הודו

כיצד רואות שתי כלכלות הענק את המלחמה של ישראל בחמאס – ומדוע יש להשקיע מאמצי הסברה גם בקהל ההודי והיפני?

בין וושינגטון לניו דלהי שוררות מחלוקות אידיאולוגיות לא מעטות, אך הדבר לא מנע מהן להגיע להסכם שיתוף פעולה טכנולוגי – ברקע התחרות מול סין. מה עומד מאחורי ההסכם הנרחב והמשמעותי?

קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל לממשל ביידן ולהיות מתואמת איתו בעניין האיראני ובעניינים נוספים; להרחיב את מערכת הבריתות שלה ואת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות האזור; ולהיות מוכנה להסלמה ביטחונית בצפון ומול עזה, שיכולה להתרחש למרות שכל הגורמים המעורבים מעדיפים להימנע ממנה.

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל לממשל ביידן ולהיות מתואמת איתו בעניין האיראני ובעניינים נוספים; להרחיב את מערכת הבריתות שלה ואת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות האזור; ולהיות מוכנה להסלמה ביטחונית בצפון ומול עזה, שיכולה להתרחש למרות שכל הגורמים המעורבים מעדיפים להימנע ממנה.

היחסים בין הודו למדינות המפרץ הערביות, בראשן ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות, נמצאים מאז היבחרו של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי במגמת שיפור מתמדת, המתבטאת בין השאר בהידוק שיתוף הפעולה הכלכלי בין הצדדים והרחבתו גם לתחום הביטחוני-צבאי. הציר המרכזי שעליו מושתתים היחסים בין הודו למדינות המפרץ היה ונותר הכלכלה – היותה של הודו יעד מרכזי של נפט וגז מהמפרץ וספקית של כוח עבודה למפרץ. אולם לצד החשיבה הכלכלית, ההתקרבות בין הצדדים משקפת גם תפיסות אסטרטגיות מתפתחות – דלהי מתייחסת למזרח התיכון בכלל ולמפרץ בפרט יותר ויותר כאל זירה החיונית לא רק להתפתחותה הכלכלית אלא גם למעמדה האסטרטגי, גם על רקע התחרות עם סין. ריאד ואבו דאבי מצידן מייעדות להודו תפקיד באסטרטגיה של "הפניית המבט מזרחה" ומנסות לגוון בכך את מקורות התמיכה המדינית וייתכן אף הצבאית בהן – אסטרטגיה שבה שמור מקום גם לישראל.