פודקאסט

כמה מהישראלים סבורים שמבצע "מרכבות גדעון" מונע משיקולים פוליטיים? וכמה מאותם אנשים בכל זאת תומכים בלחימה? איך מסבירים את הנתון לפיו יותר מ-60% מהישראלים לא מתעניינים במצב ההומניטרי בעזה, אבל הולך וגדל מספר הישראלים שמוטרדים מבידוד בינלאומי?  בפרק זה של "משדרים ביטחון" מתארחת ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון ואחראית על תחום צבא וחברה. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, היא מסבירה אילו מגמות משתקפות מהסקרים שנעשים במכון באופן תדיר וקבוע לאורך כל המלחמה, ומדגישה: ההתנגדות למדיניות הממשלה בסוגיות ליבה אמנם חוצה מחנות פוליטיים, אך אין להסיק מכך על תוצאות הבחירות עתידיות.

חוקרת המכון, ד״ר עידית-גיטלמן שפרן מציגה את תוצאות סקרי דעת הקהל האחרונים שערכו התכנית למדיניות הביטחון ומרכז הנתונים של המכון על השפעת המלחמה על הציבור הישראלי. כיצד המלחמה משפיעה על מידת האמון של הציבור בשלטון ובצבא, לאורך החודשים האחרונים, והאם המבצע נגד חזבאללה והחיסולים בלבנון השפיעו על אמון הציבור בהנהגה – המדינית והצבאית? מה הדעה הרווחת בקשר להשגת מטרות המלחמה, ובהקשר הפנימי- מה עולה מהסקרים לגבי הסולידריות החברתית והחוסן הישראלי? לנתוני סקרים נוספים לאורך חודשי המלחמה היכנסו: https://www.inss.org.il/he/publication/?ptype=986

פרק 304

ראש המכון, (אלוף מיל') תמיר הימן, דן יחד עם החוקרים עפר שלח ועידית שפרן גיטלמן בנייר המדיניות שפרסם המכון, בעקבות פסיקת בג״ץ והחלטת היועצת המשפטית לממשלה על הוצאת צווי גיוס לחרדים. מהם צרכי השעה, מכורח מלחמת ״חרבות ברזל״, ומה תהיה המשמעות של המשך הפטור מגיוס לחרדים מבחינה צבאית ומבחינה כלכלית? מה עומד במוקד המחלוקת ומהו ההסדר שייתן מענה על הצורך והחוק – מספר המגויסים, אופן שילובם במסגרת הצבאית בהתחשב באורח החיים החרדי, וכן האפשרות של שירות ביטחוני-אזרחי (כגון שירותי הצלה)? וגם: על אחריות הצבא והכלים שכבר יש ברשותו בהקשר זה, סוגיית שירות נשים והמשמעויות של מה שהועלה עד כה בדיוני הכנסת.

פרק 292

יותר מרבע מיליון ישראלים התפנו מביתם בחזית הדרומית והצפונית. חוקר המכון, תא"ל (מיל') ד"ר אריאל היימן, מציג את תמונת המצב בנושא ובוחן את הסוגיות הבאות: מהן התכניות לפינוי שהיו קיימות בישראל לפני ה-7 באוקטובר ומה קרה בפועל? האם יש גוף שמתכלל את האירוע – על פי התכנון והלכה למעשה? מהם הקריטריונים שלפיהם יש לבחון מחדש את הנושא, כדי לתת מענה הולם לבעיות שהוצפו בעקבות הפינוי?

פרק 297

פרק 278

פרק 266

חוקרת המכון אורית פרלוב מתמקדת בפינתה הפעם בשיח הציבורי בעולם הערבי, כפי שהוא משתקף ברשתות החברתיות, בנוגע לתהליכי הפנים בישראל מאז ההכרזה על הרפורמה / המהפכה במערכת המשפט. את השיח בנושא ניתן לחלק לארבע מגמות עיקריות: (1) השיח המפרצי, שעוסק ברובו באובדן הניכסיות של ישראל עבור מדינות המפרץ. השיח מזהה ״בריחת סידן״ בראייתם בכל אחת משלוש הרגלים עליהן מבוססת נכסיותה של ישראל; (2) השיח בקרב מדינות ציר ההתנגדות, ששם דגש על חולשתה והתפרקותה של ״הישות הציונית״ מבפנים. לפי שיח זה, הנכסים המדינתיים (צבא, מערכת משפט, המערכת הפיננסית, מערכת הבריאות וכו') של ישראל נחלשים, וכך גם המרקם החברתי. נרטיב זה מתכתב באופן מושלם עם תיאוריית ״קורי העכביש״ של נסראללה; (3) השיח בקרב הציבור הפלסטיני, שמחולק לשניים – מצד אחד שימת דגש על האופי הגזעני לדבריהם של ממשלת ישראל ומדיניותה, ומן הצד השני שימת דגש על כך שישראל מעולם לא הייתה באמת דמוקרטיה אמיתית או שתמיד הייתה דמוקרטיה ליהודים ודיקטטורה לערבים – ועכשיו המצב מתאזן; (4) שיח כלל-ערבי, שבו קיים עיסוק אובססיבי בתנועת המחאה נגד המשטר בישראל עם איזו ציפייה (אולי נאיבית ואולי לא) לראות ״מודל מנצח״ בניגוד למודל ״האביב הערבי״ שנכשל.