פרסום מיוחד

הלחימה הממושכת בישראל חשפה שתי נקודות תורפה מבניות שמחזקות זו את זו בארכיטקטורת הפיקוד של צה"ל. הראשונה היא טקטית: כאשר קצינים ברמת המחלקה והפלוגה נפגעים בקרב, יחידותיהם מאבדות יכולות פיקוד ובקרה, עם השלכות מתועדות על האפקטיביות המבצעית. השנייה היא מוסדית: במבצעי לחימה רחבי היקף ומתמשכים, זמינות קציני המילואים בעמדות הפיקוד של הגדוד והחטיבה ירדה באופן מדיד, ופגעה ברציפות המשמרות וביכולת התכנון. במאמר זה נטען כי שתי נקודות התורפה חולקות סיבת שורש אחת – היעדרה של שכבת נגדים מקצועית ומועצמת, המסוגלת לקיים פיקוד ובקרה באופן עצמאי...

מדינות המפרץ הערביות השקיעו לאורך שנים סכומי כסף גבוהים ברכש מערכות נשק רבות ומתקדמות. ואולם, העימותים האחרונים מול איראן ושלוחיה ממחישים את הקושי לתרגם השקעה זו ליכולת מבצעית עצמאית ומתמשכת. מקור הפער במגבלות כוח אדם, פיצול ארגוני, שילוביות חלקית ותלות ביכולות ובתמיכה חיצוניות, וכן בעובדה שהרכש הביטחוני משרת גם מטרות אחרות – מדיניות, מעמדיות ומשטריות. הפער מוחרף בשל א-סימטריה מובנית מול איראן ושלוחיה: אלה יכולים להפעיל טילים, כטב"מים וכוחות מבוזרים וזולים יחסית מול מערכות הגנה ופלטפורמות יקרות, ולכפות מלחמת התשה שבה יתרונן...

מאמר זה עוסק באתגרים הניהוליים במלחמת חרבות ברזל, החל מה-8 באוקטובר 2023 ובאלף הימים שלאחר מכן – עד יולי 2026. קבלת ההחלטות תיבחן ברבדים השונים – המדיני, האסטרטגי והמערכתי – בהתאם לזירה ולמוקד האתגר הניהולי. המאמר לא עוסק ב-7 באוקטובר ובגורמים שהולידו אותו, לא בוחן את ההתפתחויות לאחר אותם אלף ימים, ואינו מציג ניתוח מלא של תוצאות המלחמה. הוא מתמקד בשאלה עד כמה מטרות המלחמה היו מוגדרות, והאם הן אפשרו גיבוש דרכי פעולה העשויות להשיגן במשאבים הזמינים לישראל. במקביל, נבדק שמא המטרות היו מעורפלות או בלתי ניתנות להשגה באופן שהקשה על גיבוש...

תפיסת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל נמצאת בנקודת מפנה הדורשת בירור. מאז ה-7 באוקטובר 2023 ניכר כי מדיניות הביטחון של ישראל, הלכה למעשה, מונחית על ידי תפיסת ביטחון חדשה ולא על ידי תפיסת הביטחון הלא כתובה, שהתגבשה במשך עשרות שנים. (זו תפיסה, שעל אף פגמיה הביאה את ישראל להיות מעצמה אזורית משגשגת. ייתכן שלו הייתה מיושמת כהלכה, הייתה מונעת את הכישלון הקולוסאלי של ה-7 באוקטובר. אך על כך תכריע ועדת חקירה ממלכתית.) התפיסה החדשה לא נוסחה ופורסמה לציבור, היא גם לא מוגדרת באופן מחייב במערכת הביטחון. אך בפועל, עקרונותיה מזינים את קבלת ההחלטות...

ניצחונו של ד"ר עבדול אל-סייד בפריימריז 2026 לסנאט במישיגן נתפס באופן נרחב כעדות לכך שהמפלגה הדמוקרטית נעה בחדות שמאלה בסוגיית ישראל. מאמר זה בוחן טענה זו באמצעות סיווג של כלל 259 חברי הקונגרס הדמוקרטים המכהנים, לצד מועמדים דמוקרטים ריאליים למושבים בטוחים ותחרותיים בבחירות נובמבר הקרובות, לשלושה פלגים. הסיווג מתבסס על שלושה מדדים לגבי כל חבר/ת קונגרס: עמדתם בנוגע לסיוע הצבאי לישראל, הרטוריקה שבה הם משתמשים לתיאור ישראל ומקורות המימון והגיבוי הפוליטי של הקמפיין שלהם. אנו מזהים מחנה פרוגרסיבי-שמאלי קטן המתנגד לכל סיוע צבאי ומעלה...

הטרור היהודי הפך מבעיית אכיפה מקומית לאיום אסטרטגי מובהק על מדינת ישראל ועל אופייה הדמוקרטי. שילוב הרסני של תת-אכיפה, היעדר גיבוי מדיני לזרועות הביטחון וחולשת מערכות המשפט והאכיפה – כל אלה במשולב יוצרים מציאות של פריקת עול, אי-הכרה במוסדות המדינה ואובדן המונופול השלטוני על הפעלת הכוח. היעדר תגובה ישראלית נחושה לתופעה מהווה עדות לכך שמדובר במדיניות מונחית מלמעלה. מציאות זו מעמידה את ישראל בפני סכנה רב-מערכתית: ביטחונית – הפניית תשומת לב וכוחות צה"ל להתמודדות עם הטרור היהודי, על חשבון צרכי הגנה בזירות אחרות ושחיקה מבצעית מתמשכת של...

ויקיפדיה האנגלית הפכה בשנים האחרונות לחוליה מרכזית באקוסיסטם גלובלי של ייצור, הסמכה והפצת מידע מוטה, המשועתק למנועי חיפוש ולמערכות בינה מלאכותית ומגיע באמצעותם לקהלים נרחבים ברחבי העולם כידע אמין וסמכותי. הפעילות השיטתית של רשת עורכים מתואמים המונעים אידיאולוגית הופכת את הפלטפורמה לתשתית משמעותית להרעלת ידע בכל הנוגע לישראל. זאת, באמצעות מסגור חד־צדדי, בחירה סלקטיבית של מקורות, השמטת הקשרים, שינוי מונחים מרכזיים ועיצוב מסגרת נרטיבית המציגה את הקמתה וקיומה של המדינה כעוול מתמשך ובכך מערערת על עצם זכותה להתקיים. תוצרי הטיית הידע מהווים...

לצפייה בדוח לחצו כאן

מאמר זה נכתב בתקופה שבין מלאת שנה לכהונת הרמטכ"ל, רא״ל אייל זמיר, שנכנס לתפקידו ב-5 במארס 2025, לבין מחצית כהונתו (אם לא תוארך). הוא מסתמך על מחקר מתמשך המתבצע במכון למחקרי ביטחון לאומי החל מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל". התובנות מבוססות על אינטגרציה של בסיס נתונים רחב, הכולל ממצאי סקרים עיתיים לבחינת עמדות הציבור, ניטור סנטימנט ושיח ברשתות החברתיות בסוגיות ליבה, קבוצות מיקוד, ראיונות עומק ומפגשים עם עשרות מפקדים וחיילים בסדיר ובמילואים, וכן ניתוח מגמות הסיקור בתקשורת הממוסדת. תמונת המצב משורטטת על פי מספר היבטים מרכזיים...

מאמר זה מיישם את התזה של פול קנדי בדבר מתיחת יתר אימפריאלית כמסגרת מבנית לבחינת מסלולה האסטרטגי של ישראל בשנת 2026. לא נטען כי ישראל היא אימפריה, ואף לא כי שקיעתה קבועה מראש. במקום זאת, נטען כי המנגנון שזיהה קנדי — נטייתן של מחויבויות אסטרטגיות לחרוג בהיקפן מן הבסיס היצרני הנדרש למימונן, בשילוב חוסר יכולתן הפוליטית של קואליציות שלטוניות לחלק מחדש את הנטל בטרם נסגר חלון ההזדמנויות לתיקון — פועל בכל קנה מידה; וכי סימניו המבניים המוקדמים כבר ניכרים בנתונים הישראליים. הניתוח מתרכז בבחינת שלושה מקרים היסטוריים — ספרד ההבסבורגית, דרום...

בשנה האחרונה מתנהל באיראן שיח נרחב סביב דוקטרינת הגרעין שלה ותקפותה. במשך עשרות שנים חתרה הרפובליקה האסלאמית להגיע ליכולת סף גרעינית תוך הימנעות מפיתוח נשק גרעיני בפועל, על בסיס התפיסה שיכולת זו מספקת הרתעה בלי לחשוף את איראן למחירים הכרוכים בפריצה לנשק. עם זאת, ההתפתחויות מאז אוקטובר 2023, ובמיוחד שתי התקיפות האמריקאיות-ישראליות על איראן בשנה האחרונה, ערערו את תפיסת הביטחון האיראנית וחיזקו את הקולות הקוראים לבחון מחדש את הדוקטרינה הגרעינית. מאמר זה מבקש לבחון את הוויכוח המתנהל באיראן סביב סוגיה זו ואת השלכותיו האפשריות על מדיניותה...

הממשל האמריקאי הנוכחי מקדם עסקת ענק בשווי של למעלה מ-700 מיליון דולר למכירת מנועי F110 לטורקיה עבור פרויקט מטוס ה-KAAN. חרף ניסיונות הממשל לעקוף את חסמי הקונגרס, המהלך אינו אירוע מבודד אלא מאיץ אסטרטגי שנועד לסלול את חזרתה המלאה של אנקרה לתוכנית ה-F-35. בעוד שהרציונל בוושינגטון חותר לשמר את טורקיה כעוגן בנאט"ו, בפועל הוא מייצר דילמה חריפה ומציב משולש סיכונים כבדי משקל: ערעור נאט"ו מבפנים: העצמת שחקן המנהל תחרות אגרסיבית מול בנות ברית מערביות (כמו יוון) ומקבע נוכחות צבאית מתריסה בקפריסין. הזנת החיכוך האזורי: מתן לגיטימציה...