פרסומים

תום מלחמת ״חרבות ברזל” באוקטובר 2025 הציב אתגר מהותי בפני קמפיינים של השפעה זרה שפעלו בזירה הישראלית במהלך הלחימה, וביניהם קמפיין ״איסנאד”, המקושר לאחים המוסלמים. קמפיינים אלה נשענו על תחושת חירום, רמות קשב ציבורי גבוהות וגיוס רגשי אינטנסיבי, ונדרשו כעת להסתגל למציאות חדשה המאופיינת בחזרה הדרגתית של השיח לסוגיות פוליטיות, חברתיות וכלכליות. במציאות זו, היכולת לשמר רלוונטיות והשפעה דורשת שינוי והתאמות. מאמר זה בוחן כיצד מגיב "איסנאד” למציאות זו ומצביע על מעבר מאסטרטגיה מלחמתית קצרת טווח לניסיון לגבש מאבק תודעתי־חברתי מתמשך, המכונה...

מאז המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר מתחולל משבר עמוק ביחסי טורקיה-ישראל. אחד הביטויים המרכזיים לכך הוא המערכה שטורקיה מנהלת נגד ישראל בזירה המשפטית. טורקיה פועלת במרחב זה על מנת לקבע תודעת אשמה ישראלית מתמשכת, תוך אי-הכרה בצרכיה הביטחוניים מול ארגון טרור רצחני, ומציגה את ישראל כשחקנית פורעת חוק שצריכה להיענש. למהלכים הטורקים השלכות החורגות מהפגיעה ביחסים הבילטרליים בין המדינות, שכן הם תורמים במודע להידרדרות מעמדה ולבידודה המדיני של ישראל בזירה הבינלאומית. בנוסף, מערכה משפטית זו תקשה מאוד על שתי המדינות לשפר את היחסים ביניהן בעתיד, מכיוון...

בחודשים האחרונים החריף ממשל טראמפ את מאבקו בזרם האסלאם הפוליטי, שבא לידי ביטוי בהכרזות של מושלי טקסס ופלורידה על תנועת האחים המוסלמים וארגון CAIR (המועצה ליחסים אמריקאים-מוסלמים) כ"ארגוני טרור זרים", ובצו של הנשיא טראמפ שקבע שסניפי האחים המוסלמים במצרים, ירדן ולבנון נחשבים גם הם "כארגוני טרור". מהלכים אלו הציתו את השיח בארצות הברית בהקשר זה. ייתכן שמהלכים אלו נעשים כהמשך או כתגובה לתהליכים פוליטיים־חברתיים בזירה האמריקאית, וביניהם החרפת השיח האנטי־ישראלי ומסגור ביטחוני־אידאולוגי גובר של פעילות מוסלמית. המהלכים...

במאמר זה נבחן המסמך המסכם את המלחמה, אשר פרסם חמאס בדצמבר 2025, תוך התמקדות במאבק הנרטיבים המתעצם בינו לבין ישראל. חמאס פונה לשלושה קהלי יעד – הציבור הפלסטיני והערבי, ישראל, והקהילה הבינלאומית. במאמר נדונה במיוחד פנייתו לקהל המערבי בעיקר באנגלית ותוך שימוש בעולם מושגים הרווח בקרבו, למשל שימוש במונח  ״לוחמי חופש״ לתיאור מחבלי החמאס. כן נוקט חמאס ״גזלות דעת״ (gaslighting), עושה שימוש מתוחכם בעיתונאים ובמשפיענים ברשתות החברתיות לשם העברת אשמה מהארגון לישראל וליבוי שיח זכויות אדם נגדה. מטרת מאמצים אלה היא למצב את הסכסוך הישראלי-פלסטיני...

במאמר זה מנותח השיח ההלכתי האסלאמי בקרב מוסדות ואנשי דת המזוהים עם המשטר החדש בסוריה. השיח משקף עמדות יסוד עוינות כלפי ישראל ושולל שלום עמה, אך הוא אינו אחיד וקפוא. לצד ביטויים אידיאולוגיים אסלאמיסטיים נוקשים, שהופיעו ברובם בתגובה לפעילות צבאית ישראלית בסוריה, ניתן לזהות בשנה האחרונה גם ריכוך מסוים בטון ובמינון ההתבטאויות. ריכוך זה אינו מבטא שינוי רעיוני עמוק או הכשרת הקרקע לפיוס מלא, אך הוא עשוי לאפשר לגיטימציה להסדרים מצומצמים ותחומים הניתנים להצדקה כ"הודנה". נוכח ממצאים אלה ועל רקע חידוש מגעי ההסדרה בין שתי המדינות,...

בדצמבר 2025 פרסם חמאס מסמך המסכם את המלחמה ברצועת עזה בחלוף כשנתיים מתחילתה. המסמך, הנושא את הכותרת: "הנרטיב שלנו, מבול אלאקצא, שנתיים של עמידה איתנה ושאיפה לשחרור", דומה במתכונתו למסמך שפרסם הארגון בינואר 2024 אך שונה בתוכנו. הקודם, שהיה מעין כתב הגנה נוכח הביקורת שהוטחה בחמאס וחששותיו מהמשך המלחמה, היה ניסיון להסביר מדוע הכריז מלחמה על ישראל. לעומת זאת, במסמך הנוכחי מנסה הארגון להסביר מדוע המתקפה הייתה כדאית ומהם הישגיה, ומדגיש את מעמדו כחלק מרכזי בחברה הפלסטינית וכיריב לזרם הלאומי. במקביל הוא מתעלם לחלוטין מהביקורת...

הטיית הידע בוויקיפדיה והמגמתיות הפוליטית בשיח לגבי ערכים רגישים עוררו ביקורת גוברת וצמיחתן של חלופות דיגיטליות, ביניהן גרוקופדיה וג׳סטפדיה. מאמר זה מציע ניתוח איכותני של חקר מקרה (Case Study), המתבסס על בחינה השוואתית של עיצוב ומסגור הידע על אודות הציונות בשלוש הפלטפורמות ושל הפערים בנרטיבים שהן מייצרות. הניתוח מתמקד במשפטי הפתיחה לאורך ארבעה צירים: הטון המשתמע, הרציונל הפרשני, עוגני הלגיטימציה ומיקום הסכסוך בנרטיב המשתמע. הממצאים מעלים כי בוויקיפדיה האנגלית ננטש עקרון הניטרליות והוחלף במסגור פוסט-קולוניאלי ביקורתי, המציג את הסכסוך...

האשמות מהעת האחרונה ולפיהן ישראל מבצעת רצח עם, אוכפת אפרטהייד ומנהיגה קולוניאליזם על ידי מתנחלים, לא צצו בחלל ריק. המקור האינטלקטואלי להן מצוי בהחלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם, אשר אומצה לפני חמישים שנה וקבעה כי "ציונות היא צורת גזענות ואפליה גזעית". למרות שבוטלה בשנת 1991, ההיגיון המנחה את ההחלטה נותר בעינו. מאמר זה עוקב אחר האופן שבו הנוסחה "ציונות = גזענות", אשר נולדה כחלק מהתעמולה הסובייטית בעידן המלחמה הקרה, מוסדה באמצעות גופי האו"ם, רשתות של ארגונים לא-ממשלתיים ואקטיביזם אקדמי, וכיצד התפתחה...

אירועי ה-7 באוקטובר החריפו את מסע הדה-לגיטימציה נגד ישראל במערב בכלל ובארצות הברית בפרט, שהשתקף בשיח ורטוריקה אנטי-ציוני גוברים בקרב קהילות ומנהיגים מוסלמים. מאמר זה מתמקד במנהיגים מוסלמים בולטים בארצות הברית, שהפכו בעשור האחרון מובילי דעת קהל ומעצבי תודעה ובוחן כיצד אירועי ה-7 באוקטובר לא רק הסלימו את עוינותם לישראל, אלא גם מסגרו את מסריהם להקשרים פוליטיים ישירים בזירה הישראלית והאמריקאית, וזאת בשונה מהשיח האנטי-ישראלי בעידן שלפני ה-7 באוקטובר. מגמה זו מחזקת את האקטיביזם המוסלמי האנטי-ציוני באמריקה, מחריפה את מסע הדה-לגיטימציה נגד...

ויקיפדיה האנגלית היא אחד ממוקדי ההשפעה המרכזיים על עיצוב התודעה העולמית ביחס לישראל, אולם נוכחותה הדומיננטית של עריכה אנטי־ישראלית הופכת אותה לכלי המשעתק נרטיב חד־צדדי. עם השקתה בשנת 2001 עוררה ויקיפדיה תקווה עצומה לדמוקרטיזציה של הידע, אך עם השנים הפכה לזירת מאבק על עיצוב נרטיבים בסוגיות רגישות. כוחות עוינים לישראל קובעים לא אחת את מסגרות התוכן, מכריעים לגבי קבילות מקורות ומכתיבים את הנרטיב. תופעה זו באה לידי ביטוי  במיוחד לאחר ה-7 באוקטובר, כאשר נושאים הקשורים לישראל זוכים לטיפול מובחן ומגמתי המייצר הצגה מוטה וחד־צדדית של...

במאמר זה נבחן קמפיין ההשפעה שמובילה תנועת האחים המוסלמים נגד המשטר המצרי מאז הדחת הנשיא מורסי ב-2013. התנועה מפעילה ערוצי טלוויזיה לווייניים, אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות, במקביל להסתייעות בתנועות־בת ובקמפיינים חוצי גבולות, במטרה לערער את יציבות המשטר ולעודד תסיסה והתנגדות פנימית. הקמפיין מציג את כישלונות המשטר בתחומי הכלכלה, התשתיות וזכויות האדם, ומסמן את הנשיא אלסיסי כאחראי למצב. בנוסף, התנועה מנצלת את המלחמה ברצועת עזה ואת היחסים בין מצרים ישראל כדי להעמיק את הפער בין הציבור לשלטון. בקמפיין משתלבים גורמים נוספים, חלקם אינם מצהירים...

ביולי 2024 נחשפה מעורבות סין בהעצמת מחאות אנטי-ישראליות בארצות הברית. במקביל לקשריה הדיפלומטיים והכלכליים עם ישראל, סין פועלת כך בגלוי, באמצעות כלי תקשורת רשמיים המציגים את ישראל וארצות הברית כאחראיות הבלעדיות לסבל ברצועת עזה וכמערערות יציבות, וגם בסתר, באמצעות קמפיינים של השפעה המפיצים נרטיבים אנטי-ישראליים ואנטישמיים. ברשתות החברתיות הופצו תאוריות קונספירציה בדבר ״שליטה יהודית״ בפוליטיקה, בכלכלה ובתקשורת בארצות הברית ואף הותקפו פוליטיקאים תומכי ישראל. אף שהמטרה היא פגיעה בארצות הברית, ישראל נפגעת מהשפעות הלוואי של העימות...