חוסן לאומי במבחן ההתפנות האזרחית הנרחבת במלחמת חרבות ברזל
חוסן מוגדר כיכולתה של מערכת להתמודד בהצלחה עם הפרעה קשה, לקיים רציפות תפקודית במהלכה, להתאושש ממנה ולצמוח. קובץ מאמרים זה הוא תוצר של סמינר למידה שעסק בסוגיות החוסן הלאומי החברתי בצל ההתפנות האזרחית במלחמת חרבות ברזל.
הקובץ משלב בין ידע, תובנות ומסקנות של חוקרי חוסן לבין אלו של אנשי מעשה בתחום הפינוי וההתפנות. הוא מבטא מגוון תפיסות ופרשנויות של החוסן בתצורותיו השונות, כפי שהוא בא ליד ביטוי בעת המלחמה הקשה, על רקע טראומה קולקטיבית נמשכת.
בקובץ שלושה שערים. השער הראשון כולל מגוון מאמרים בדבר הקשר בין ההתפנות כהפרעה מכוננת ומתמשכת לבין החוסן כמאפיין את יכולתן של הקהילות המתפנות ושל החברה הישראלית בכללה ליצור מידה של רציפות תפקודית תוך כדי המלחמה, ולהתחיל להתאושש ממנה. בשער השני מאמרים המנתחים את השלכות ההתפנות מיישובי הנגב המערבי ומיישובי קו העימות בצפון בתחילת המלחמה על חוסנן של הקהילות השונות. השער השלישי מתמקד באלתורי מערכת החינוך במסגרת ההתפנות הנרחבת הבלתי צפויה, נוכח חשיבותה המיוחדת לצעירים המתפנים והשלכותיה על חוסנן של המשפחות ושל הקהילות הנפגעות.
כל אלה מאפשרים להבין תופעות חברתיות עמוקות ומעצבות מציאות בתנאי הפרעה קשה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, והם משקפים חוויה אישית ולאומית משמעותית לישראלים המושפעים ברמה האישית, הרעיונית והפוליטית מן המלחמה המיוחדת הנוכחית ומן האתגרים שהציבה.
הסיכון לביטחון המדינה מהתנהלות כלכלית-חברתית של המגזר החרדי
טענתנו במאמר זה היא כי הבעיה של השתלבות החרדים בחברה הישראלית משפיעה על הביטחון מזווית שלא נדונה עד עכשיו – פגיעה ביכולתה של ישראל לקיים כלכלה מודרנית, יצרנית, המניבה תוצר שיכול לתמוך בהוצאות ביטחון גדולות, שהן תנאי להחזקת צבא מודרני ולכן להישרדות המדינה. להוכחת הטענה מוצג ניתוח המתמקד בהיבטים הבאים: פגיעה בתמ"ג – פער בייצור הכנסות למדינה בצורת מיסים; תשלומי העברה גבוהים מהמדינה למגזר החרדי, בין היתר בצורה של קצבאות ומענקי איזון; אי-השתתפות החרדים בנטל הביטחוני, שמעצימה את הנטל על הקבוצות היצרניות ואת העלות המשקית של גיוס המילואים והסדיר. בסיום מוצעים פתרונות לבעיה.
