתן להתמודד עם איום זה?
16.11.26אנטישמיות מפלגתית בבריטניה ובארצות הברית: מנגנוני התמודדות וקווים אדומים
בין ארמון וסטמינסטר לגבעת הקפיטול: איך נקבע הקו האדום לאנטישמיות בקרב נבחרי ציבור ומתמודדים?
28.10.26מוקד תוכן
תגובת אירופה למלחמה בעזה
GPO
התגברות המעורבות האוקראינית במזרח התיכון
כיצד ארבע שנות הניסיון האוקראיני בשדה הקרב מחזקות את מעורבותה של קייב במזרח התיכון – ומהן המסקנות הנדרשות בישראל?
03.06.26צופה מהצד ועדיין נפגעת: אירופה והמלחמה באיראן
כיצד התמודדו מדינות אירופה עם המבחן הגיאופוליטי שאליו נקלעו בדמות המלחמה האמריקנית-ישראלית באיראן, ומהן המסקנות שצריכים להסיק בישראל?
28.04.26תגובת אירופה למלחמה בעזה: יכולותיה ושאלת היותה שחקנית
תגובת האיחוד האירופי[1] למלחמה בעזה ספגה ביקורת רבה על היותה לא קוהרנטית ולא רלוונטית, וביקורת זו מעוררת ספק באשר ליכולתה של אירופה למלא תפקיד של שחקנית אמינה. האיחוד האירופי אכן אינו קוהרנטי, אולם הוא לא בלתי רלוונטי. הרלוונטיות העיקרית שלו היא בתחום האזרחי, בעיקר באמצעות מאמציו לשמר את הרשות הפלסטינית ולקדם בה רפורמות, ובשל תפקידו כבונה יכולת. ליכולות ולמעשים של האיחוד האירופי יש משמעות מדינית באשר ל"יום שאחרי" המלחמה. לאיחוד האירופי יש כלים רבים שביכולתו להפעיל באזור, אולם מחלוקות פנימיות וריבוי קולות מונעים ממנו לממש זאת ולמצות אותם במלואם באופן קולקטיבי. המאמר סוקר באילו תחומים ניכר ריבוי קולות וממפה את המחנות החדשים שנוצרו בתוך האיחוד האירופי בעקבות המלחמה בעזה.
25.11.24





