בשנים האחרונות וביתר שאת מאז ה-7 באוקטובר, איראן מנהלת מבצעי התערבות המכוונים לציבור הישראלי, שמטרתם להעמיק שסעים בחברה ולהחלישה. לאחרונה אף התגלה קמפיין איראני אגרסיבי שנועד לגייס ישראלים לפעולות ריגול, טרור וסיוע לאיראן בעת מלחמה. הגילויים האחרונים על אודות מבצעי השפעה והתערבות ארוכת שנים של איראן בבריטניה, מייצרים "אחדות גורל" בין ישראל למדינות המהוות מטרה לפעילות איראנית זו ובין היתר מאפשרים לישראל ללמוד מההתמודדות הבריטית עם האיומים מסוג זה.
בפסגת נאט"ו שנערכה בהאג ב-25-24 ביוני זכו מדינות אירופה במחויבות אמריקאית מחודשת לביטחון הקולקטיבי במסגרת הברית. הן הסכימו בתמורה להגדיל את תקציב הביטחון שלה כפי שדרש הנשיא טראמפ. למרות זאת, עדיין ניצבים מכשולים בדרך לעצמאות הביטחונית של היבשת ואין ודאות שהצדדים ימלאו את התחייבויותיהם. השינויים במאזני הכוחות בשורות נאט"ו והשלכות תפיסתו של טראמפ על מערכות היחסים בין ארצות הברית לשותפותיה ישפיעו גם על סביבתה האסטרטגית של מדינת ישראל.
צרפת מצויה במשבר פוליטי עמוק, שהחמיר בעקבות החלטתו של הנשיא עמנואל מקרון לפזר את האספה הלאומית. בלי רוב ברור בפרלמנט, המערכת הפוליטית הצרפתית מתמודדת עם אי-יציבות חסרת תקדים, בלא פתרון באופק. משבר זה מתרחש כאשר הכלכלה מפגינה סימני חולשה והקיטוב החברתי מחמיר. במצב זה מתחזקות התנועות בקצוות הקשת הפוליטית. לנוכח חולשתו בזירת הפנים, מקרון הגביר את פעילותו הבינלאומית, אך ללא הצלחות משמעותיות. בהקשר המלחמה ברצועת עזה, הנשיא הפגין חוסר עקביות ובה בעת לעומתיות כלפי ישראל. על ירושלים להיערך לשינויים נוספים בפוליטיקה הצרפתית ולעדכן את רשת...
ב-23 בפברואר יתקיימו בגרמניה בחירות לבונדסטאג, על רקע ובעקבות כשלון ממשלת הקואליציה הנוכחית להתמודד עם סוגיות בוערות: מבקשי המקלט, המלחמה באוקראינה ומשבר האנרגיה, וכן ההאטה הכלכלית. על הממשלה הבאה יהיה להתמודד בנוסף עם השלכות המדיניות שיוביל הנשיא הנבחר דונלד טראמפ ביחס לנאט"ו, למלחמה בין רוסיה לאוקראינה ובתחום הסחר הבינלאומי. בכל מקרה, "ביטחון ישראל היה ויישאר חלק מתבונת המדינה” – העיקרון ששילבה הקנצלרית מרקל בשיח הפוליטי והמשמש הנחת עבודה לפוליטיקה הגרמנית – צפוי להמשיך ולהוביל את הממשלה הבאה ביחסיה עם ישראל.
השותפות בין ישראל ליוון משגשגת בשנים האחרונות, אולם המלחמה המתמשכת מאז ה-7 באוקטובר 2023 מעמידה במבחן את חוסנה של מערכת היחסים בין המדינות. יוון אמנם הביעה תמיכה איתנה בישראל וגינתה את הזוועות שביצע חמאס, אולם גם הצטרפה לבעלות ברית מערביות אחרות בהבעת דאגה לגבי משך המלחמה והיעדר יעד אסטרטגי ברור. סוגיה ספציפית שצריכה להדאיג את אתונה, היא הרטוריקה האנטי-ישראלית המתחזקת של טורקיה, שכן היא עשויה ללמד על אודות מוכנות גוברת של אנקרה ללקיחת סיכונים.
בין ה-6 ל-9 ביוני התקיימו ברחבי אירופה הבחירות שקבעו את זהות 720 חברי פרלמנט האיחוד האירופאי בחמש השנים הבאות ואת יחסי הכוחות הפוליטיים ביבשת. השיח במערכת הבחירות, שהמחיש גם השפעות שניכרו לאחרונה גם ביחס לטבח ה-7 באוקטובר והמלחמה ברצועת עזה, התמקד בעיקר בסוגיות מדיניות (ביטחון, הגירה, זהות) וכלכליות, על חשבון נושא האקלים. הימין התחזק אמנם, אך הסחף הצפוי בכיוון זה לא התרחש והמרכז הצליח לשמור על כוחו. עם זאת, ניצחונות של הימין הקיצוני ברמה הלאומית החלישו מספר מנהיגים אירופאים ובעיקר את נשיא צרפת מקרון. לפרלמנט האירופאי סמכויות מוגבלות...
ביקורו של הקנצלר הגרמני בסין, שנערך באפריל, עמד בסימן "עסקים מעל לכל" על רקע המתח שבין סין לארצות הברית, שהיא שותפתה האסטרטגית של גרמניה, וכן לחץ מצד האיחוד האירופי לפעול בין היתר נגד מחירי ההיצף של החברות הסיניות. זאת, בזמן כשבגרמניה מתבררת פרשת ריגול סיני במדינה. במטרה לסייע לעסקים הגרמנים עם סין, האורח נקט נימה חיובית ופייסנית בשיחותיו, נמנע מהעלאת נושאים שבמחלוקת – דוגמת זכויות אדם ושאלת טאיוואן, ולא הצליח לגייס את סין להשפיע על רוסיה לקדם הסכם שלום עם אוקראינה.
במשך שנים רבות, בריטניה הייתה אחת מבעלות הברית החזקות של ישראל באירופה. בעקבות פיגועי 7 באוקטובר, הממשלה השמרנית הביעה הבנה מלאה לזכותה של ישראל להשתמש בכוח נגד חמאס ברצועת עזה, ובריטניה אף השתתפה במאמצים המוצלחים ליירוט מתקפת הכתב"מים והטילים מצד איראן ב-13 באפריל. עם זאת, בריטניה הביעה חשש גובר ותמיהה ביחס להתנהלות הישראלית במלחמה ועקב הטענות לחוסר שיתוף הפעולה מצד ישראל בהתרת כניסת סיוע הומניטרי לרצועה, והחלה בוחנת את האפשרות להטיל איסור על מכירת נשק לישראל. למרות שלאיסור כזה יהיה ערך סמלי בלבד, הוא יעיד בבירור על הסתייגות...
לצד התפשטות והשתרשות נרטיבים פרו-פלסטינים, אנטי-ישראליים ואנטישמיים ברחבי העולם עם התחזקות ה'ברית הירוקה-אדומה' האנטי-ישראלית (בין גורמים אסלאמיסטים וגורמי שמאל רדיקלי) במדינות מערביות על רקע מלחמת ישראל-חמאס, צופות על המתרחש גם תנועות ימין קיצוני בפרט באירופה. עבורן, המלחמה ברצועת עזה היא מנוף לחיזוק התמיכה הציבורית בהן ובחלקן אף מוטמעת אידיאולוגיה אנטישמית. ראוי כי מדינת ישראל תכיר בסכנות שבהתחזקותן של תנועות ימין קיצוני במערב, במקביל להתלכדותם של נרטיבים אנטישמיים בשוליים הקיצוניים בשני צדי המתרס הפוליטי ונירמולם בשיח הציבורי בצל...
היחסים בין הממשל האמריקאי לממשלת ישראל נקלעו למשבר שבא לידי ביטוי במישורים שונים, וביניהם הימנעות ארצות הברית במועצת הביטחון מהחלטה להפסקת אש והתבטאויות ביקורתיות מצד בכירי הממשל. ישראל נתונה גם תחת לחצים מדיניים מצד בעלות ברית אחרות, כולל מדינות אירופה, הכוללים הטלת מגבלות על אספקת אמל"ח לישראל או שקילת הגבלות כאלו. בנוסף, ישראל נחשפה לראשונה בתקופה האחרונה לסנקציות אישיות נגד אזרחים ישראלים בגין התנהלותם האלימה ביהודה ושומרון. השימוש כלפי ישראלים בצעד זה, שהופעל עד כה בעיקר נגד אזרחי מדינות סוררות דוגמת רוסיה, סין ואיראן, הוא...
היחסים בין האיחוד האירופי לסין ידעו עליות ומורדות במהלך הזמן, מאז כינון היחסים ביניהם משום שראיית האיחוד את סין משלבת ציפייה ודאגה כאחד. מחד גיסא, האיחוד מבין את מגבלות השפעתו על סין, ומאידך גיסא, באיחוד שוררת הבנה שעליו להציב מטרות בנות השגה בכל אחת מצלעות האסטרטגיה התלת-ממדית שלו ביחסי השותפות שלו עם סין: איומים "חוצי גבולות", תחרות כלכלית ויריבות מערכתית.
פורום הנגידים של סבא"א סיים את המושב הרבעוני שלו שהתקיים ב-8-4 במארס, ושוב לא אומצה החלטה נגד איראן. זאת, למרות שדו"ח סבא"א אינו מותיר ספק שאיראן מקדמת במרץ את תוכנית הגרעין ומונעת מהסוכנות לממש את אחריות הפיקוח עליה. ארצות הברית ומדינות אירופה הגיבו לדו"ח בחריפות, אך שוב נמנעו מלדרוש ממועצת הנגידים לנקוט צעד מעשי מול איראן. עם זאת, הן איימו כי ידרשו זאת אם איראן לא תשתף פעולה עד לכינוס הבא. נראה כי בעת הנוכחית, המדינות המערביות, למרות שהן מודעות לחומרת ההתפתחויות בתוכנית הגרעין האיראנית, מתמקדות בעיקר בניהול...
