מבצע עם כלביא

מלחמת 12 הימים בין איראן לישראל ביוני 2025 הייתה העימות הישיר הראשון בהיקף מלא בין שתי המדינות. חרף מִשכה הקצר יחסית היא נחשבת לאירוע מטלטל במיוחד ברפובליקה האסלאמית, בעיקר לנוכח מהלומת הפתיחה של ישראל, הצטרפות ארצות הברית למערכה והיקף הנזק למערכי הגרעין והטילים האיראניים. מאז תום המלחמה מצויה איראן בתהליך מתמשך של הפקת לקחים בעקבות הפערים הניכרים שנחשפו ביכולות ההרתעה וההגנה שלה. הצורך בשיפורים ובהתאמות בתפיסת הביטחון הלאומי אינו נעלם מעיני ההנהגה האיראנית, אך נראה כי לעת עתה אין בכך כדי לחולל שינוי מהותי באסטרטגיה הכוללת. נראה כי איראן מעדיפה לבצע התאמות מסוימות במדיניותה במסגרת התפיסה הקיימת, תוך מציאת פתרונות אפשריים לפערים שנתגלו, ולא לחולל תמורות משמעותיות בסוגיות הליבה האסטרטגיות. מכל מקום, המציאות החדשה שנוצרה בעקבות המלחמה מתאפיינת בחוסר יציבות, וספק אם הסטטוס קוו הנוכחי יכול להימשך לאורך זמן, בייחוד לנוכח האפשרות הגוברת למיסקלקולציה בין איראן לישראל ולקבלת החלטות עתירות סיכון מצד איראן, בעיקר בתחום הגרעין. מזכר זה נועד לבחון מהם הלקחים שאיראן מסיקה מהמלחמה ואת השלכותיה בארבעה תחומים מרכזיים: הגרעין, המערכים הצבאיים האסטרטגיים, הזירה האזורית והזירה הפנימית, וכיצד היא השפיעה על תפיסת הביטחון הלאומי האיראנית. נוסף על כך הוא כולל שורת המלצות למדיניות שנועדו לבלום, או לכל הפחות לעכב את מאמציה של איראן לשיקום יכולותיה האסטרטגיות ובראשן תוכנית הגרעין, ואת הציר הפרו-איראני באזור, ולצמצם ככל האפשר את הסיכון לחידוש הלחימה.

כיצד עובד הקמפיין ששם לעצמו למטרה לערער את היציבות בישראל דרך מבצעי השפעה ברשת – ואיך ניתן להתמודד איתו?

מהן המשמעויות וההשלכות של השינויים הארגוניים האחרונים שנעשו במסגרת הפקת הלקחים ממלחמת 12 הימים עם ישראל?

נשק היפרסוני הוא חימוש שמהירותו גבוהה לפחות פי חמישה ממהירות הקול (מהירות היפרסונית) ויש לו יכולת שיוט ותמרון במהירות היפרסונית. בחודשים האחרונים שיגרו החות'ים מתימן לכיוון ישראל טילי 'פלסטין 2', שלטענתם הם היפרסוניים. נראה כי הטענה מופרכת ופלסטין 2 מבוסס על הטיל האיראני Kheibar Shekan, שאינו היפרסוני. עם זאת, איראן טוענת שהצליחה לאחרונה להיכנס למועדון היוקרתי של המדינות שפיתחו טילים היפרסוניים. המאמר מתאר את מאפייני הטילים ההיפרסוניים ומתייחס לאתגר ההתמודדות עם האיום.