פרסום מיוחד

בשנים האחרונות הפכה ברזיל לזירה שחשיבותה עבור איראן וחזבאללה הולכת וגוברת, ובה נפגשים השפעה דתית ותרבותית, מעורבות דיפלומטית, רשתות קהילתיות בתפוצות, מבצעי מידע ותשתית פיננסית. מאמר זה בוחן כיצד פעילויות הנראות נפרדות יכולות להתגבש לכדי אקוסיסטם רחב יותר, המאפשר השפעה, גיוס כספים, גיוס פעילים ואף אפשרות לפעולות חשאיות. תשומת לב מיוחדת מוקדשת לפעילות ההשפעה הדתית של איראן באמצעות אוניברסיטת אל-מצטפא הבינלאומית, לרשתות הקשורות לחזבאללה בברזיל ולהישענותה הגוברת של טהרן על מתווכים מקומיים ועל גורמים פליליים כדי לטשטש את מעורבותה בפעילות...

במשך עשורים התייחסו יהודי התפוצות למדיניות ישראל בסכסוך הישראלי-פלסטיני כעניין הנוגע לאינטרסים של ישראל, ולא לאינטרסים שלהם ישירות. בהתבסס על שיחות שנערכו בחצי השנה האחרונה עם מנהיגי ארגונים יהודיים מרכזיים בארצות הברית, בקנדה, בצרפת, בבריטניה ובדרום אמריקה, במסגרת קבוצת העבודה המשותפת של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ויהדות התפוצות ובהתאם לכלל צ'טהאם האוס (the Chatham House Rule), אנו טוענים כי מצב זה השתנה מן היסוד. הסכסוך, שנתפס בעבר כמוגבל למזרח התיכון, הפך לסוגיה מקומית שמעצבת מחדש את החיים הקהילתיים היהודיים ברחבי העולם. אנו...

בשיח הישראלי המתנהל ברשתות החברתיות, ובפרט לקראת הבחירות לכנסת שייערכו ב-27 באוקטובר, פועלים מספר שחקנים זרים. המוכרים שבהם הם איראן, רשת איסנאד, הפועלת מטורקיה ומזוהה עם תנועת האחים המוסלמים, ומבצע ההשפעה הרוסי Doppelgänger. הגורמים האלה שונים זה מזה במשאבים העומדים לרשותם, במבנה ובמניעיהם. מוערך כי המטרה המשותפת של הגורמים השונים היא שחיקת האמון של הציבור במוסדות המדינה, בתהליך הבחירות ובחלקי החברה האחרים. הכרעה לטובת מחנה מסוים או שינוי בדפוסי ההצבעה היא מטרה משנית, אם בכלל. עם זאת, הגם שאין ראיה לתיאום ביניהם בהקשר הישראלי, הם...

הניסיון המצטבר של מדינות ערב לקדם ביטחון קולקטיבי חושף פער מתמשך בין ריבוי הבריתות, הקואליציות והארגונים המשותפים לבין עומק המחויבות הביטחונית שהם מייצרים. מדינות האזור נכונות להצהיר על סולידריות, אך נכונותן לפעול למען שותפותיהן ולשאת במחיר הכרוך בכך מותנית במידת החפיפה בתפיסות האיום, בזיקה לאינטרס הלאומי הפרטיקולרי ובעלות הפעולה. המלחמה האזורית הנוכחית המחישה זאת היטב: גם כאשר כל שש מדינות המפרץ הותקפו בידי איראן, ההתחייבות להגנה קולקטיבית לא תורגמה לשיתוף פעולה צבאי ממשי, שלא לומר לתגובה משותפת. ממצא נוסף הוא ריבוי מסגרות מדיניות...

אזרחי ישראל צפויים ללכת לקלפיות ב-27 באוקטובר 2026, ושבוע לאחר מכן יתקיימו בארצות הברית בחירות אמצע הכהונה. דוח זה עוסק בסוג מסוים של איום על מערכות בינה מלאכותית – הרעלת נתונים – ובמשמעותו האפשרית למערכת הבחירות.

הלחימה הממושכת בישראל חשפה שתי נקודות תורפה מבניות שמחזקות זו את זו בארכיטקטורת הפיקוד של צה"ל. הראשונה היא טקטית: כאשר קצינים ברמת המחלקה והפלוגה נפגעים בקרב, יחידותיהם מאבדות יכולות פיקוד ובקרה, עם השלכות מתועדות על האפקטיביות המבצעית. השנייה היא מוסדית: במבצעי לחימה רחבי היקף ומתמשכים, זמינות קציני המילואים בעמדות הפיקוד של הגדוד והחטיבה ירדה באופן מדיד, ופגעה ברציפות המשמרות וביכולת התכנון. במאמר זה נטען כי שתי נקודות התורפה חולקות סיבת שורש אחת – היעדרה של שכבת נגדים מקצועית ומועצמת, המסוגלת לקיים פיקוד ובקרה באופן עצמאי...

מדינות המפרץ הערביות השקיעו לאורך שנים סכומי כסף גבוהים ברכש מערכות נשק רבות ומתקדמות. ואולם, העימותים האחרונים מול איראן ושלוחיה ממחישים את הקושי לתרגם השקעה זו ליכולת מבצעית עצמאית ומתמשכת. מקור הפער במגבלות כוח אדם, פיצול ארגוני, שילוביות חלקית ותלות ביכולות ובתמיכה חיצוניות, וכן בעובדה שהרכש הביטחוני משרת גם מטרות אחרות – מדיניות, מעמדיות ומשטריות. הפער מוחרף בשל א-סימטריה מובנית מול איראן ושלוחיה: אלה יכולים להפעיל טילים, כטב"מים וכוחות מבוזרים וזולים יחסית מול מערכות הגנה ופלטפורמות יקרות, ולכפות מלחמת התשה שבה יתרונן...

מאמר זה עוסק באתגרים הניהוליים במלחמת חרבות ברזל, החל מה-8 באוקטובר 2023 ובאלף הימים שלאחר מכן – עד יולי 2026. קבלת ההחלטות תיבחן ברבדים השונים – המדיני, האסטרטגי והמערכתי – בהתאם לזירה ולמוקד האתגר הניהולי. המאמר לא עוסק ב-7 באוקטובר ובגורמים שהולידו אותו, לא בוחן את ההתפתחויות לאחר אותם אלף ימים, ואינו מציג ניתוח מלא של תוצאות המלחמה. הוא מתמקד בשאלה עד כמה מטרות המלחמה היו מוגדרות, והאם הן אפשרו גיבוש דרכי פעולה העשויות להשיגן במשאבים הזמינים לישראל. במקביל, נבדק שמא המטרות היו מעורפלות או בלתי ניתנות להשגה באופן שהקשה על גיבוש...

תפיסת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל נמצאת בנקודת מפנה הדורשת בירור. מאז ה-7 באוקטובר 2023 ניכר כי מדיניות הביטחון של ישראל, הלכה למעשה, מונחית על ידי תפיסת ביטחון חדשה ולא על ידי תפיסת הביטחון הלא כתובה, שהתגבשה במשך עשרות שנים. (זו תפיסה, שעל אף פגמיה הביאה את ישראל להיות מעצמה אזורית משגשגת. ייתכן שלו הייתה מיושמת כהלכה, הייתה מונעת את הכישלון הקולוסאלי של ה-7 באוקטובר. אך על כך תכריע ועדת חקירה ממלכתית.) התפיסה החדשה לא נוסחה ופורסמה לציבור, היא גם לא מוגדרת באופן מחייב במערכת הביטחון. אך בפועל, עקרונותיה מזינים את קבלת ההחלטות...

ניצחונו של ד"ר עבדול אל-סייד בפריימריז 2026 לסנאט במישיגן נתפס באופן נרחב כעדות לכך שהמפלגה הדמוקרטית נעה בחדות שמאלה בסוגיית ישראל. מאמר זה בוחן טענה זו באמצעות סיווג של כלל 259 חברי הקונגרס הדמוקרטים המכהנים, לצד מועמדים דמוקרטים ריאליים למושבים בטוחים ותחרותיים בבחירות נובמבר הקרובות, לשלושה פלגים. הסיווג מתבסס על שלושה מדדים לגבי כל חבר/ת קונגרס: עמדתם בנוגע לסיוע הצבאי לישראל, הרטוריקה שבה הם משתמשים לתיאור ישראל ומקורות המימון והגיבוי הפוליטי של הקמפיין שלהם. אנו מזהים מחנה פרוגרסיבי-שמאלי קטן המתנגד לכל סיוע צבאי ומעלה...

הטרור היהודי הפך מבעיית אכיפה מקומית לאיום אסטרטגי מובהק על מדינת ישראל ועל אופייה הדמוקרטי. שילוב הרסני של תת-אכיפה, היעדר גיבוי מדיני לזרועות הביטחון וחולשת מערכות המשפט והאכיפה – כל אלה במשולב יוצרים מציאות של פריקת עול, אי-הכרה במוסדות המדינה ואובדן המונופול השלטוני על הפעלת הכוח. היעדר תגובה ישראלית נחושה לתופעה מהווה עדות לכך שמדובר במדיניות מונחית מלמעלה. מציאות זו מעמידה את ישראל בפני סכנה רב-מערכתית: ביטחונית – הפניית תשומת לב וכוחות צה"ל להתמודדות עם הטרור היהודי, על חשבון צרכי הגנה בזירות אחרות ושחיקה מבצעית מתמשכת של...

ויקיפדיה האנגלית הפכה בשנים האחרונות לחוליה מרכזית באקוסיסטם גלובלי של ייצור, הסמכה והפצת מידע מוטה, המשועתק למנועי חיפוש ולמערכות בינה מלאכותית ומגיע באמצעותם לקהלים נרחבים ברחבי העולם כידע אמין וסמכותי. הפעילות השיטתית של רשת עורכים מתואמים המונעים אידיאולוגית הופכת את הפלטפורמה לתשתית משמעותית להרעלת ידע בכל הנוגע לישראל. זאת, באמצעות מסגור חד־צדדי, בחירה סלקטיבית של מקורות, השמטת הקשרים, שינוי מונחים מרכזיים ועיצוב מסגרת נרטיבית המציגה את הקמתה וקיומה של המדינה כעוול מתמשך ובכך מערערת על עצם זכותה להתקיים. תוצרי הטיית הידע מהווים...