רז צימט

הוויכוח המתנהל בצמרת האיראנית סביב האפשרות של פריצה לנשק גרעיני, והשלכותיו על מדיניותה הגרעינית של הרפובליקה האסלאמית לאחר שתי מערכות

כיצד רואים בטהראן את ההסכם הביטחוני שנחתם בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן?

כיצד המלחמה והמשבר הכלכלי מאיצים את שחיקת מעמד הביניים האיראני - ומהן ההשלכות החברתיות והפוליטיות של התהליך?

ברקע ההסלמה האחרונה, שהגיעה לשיאה עם תקיפת ישראל במעוז חזבאללה: כך התעצבה מחדש הזיקה בין טהראן לארגון הטרור השיעי לאחר "שאגת הארי"

תמונת מצב זו מציגה עשרה תרשימים המתעדים את ההשפעות הכלכליות הגלובליות של סגירת מצר הורמוז. מזינוק במחירי הנפט, הגז והדלק הסילוני, דרך שיבוש שרשראות האספקה של אלומיניום ודשנים, ועד ללחץ על מדד המזון העולמי. יחד, התרשימים מצביעים על נקודת תורפה אחת בכלכלה הגלובלית שהפכה לזרז של משבר רב-ממדי. התרשימים יתעדכנו מדי שבוע, ויעקבו אחר השפעות שצפויות להימשך גם לאחר שוך הקרבות, שכן שיבושים בשרשראות אספקה גלובליות אינם נפתרים ביום שאחרי הפסקת האש.

משלהי שנת 2024 נשמעת ביקורת גוברת מצד חוגים אולטרה-שמרניים ומהפכניים ברפובליקה האסלאמית בסוגיות מדיניות פנים וחוץ. עיקר הביקורת הופנתה להימנעות איראן מתגובה לתקיפה הישראלית ב-26 באוקטובר 2024, לכישלונות האיראניים בסוריה על רקע קריסת משטר אסד ולהחלטה לעכב את מימוש חוק הרעלה, שנועד להחריף את הענישה על הפרת קוד הלבוש האסלאמי. אף כי חילוקי דעות ומאבקי כוחות בין הזרמים הפוליטיים המרכזיים באיראן הם מאפיין קבוע במערכת האיראנית, מחאת הקבוצות הרדיקליות מעוררת עניין ציבורי ופוליטי מיוחד. זאת בעיקר לנוכח העובדה שהיא נסבה סביב החלטות שאינן באחריותה הבלעדית של הממשלה ואשר התקבלו בידי מוסדות פוליטיים הכפופים ישירות למנהיג איראן, ובראשם המועצה העליונה לביטחון לאומי. לפיכך, חוגים במחנה השמרני מביעים חשש כי קריאת התיגר מצד הרדיקלים על מדיניות השלטונות עלולה לא רק לערער אף יותר את הלכידות החברתית אלא גם לפגוע בלכידות האליטה השלטונית. גם אם אין בביקורת הגוברת מצד הרדיקלים על מדיניות המשטר משום איום מיידי ומשמעותי על לכידות האליטה הפוליטית והביטחונית באיראן, היא עלולה לערער את בסיס התמיכה האידאולוגי של המשטר ולהקשות עליו להתמודד לאורך זמן עם איומים משמעותיים יותר על יציבותו.