בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, האנטישמיות והעוינות כלפי ישראל התגברו בצורה משמעותית וכתוצאה מכך, חלה ירידה דרמטית בתחושת הביטחון של יהודים ברחבי העולם ובמעמדה הבינלאומי של ישראל, המערערת גם את הקשרים בין ישראל לתפוצות. תהליכים אלה מתקיימים על רקע מגמות גלובליות רחבות יותר, המאופיינות בפוליטיזציה גוברת, הקצנה מחנאית, התחזקות השוליים והיחלשות המרכז, ואווירה אנטי-ממסדית מובהקת. בקרב חוגי שמאל פרוגרסיביים, הסולידריות עם הפלסטינים נתפסת כסמל הזדהות מרכזי. במקביל, הולכת ומתבססת הדה-לגיטימציה לישראל כרכיב באידאולוגיה הפוליטית גם בחוגים ימניים לאומנים-בדלנים. המחאות האנטי-ישראליות גולשות מהמרחב הציבורי למרחבים פרטיים, תוך טשטוש גבולות בין מחאה פוליטית לאלימות, וונדליזם והפחדה. הסנטימנט השלילי ביחס לישראל צפוי להישאר חלק בלתי נפרד מהשיח החברתי והפוליטי – מגמה מדאיגה שמחייבת התמודדות רחבה ומתמשכת.
צוות המחקר במכון עוסק בפיתוח בסיס ידע מקיף בנושאים אלה, בדגש על הבנת קהלי היעד השונים מולם פועלת מדינת ישראל, האנטישמיות במדינות ערב ובחוגי השמאל הפרוגרסיבי במערב, התגברות האנטישמיות בימין השמרני המערבי, וההבחנה בין אנטישמיות לביקורת לגיטימית על מדינת ישראל. מתוך בסיס ידע זה, מגבש צוות המחקר המלצות מדיניות למקבלי ההחלטות שמטרתן לסייע בהתמודדות עם האנטישמיות וביטוייה ברחבי העולם ובהתמודדות עם מגמות הדה-לגיטימציה לישראל שתופסות תאוצה במדינות המערב. צוות המכון פועל בנושא ביחד עם קהילת חוקרים ופרקטיקנים בישראל ומחוצה לה, ובשותפות עם משרד החוץ ו-ISGAP, השותפים להבנה שאתגרי האנטישמיות והדה-לגיטימציה משפיעים באופן ישיר על בטחונה הלאומי של מדינת ישראל.
