ממשל טראמפ מיקם את המאבק באנטישמיות במרכז מדיניות הפנים שלו, ומרבה להתמקד באקלים העוין כלפי סטודנטים יהודים וישראלים במוסדות להשכלה גבוהה. כחלק ממדיניות זו מפעיל ממשל לחץ על האוניברסיטאות לאמץ רפורמות בהקשר זה ובין היתר הוטלו קיצוצים חדים על מימון המחקר והגבלות על קבלת סטודנטים מחו"ל, וכן נעשו ניסיונות לגרש פעילים פרו-פלסטינים. למרות היקפה של בעיית האנטישמיות, תגובות הקהילה היהודית לאסטרטגיית ממשל טראמפ היו אמביוולנטיות. במאמר זה נבחנות הסיבות להסתייגות של הקהילה היהודית מגישתו של ממשל טראמפ, והוא מסוכם בהמלצות לגורמים ישראלים...
לצד התפשטות והשתרשות נרטיבים פרו-פלסטינים, אנטי-ישראליים ואנטישמיים ברחבי העולם עם התחזקות ה'ברית הירוקה-אדומה' האנטי-ישראלית (בין גורמים אסלאמיסטים וגורמי שמאל רדיקלי) במדינות מערביות על רקע מלחמת ישראל-חמאס, צופות על המתרחש גם תנועות ימין קיצוני בפרט באירופה. עבורן, המלחמה ברצועת עזה היא מנוף לחיזוק התמיכה הציבורית בהן ובחלקן אף מוטמעת אידיאולוגיה אנטישמית. ראוי כי מדינת ישראל תכיר בסכנות שבהתחזקותן של תנועות ימין קיצוני במערב, במקביל להתלכדותם של נרטיבים אנטישמיים בשוליים הקיצוניים בשני צדי המתרס הפוליטי ונירמולם בשיח הציבורי בצל...
הטבח בנגב המערבי והמלחמה נגד ארגון החמאס הביאו להתפרצות חריגה בעוצמתה של שנאת ישראל ואנטישמיות בארצות הברית. בין המאפיינים הבולטים של התופעה: רמת עוינות גבוהה כלפי ישראל, ריבוי תקריות אלימות נגד יהודים, השתתפות גבוהה בהפגנות מחאה של בני הדור הצעיר (המילניום וה-Z), שחלקים גדולים ממנו מסרבים לראות בישראל קורבן של מעשי הזוועה ומצדיקים את פעולת החמאס. מקורן של תופעות אלה בזרמים אידיאולוגיים שפשטו בחברה האמריקאית בעשורים האחרונים ואשר מתבססים על אידיאולוגיות רדיקליות בנושא אי-שוויון גזעי, מגדרי וחברתי, המושפעות מגישות פוסט-מודרניסטיות...
מאז 7 באוקטובר ותחילת מלחמת ״חרבות ברזל״ ועל רקע תסיסה ציבורית גוברת וגל הפגנות מחאה המתוייגות "פרו פלסטיניות", נרשמת עליה תלולה בתקריות אנטישמיות ואנטי-ישראליות במדינות המערב. היקף ההפגנות ועוצמתן רבים הרבה יותר מבעבר, בעוד זהות המארגנים של רובן אינה מפתיעה. כמו בשני העשורים האחרונים, מדובר בפעילים בארגוני חברה אזרחית. רבים מהם בעלי אג'נדה אנטי-מערבית מובהקת במסווה של קידום זכויות מיעוטים, המשתייכים ל״ברית האדומה-ירוקה״ שמובילה גם את מסע הדה-לגיטימציה לישראל ואת קמפיין החרמות נגדה (BDS) – ארגוני שמאל רדיקלי, ובכללם גופים...
המערכת הבינלאומית מצויה בטלטלה מרובת משברים ואתגרים, כשבמוקד נמשכים מאמצי ההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה לצד ההתמודדות עם המגפה עצמה; התחרות בין ארצות הברית לסין מחריפה את המחנאות הגוברת בדינמיקה הבינלאומית; ומנגד משבר האקלים מהווה רקע לבחינת היכולת לשתף פעולה על אף המחלוקות. הממשל האמריקאי מצמצם את הקשב שלו למזרח התיכון ולאתגריו ומציב מחדש שיקולי זכויות אדם במקום מרכזי במדיניותו, כשברקע בחירות האמצע וקיטוב פוליטי חד בארצות הברית. כל אלה מדגישים את הצורך בעדכון המדיניות הישראלית כלפי הזירה הבינלאומית, ובייחוד הגברת התיאום עם הממשל...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
שחר עילם, ראש פרויקט המחקר של ה־INSS על תופעת האנטישמיות בת־זמננו בארצות הברית, ותום אשד, עוזר מחקר בפרויקט, בוחנים את גל אירועי האנטישמיות ששטף את ארצות הברית במאי 2021, בעת מבצע 'שומר החומות' ומייד אחריו. על בסיס האירועים הללו הם מנתחים היבטים שונים ורחבים של תופעת האנטישמיות בארצות הברית ושל השפעותיה על קהילת יהודי ארצות הברית ועל ישראל.
תום אשד, עוזר מחקר בפרויקט ה-INSS בתחום האנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית, בוחן את האופן בו גופי ממשל, רשויות אכיפת חוק וארגוני חברה אזרחית אוספים נתונים ועוסקים בניטור של תופעת האנטישמיות בארצות הברית. הוא מנתח את היתרונות והחסרונות של אופני המדידה וההערכה השונים ומציע כיצד לעשות בהם שימוש אחראי.
סטפן ה. נורווד, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת אוקלהומה המתמחה בהיסטוריה של השמאל האמריקאי, בוחן את תופעת האנטישמיות בארצות הברית בהקשר של השמאל הקיצוני האמריקאי ומנתח את האופן שבו כמה זרמים פוליטיים אימצו סטריאוטיפים אנטישמיים והפכו אותם לחלק מן האידאולוגיה שלהם החל מסוף המאה ה־19 ועד ימינו.
סטפני האוזנר, המנהלת הכללית לשעבר של Israel Action Network בפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA), ובקי (רבקה) כספי, סגנית נשיא בכירה ב־JFNA והמנהלת הכללית של משרדי הארגון בישראל, מתארות את האתגרים העיקריים שתופעת האנטישמיות מייצרת בשנים האחרונות לקהילות היהודיות בארצות הברית. הן מציעות כמה גישות מובילות להתמודדות עם האיום, ובראשן – שיפור היכולת לזהות אנטישמיות, הגברת התיאום הפנימי בין ארגוני הקהילה היהודית, חיזוק שיתופי הפעולה עם קהילות ועם ארגונים לא־יהודיים ברחבי המדינה וקידום הטיפול של רשויות הממשל ושל גורמי אכיפת החוק באיום...
קן מרקוס, המייסד ויושב הראש של Louis D. Brandeis Center for Human Rights Under Law, מנתח את ההתמודדות המורכבת עם האנטישמיות במערכות החינוך בארצות הברית ואת תפקידו של החינוך וחלקם של מוסדות החינוך במאבק בתופעה. כמי שהיה פעמיים עוזר שר החינוך של ארצות הברית לענייני זכויות אדם, מרקוס סוקר את כברת הדרך הרבה שעברו מחנכים, מנהלי מוסדות חינוך ומקבלי החלטות בעיסוק בנושא ומציע כיצד לעשות את קפיצת המדרגה הנדרשת הבאה בתקופת הממשל הנוכחי בארצות הברית
קנת' ל. מרקוס
17.03.2021
מצטער, אין פרסומים מתאימים לחיפוש שלך, אתה יכול לחפש אחרים ....
