מנהיג איראן, מוג'תבא ח'אמנהאי, הודיע ב-10 באוגוסט על שורת מינויים בצמרת הצבאית-ביטחונית האיראנית. מפקד מפקדת החירום ח'אתם אל-אנביאא', עלי עבדאללאהי, מונה לראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים (תפקיד שלא היה מאויש מאז חיסולו של עבד אל-רחים מוסוי בראשית "שאגת הארי"); כיומרת' חידרי מונה לסגנו; אחמד וחידי הועלה לדרגת רב-אלוף ואושר רשמית כמפקד משמרות המהפכה; מוסטפא איזדי מונה לסגן מפקד משמרות המהפכה; עלי עזמאא'י מונה למפקד חיל הים של משמרות המהפכה; וחוסיין טאא'ב מונה למפקד מיליציית הבסיג' של משמרות המהפכה, תפקיד שבו כבר כיהן בעבר.
מינויים אלה מצטרפים למינויו של מפקד משמרות המהפכה לשעבר, מוחסן רזאא'י, למזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי ולנציג המנהיג במועצה. הוא החליף את מוחמד באקר זו אל-קדר, שמונה לתפקיד באפריל 2026 לאחר חיסולו של עלי לאריג'אני. מינויו של רזאא'י, המוכר כבעל עמדות קיצוניות, עשוי לחזק את מעמדו של האגף הביטחוני-צבאי בצמרת בטהראן בהובלת מפקד משמרות המהפכה, אחמד וחידי, וייתכן שהוא נועד לאזן את השפעתם של הנשיא מסעוד פ'זשכיאן ושל יו"ר המג'לס, מוחמד באקר קאליבאף, שהובילו בחודשים האחרונים את המהלכים הדיפלומטיים בין איראן לארצות הברית, המצויים בשלב זה במבוי סתום.
שורת המינויים מעידה על המשך תהליך התעצבותה והתייצבותה של הצמרת הביטחונית-צבאית באיראן לאור לקחי "שאגת הארי" ועל היערכות לאפשרות של עימות מתמשך. תהליך הפקת הלקחים והבחינה המחודשת בטהראן של תפיסת הביטחון, בניין הכוח ומאפייני הפעלתו החל כבר בעקבות "עם כלביא" ביוני 2026. במסגרת זו הוקמה, למשל, באוגוסט 2025 "מועצת ההגנה", שהופקדה על בחינה מרוכזת של תוכניות ההגנה ועל שדרוג יכולותיהם של הכוחות המזוינים. נראה כי ההערכה השלטת כיום באיראן היא שאיראן עלולה להידרש בעתיד הנראה לעין לסבבים נוספים של לחימה מול ארצות הברית, וייתכן שגם מול ישראל, וכי עליה להתאים את תפיסותיה הצבאיות למציאות החדשה.
בהקשר זה ניתן לראות את ההחלטה למנות את עלי עבדאללהי לראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים, לא למנות לו מחליף בתפקיד מפקד מפקדת החירום ח'אתם אל-אנביאא' ובמקביל למזג בין שתי המפקדות. החלטה זו עשויה להצביע על כך שבראיית ההנהגה האיראנית, במציאות של סבבי לחימה תכופים, היתרונות של מטכ"ל האחראי הן על הפעלת הכוח בחירום והן על בניין הכוח, התכנון אסטרטגי והתיאום בין משמרות המהפכה לצבא הסדיר, גוברים על החסרונות שבקיומן במקביל של שתי מפקדות: אחת לשגרה ואחת לחירום, דבר שמייצר כפילויות וסרבול בתהליך קבלת החלטות בשעת חירום.
גם מינויו של חוסיין טאא'ב, בעל ניסיון רב בתחום הדיכוי הפוליטי והאזרחי, הוא בעל משמעות רבה ועשוי להעיד על מאמץ גובר מצד המשטר האיראני לשפר את ההיערכות לאפשרות של חידוש המחאות העממיות, במיוחד לנוכח ההחרפה במצב הכלכלי, ושל המשך פעילות חתרנית באיראן בהובלת ישראל וארצות הברית. בכתב המינוי שלו נדרש טאא'ב לחזק "רשת מודיעין עממית", להרחיב את השימוש בטכנולוגיות חדשות ולהרחיב את גיוסן והפעלתן של רשתות הבסיג' בקרב מגזרים חברתיים שונים וברחבי הערים. מינויו של טאא'ב, הנחשב לאחד ממקורביו של מוג'תבא ח'אמנהאי וכיהן בעבר כראש ארגון המודיעין של משמרות המהפכה, עשוי לסייע בהגברת שיתוף הפעולה בין הבסיג', כזרוע האחראית לגיוס האוכלוסייה לטובת המשטר, לבין מנגנוני המודיעין. זאת, כדי לשפר את השליטה השלטונית ואת החדירה המודיעינית למרחב הציבורי לנוכח הכשלים המודיעיניים שנחשפו במהלך התקיפות הישראליות-אמריקאיות באיראן.
מנהיג איראן, מוג'תבא ח'אמנהאי, הודיע ב-10 באוגוסט על שורת מינויים בצמרת הצבאית-ביטחונית האיראנית. מפקד מפקדת החירום ח'אתם אל-אנביאא', עלי עבדאללאהי, מונה לראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים (תפקיד שלא היה מאויש מאז חיסולו של עבד אל-רחים מוסוי בראשית "שאגת הארי"); כיומרת' חידרי מונה לסגנו; אחמד וחידי הועלה לדרגת רב-אלוף ואושר רשמית כמפקד משמרות המהפכה; מוסטפא איזדי מונה לסגן מפקד משמרות המהפכה; עלי עזמאא'י מונה למפקד חיל הים של משמרות המהפכה; וחוסיין טאא'ב מונה למפקד מיליציית הבסיג' של משמרות המהפכה, תפקיד שבו כבר כיהן בעבר.
מינויים אלה מצטרפים למינויו של מפקד משמרות המהפכה לשעבר, מוחסן רזאא'י, למזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי ולנציג המנהיג במועצה. הוא החליף את מוחמד באקר זו אל-קדר, שמונה לתפקיד באפריל 2026 לאחר חיסולו של עלי לאריג'אני. מינויו של רזאא'י, המוכר כבעל עמדות קיצוניות, עשוי לחזק את מעמדו של האגף הביטחוני-צבאי בצמרת בטהראן בהובלת מפקד משמרות המהפכה, אחמד וחידי, וייתכן שהוא נועד לאזן את השפעתם של הנשיא מסעוד פ'זשכיאן ושל יו"ר המג'לס, מוחמד באקר קאליבאף, שהובילו בחודשים האחרונים את המהלכים הדיפלומטיים בין איראן לארצות הברית, המצויים בשלב זה במבוי סתום.
שורת המינויים מעידה על המשך תהליך התעצבותה והתייצבותה של הצמרת הביטחונית-צבאית באיראן לאור לקחי "שאגת הארי" ועל היערכות לאפשרות של עימות מתמשך. תהליך הפקת הלקחים והבחינה המחודשת בטהראן של תפיסת הביטחון, בניין הכוח ומאפייני הפעלתו החל כבר בעקבות "עם כלביא" ביוני 2026. במסגרת זו הוקמה, למשל, באוגוסט 2025 "מועצת ההגנה", שהופקדה על בחינה מרוכזת של תוכניות ההגנה ועל שדרוג יכולותיהם של הכוחות המזוינים. נראה כי ההערכה השלטת כיום באיראן היא שאיראן עלולה להידרש בעתיד הנראה לעין לסבבים נוספים של לחימה מול ארצות הברית, וייתכן שגם מול ישראל, וכי עליה להתאים את תפיסותיה הצבאיות למציאות החדשה.
בהקשר זה ניתן לראות את ההחלטה למנות את עלי עבדאללהי לראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים, לא למנות לו מחליף בתפקיד מפקד מפקדת החירום ח'אתם אל-אנביאא' ובמקביל למזג בין שתי המפקדות. החלטה זו עשויה להצביע על כך שבראיית ההנהגה האיראנית, במציאות של סבבי לחימה תכופים, היתרונות של מטכ"ל האחראי הן על הפעלת הכוח בחירום והן על בניין הכוח, התכנון אסטרטגי והתיאום בין משמרות המהפכה לצבא הסדיר, גוברים על החסרונות שבקיומן במקביל של שתי מפקדות: אחת לשגרה ואחת לחירום, דבר שמייצר כפילויות וסרבול בתהליך קבלת החלטות בשעת חירום.
גם מינויו של חוסיין טאא'ב, בעל ניסיון רב בתחום הדיכוי הפוליטי והאזרחי, הוא בעל משמעות רבה ועשוי להעיד על מאמץ גובר מצד המשטר האיראני לשפר את ההיערכות לאפשרות של חידוש המחאות העממיות, במיוחד לנוכח ההחרפה במצב הכלכלי, ושל המשך פעילות חתרנית באיראן בהובלת ישראל וארצות הברית. בכתב המינוי שלו נדרש טאא'ב לחזק "רשת מודיעין עממית", להרחיב את השימוש בטכנולוגיות חדשות ולהרחיב את גיוסן והפעלתן של רשתות הבסיג' בקרב מגזרים חברתיים שונים וברחבי הערים. מינויו של טאא'ב, הנחשב לאחד ממקורביו של מוג'תבא ח'אמנהאי וכיהן בעבר כראש ארגון המודיעין של משמרות המהפכה, עשוי לסייע בהגברת שיתוף הפעולה בין הבסיג', כזרוע האחראית לגיוס האוכלוסייה לטובת המשטר, לבין מנגנוני המודיעין. זאת, כדי לשפר את השליטה השלטונית ואת החדירה המודיעינית למרחב הציבורי לנוכח הכשלים המודיעיניים שנחשפו במהלך התקיפות הישראליות-אמריקאיות באיראן.