זרקור - המרכז לאיסוף וניתוח נתונים

גם בתום מלחמת "עם כלביא", ממשיכה הרפובליקה האסלאמית להתמודד עם אתגרים משמעותיים מבית, ובראשם משבר כלכלי מחריף, בעיות אקולוגיות, מצוקת מים וחשמל ופער הולך וגדל בין המשטר לציבור, ובמיוחד הדור הצעיר. כשלושה חודשים לאחר מלחמת 12 הימים, לא נראה שהמלחמה תרמה לערעור יסודות המשטר האיראני. יתר על כן, לתקיפות הישראליות היתה במידה מסוימת השפעה הפוכה, משום שהן עוררו ביקורת חריפה כלפי ישראל גם בקרב מבקרי המשטר ומתנגדיו ויצרו אפקט של "התגייסות סביב הדגל" (דגל איראן, לאו דווקא דגל הרפובליקה האסלאמית). מתנגדי המשטר לא רצו לנצל את ההזדמנות כדי לקדם...

מאז פרוץ העימות הישיר בין ישראל ואיראן ב-13 ביוני, 2025, תועדו תקיפות צה"ל באתרי גרעין מרכזיים בנתנז, אספהאן, פרצ'ין, בונאב, טהרן ואראק. בנוסף, דווח על סיכול של כעשרה ואף יותר מדעני גרעין איראניים מובילים. זרקור זה בוחן את סט המטרות הצה"לי, את היקף הנזקים ואת ההשלכות הראשוניות על תוכנית הגרעין האיראנית. אתרי הגרעין שהותקפו נכסי ליבה בתחום העשרת האורניום המרכז לטכנולוגיה גרעינית באספהאן: באתר אספהאן ממוקם מתקן ההמרה (UCF), שבו מעובדת "עוגה צהובה" (U₃O₈) לגז UF₆ - חומר הגלם הנדרש לתהליך ההעשרה ומשם מועבר אל מיתקני ההעשרה...

 מאז התחדשות הלחימה ברצועת עזה, החזית הפנימית העזתית מגלה סימני שינוי משמעותיים. תחושות זעם, ייאוש וערעור גובר באמון כלפי הנהגת חמאס, הן הצבאית והן האזרחית, מניחים תשתית להתקוממות פנימית שעשויה לטלטל את האיזון הפוליטי ברצועה. הסיסמה "החיים שלהם לא שווים יותר מהחיים שלנו" מייצגת שינוי תפיסתי מהותי ושבירת מחסום הפחד, כאשר המפגינים מרימים דגלים לבנים, סמל מובהק לכניעה. סימני שבירה ניכרים גם בלב גרעין חמאס, כאשר גוברים הדיווחים על עזיבתם של מפקדי השטח ועל החדירה המודיעינית של ישראל לשורות הארגון. על פי ניטור דיווחים תקשורתיים, התקיימו...

המתיחות במהלך חודש רמדאן (אשר חל בין התאריכים 27 בפברואר עד 29 במרץ)  נובעת ממספר גורמים משולבים, המשפיעים על הדינמיקה הרגישה בין ישראל והפלסטינים. ראשית, החשיבות הדתית המוגברת של התקופה מביאה לעלייה ניכרת במספר המתפללים המוסלמים השואפים להגיע למקומות הקדושים, ובעיקר למסגד אל-אקצא. עלייה זו יוצרת אתגרים לוגיסטיים וביטחוניים משמעותיים. שנית, רמדאן מהווה זמן של התעוררות רגשית ודתית, המתבטאת ברגישות גוברת לכל אירוע או תקרית. שלישית, ארגונים קיצוניים משני הצדדים מנצלים לעיתים את אווירת המתח לקידום אג’נדות פוליטיות ולהסלמה מכוונת של המצב....



במהלך השנתיים האחרונות נרשמה עלייה דרמטית בהיקף פיגועי הטרור באיו"ש ובתחומי הקו הירוק (ראו תרשים 1). על פי נתוני שב"כ,[1] בשנת 2024 בוצעו 6828 פיגועי טרור (לרבות טרור עממי הכולל יידוי אבנים וזריקת בקבוקי תבערה), כפול ממספר הפיגועים בשנת 2023 (3436 פיגועים). עם זאת, בתחומי איו"ש וירושלים נרשמה ירידה של 44 אחוזים במספר הפיגועים המשמעותיים (הכוללים דריסה, דקירה, ירי ומטען; ראו תרשים 2), כאשר בשנת 2024 נרשמו 231 פיגועים משמעותיים לעומת 414 פיגועים משמעותיים בשנת 2023. עוד עולה מן הנתונים כי בתוך תחומי ישראל בוצעו 14 פיגועים משמעותיים...

שנה של מלחמה בין ישראל לאויביה האזוריים הפנתה את הזרקור גם ליחסים המיוחדים בין ישראל וארצות הברית. על אף התמיכה הצבאית, הכלכלית והדיפלומטית של ארצות הברית, אשר סיפקה, בין היתר, סיוע צבאי בסך יותר מ-22 מיליארד דולר לישראל, ממשל ביידן וממשלת נתניהו שבו והתעמתו סביב נושאים כמו מידתיות הפעלת הכוח הישראלית, הסיוע ההומניטרי לעזה והעמידה בדיני הלחימה הבינלאומיים. אמריקאים צעירים וליברלים הפכו ביקורתיים יותר כלפי ישראל, בעוד שישראלים רבים החלו להטיל ספק בטיב היחסים עם ארצות הברית ולראות בה גורם מגביל. בחודש אוקטובר 2024, ארצות הברית העבירה...