כורדים

מה עומד מאחורי הקריאה ההיסטורית של עבדוללה אג'לאן לסיום המערכה החמושה של הארגון – וכיצד היא תשפיע על המיעוט הכורדי ועל האזור כולו?

מפתיחת תהליך שלום למלחמה: בעשרים שנות שלטונו ידעו יחסיו של נשיא טורקיה עם הכורדים שינויים משמעותיים, שהגיעו לכדי מאבק מזוין בשנים האחרונות. מה עומד מאחורי האסטרטגיות השונות של ארדואן כלפי 20% מאזרחי מדינתו – ומה צופן העתיד?

קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל לממשל ביידן ולהיות מתואמת איתו בעניין האיראני ובעניינים נוספים; להרחיב את מערכת הבריתות שלה ואת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות האזור; ולהיות מוכנה להסלמה ביטחונית בצפון ומול עזה, שיכולה להתרחש למרות שכל הגורמים המעורבים מעדיפים להימנע ממנה.

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל לממשל ביידן ולהיות מתואמת איתו בעניין האיראני ובעניינים נוספים; להרחיב את מערכת הבריתות שלה ואת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות האזור; ולהיות מוכנה להסלמה ביטחונית בצפון ומול עזה, שיכולה להתרחש למרות שכל הגורמים המעורבים מעדיפים להימנע ממנה.

הטלטלה במזרח התיכון יצרה כמה מוקדי אלימות משמעותיים חדשים שבהם מעורבים שחקנים אזוריים וגלובליים, כחלק מהמאבק על עיצוב פני האזור. מגמה שהואצה בעשור האחרון להקרנת עוצמה במסגרת זו היא שימוש ב"שכירי חרב". בשונה משלוחים (proxies), עיקר המניע של שכירי החרב הוא האינטרס הכספי. מדינות המפרץ, טורקיה ורוסיה מובילות מגמה זו, בהפעילן "שכירי חרב" רבים במשימות לחימה מובהקות מחוץ לגבולותיהן. בכך הן מתייחדות מארצות הברית, מדינות אירופאיות או סין, המנצלות "שכירי חרב" במשימות "תומכות לחימה", ומאיראן, המובילה באזור את השימוש בשלוחים מקרב בני העדה השיעית. עם זאת, הרציונל שבבסיס השימוש בשלוחים וב"שכירי חרב" זהה: צמצום העלויות הצבאיות והמדיניות, הקטנת מספר הנפגעים למדינה המתערבת, וכן הקטנת הפוטנציאל להידרדרות לעימות. כיום מופעלים "שכירי חרב" בהיקפים ניכרים בעיראק, בלוב, בתימן ובסוריה. בכל מקרה, מתבקש לעמוד על הגורמים להאצת מגמה זו ולבחון את השפעתה על התצרף האזורי וכיצד היא עשויה להשפיע על שיקוליה של ישראל.