בינה מלאכותית משתלבת כיום בליבת העשייה הביטחונית, המודיעינית והכלכלית, אך אמינותה נשענת לחלוטין על שלמות הנתונים שמהם היא לומדת. במזכר חדש מאת ד"ר שי הרשקוביץ, נבחנת אחת מנקודות התורפה המשמעותיות ביותר בעידן הבינה המלאכותית: "הרעלת נתונים" – מניפולציה חשאית ומכוונת של מערכי נתונים או מודלים. המזכר מראה כיצד איום זה חורג מבעיית סייבר טכנית ומהווה איום אסטרטגי וקוגניטיבי עמוק. יריבים יכולים לנצל חולשות אלו כדי להטמיע "הרעלות רדומות", שיישארו בלתי מורגשות בשגרה אך יעוותו את תהליכי קבלת ההחלטות ברגעי משבר. המזכר המנתח את ממדי האיום האסימטרי ומציג שורת המלצות אסטרטגיות לבניית חוסן לאומי ומוסדי מול אתגר זה.

כיצד באה לידי ביטוי האסטרטגיה של אזרבייג'ן, שותפתה הקרובה של ישראל, במהלך המלחמה במדינה השכנה לה?

מה ניתן ללמוד מכינון הפרלמנט הזמני של סוריה על כוונותיו של המנהיג א-שרע ועל עתידה של המדינה הנבנית מחדש?

מהן החוזקות ומהן החולשות של הסכם המסגרת ההיסטורי שנחתם בין ישראל ולבנון – ומהן המשמעויות לישראל?

ישראל נמצאת בקיפאון מתמשך, שבו הישגים צבאיים טקטיים מרשימים לא מתורגמים לניצחון מדיני וביטחוני. כיצד ניתן להיחלץ מה"לימבו" בחזיתות השונות?