בשבוע השני של נובמבר 2026 נותרה ההיערכות הימית של ארצות הברית במזרח התיכון ברמה דומה לזו של מרץ 2026, וקבוצת תקיפה שלישית של נושאת מטוסים מתקרבת לזירה. שתי נושאות מטוסים, 13 משחתות וסיירת פועלות בגזרת האחריות של פיקוד המרכז האמריקאי (CENTCOM) (ועוד ארבע משחתות של הצי השישי בים התיכון), ואילו קבוצת התקיפה של נושאת המטוסים "תאודור רוזוולט" שהתה ב-13 בנובמבר באוקיינוס ההודי, בדרכה לאזור. בזירה האווירית לא דווח על הגעת מטוסי קרב או מפציצים בין 8 ל-15 בנובמבר, אך מערך של כ-200 מטוסי תדלוק נותר במקומו. במקביל, וושינגטון הקימה את כוח המשימה...
תמונת מצב זו מציגה נתונים אודות העימותים בזירת איראן והשלכותיהם על ישראל ומדינות האזור. הנתונים כוללים, בין היתר, את היקף השיגורים מאיראן לישראל ולמדינות ובסיסים באזור, מספר ההתרעות בישראל, שיעורי היירוט, היקף ההרוגים והפצועים, תביעות בגין נזקי רכוש ומחוסרי דיור בישראל, וכן נתונים על תנועת כלי שיט במצרי הורמוז. הנתונים מבוססים על מקורות רשמיים ואיסוף מודיעין גלוי (אוסינט) ומתעדכנים באופן שוטף.
יריבים מדינתיים יכולים כבר היום ליירט תקשורת מוצפנת ולשמור אותה עד שיעמוד לרשותם מחשב קוונטי שיאפשר לפענח אותה. משום כך, ההיערכות לעידן הפוסט־קוונטי היא סוגיה של ביטחון לאומי כבר בהווה. תקני הקריפטוגרפיה הפוסט־קוונטית הראשונים פורסמו בשנת 2024, ובעלות בריתה של ישראל הציבו יעדים וקבעו אבני דרך למעבר לתקנים אלה בשנים 2030 עד 2035. ואולם רכישת מוצר "עמיד קוונטית" אינה מבטיחה שהשירות החיוני שבו הוא משולב יעבור את השינוי בבטחה. האתגר המרכזי של המדינה אינו רק החלפת אלגוריתמים, אלא הוכחה שהשירותים החיוניים, ובהם תקשורת, בקרה...
המעורבות הגוברת של החות׳ים בעיראק והעמקת שיתוף הפעולה בינם לבין המיליציות השיעיות הפרו־איראניות מהוות התפתחות אסטרטגית שישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להתעלם ממנה. במשך שנים נתפסה עיראק כזירה שבה איראן מבססת את השפעתה הפוליטית והצבאית בעיקר דרך מיליציות שיעיות מקומיות. אולם ההתפתחויות האחרונות – ובראשן הדיווחים כי הכטב"מים שפגעו בספטמבר בצינור הנפט מזרח–מערב בערב הסעודית שוגרו מתוך עיראק במבצע משותף בהובלת החות׳ים – מלמדות כי עיראק הופכת גם למרחב פעולה עבור הארגון התימני. מדובר בהתפתחות שחורגת משיתוף פעולה נקודתי בין שני רכיבים...
מאמר זה בוחן את התרחבותם והעמקתם של יחסי סין-מצרים מאז כינון השותפות האסטרטגית המקיפה בין שתי המדינות ב-2014, תוך התמקדות בהתפתחויות המדיניות, הכלכליות, הטכנולוגיות והביטחוניות ובתוצאות ביקורו של נשיא סין במצרים בספטמבר 2026. המאמר מציג את מאמצי סין לבסס את מעמדה במצרים כשותפה מרכזית לטווח ארוך, שנעשים במטרה להרחיב את השפעת בייג׳ינג במזרח התיכון ובאפריקה ולמנף את מצרים כבסיס לכלכלה ולסחר במרחב. זאת, בעיקר באמצעות מסחר, השקעות, תשתיות, טכנולוגיה ושיתופי פעולה מוסדיים, תוך הימנעות מנטילת אחריות ביטחונית אזורית. מנגד, מצרים מנצלת את...
מתקפת ה-7 באוקטובר המחישה את הצורך להעמיק את ההיכרות עם שפתם, תרבותם ומקורותיהם הרעיוניים של חמאס, חזבאללה ואיראן. ואולם, בתהליך הפקת הלקחים טמונה סכנה של תיקון יתר: מעבר מהערכת חסר של האידיאולוגיה להערכת יתר שלה ומהדמיית ראי מערבית לתפיסה מהותנית, שלפיה היריב פועל אך ורק מכוח אמונתו הדתית. גם שחקנים אסלאמיסטיים משלבים בין חזון אידיאולוגי לבין שיקולים אסטרטגיים, אילוצים מעשיים, יחסי כוחות והזדמנויות משתנות. לפיכך, ידיעת ערבית או פרסית והיכרות עם דת האסלאם חיוניות, אך אינן מהוות תחליף לניתוח יכולות, כוונות ותנאים למימושן. מחקר...
בשבוע הראשון של נובמבר 2026 שמרה ארה"ב על מערך כוחות במזרח התיכון הדומה בים לזה של מרץ 2026, אך דליל ממנו באוויר. בים הערבי פועלות שתי נושאות מטוסים, 11 משחתות וסיירת, ובים סוף ובים התיכון פועלות עוד שתי משחתות (ושלוש נוספות פועלות בים התיכון תחת הצי השישי האמריקאי); באוויר, לעומת זאת, לא דווח על מפציצים מוצבים קדימה, אין מטוסי F-22 בזירה, ובין 1 ל-7 בנובמבר לא דווח על הגעת מטוסי קרב חדשים. במקביל נמשך תגבור ההגנה האווירית: מערכת פטריוט הועברה לישראל, עשרות טיסות תובלה נחתו בבסיס עובדה מאז אמצע אוקטובר, ופיקוד המרכז קיבל השנה יותר...
מגמת דעת הקהל בישראל כלפי סין הפוכה מזו הנרשמת במדינות רבות בעולם. בעוד שתדמית סין משתפרת בכמה מדינות מערביות, בישראל האהדה כלפיה נשחקת באופן בולט. עם זאת, השחיקה אינה מתורגמת להתרחקות מקבילה בכל תחומי היחסים בין ישראל לסין, והקשרים המסחריים עם בייג׳ינג ממשיכים להתרחב. תמונה זו מצביעה על פער בין מקומה של סין במשק הישראלי לבין האופן שבו היא נתפסת כמעצמה וכשחקנית מדינית. במקרה הישראלי, התרחבות כלכלית אינה מלווה בשיפור בדימויה הציבורי של סין, ואילו ההסתייגות ממנה אינה מבטיחה צמצום של חשיפה כלכלית וטכנולוגית.
ערב הסעודית ניצבת כיום בפני צירוף חריג של איומים ביטחוניים, כלכליים ומדיניים, מהחמורים שידעה. החידוש אינו בעצם קיומם של האיומים, אלא בהצטברותם ובהתרחשותם במקביל: המלחמה עם איראן ושלוחיה, ובראשם החות'ים, חושפת את מגבלות יכולתה של הממלכה להגן על שטחה ועל תשתיותיה; נפגעה יכולתה לייצא נפט באופן סדיר – צינור החמצן של כלכלתה ומקור עוצמתה; נמשכים הספקות באשר למהימנות המשענת הביטחונית האמריקאית; הפגיעה בהשקעות, בסחר ובתעופה מחריפה קשיים כלכליים שקדמו למלחמה, ובהם גירעון תקציבי גדול וקושי במימוש חזון 2030. הצטברות האיומים מעמידה במבחן,...
מפה אינטראקטיבית זו מציגה את פריסת הנכסים הצבאיים של ארה"ב ושחקנים רלוונטיים נוספים באזור. ההיערכות הנוכחית של ארה"ב משדרת הרתעה ומוכנות לפעולות צבאיות התקפיות, תוך שיקוף העדפה ברורה להימנעות מעימות ממושך. בשילוב עם פעילות מודיעין, מעקב וסיור (ISR) מוגברים ואיתותים דיפלומטיים, תצורה זו תומכת בדיפלומטיה כופה, אך גם מגבירה את הסיכון להסלמה כתוצאה מחישוב שגוי בזירה נפיצה ממילא. המפה מתעדכנת באופן שוטף ובדיוק רב ככל האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין ממקורות גלויים (OSINT) ודיווחים בתקשורת.
ניצחונם המוחץ של הדמוקרטים בבחירות האמצע בארצות הברית צפוי לעצב מחדש את היחסים בין ארצות הברית לישראל. בעוד הנשיא טראמפ פועל להפסקת הסיוע הצבאי שנתיים לפני שיפוג תוקפו של מזכר ההבנות הנוכחי, וסגן הנשיא ואנס מייחס את תבוסת הרפובליקנים למלחמה באיראן ולתמיכה בישראל, אי אפשר עוד לראות את המחויבות השנתית בסך 3.3 מיליארד דולר כמובנת מאליה, והסיכויים להסכם המשך נמוכים אף יותר. הדמוקרטים יקבעו את סדר היום, וסנקציות בגין אלימות מתנחלים ובניית התנחלויות חדשות, לצד הצבת תנאים למכירת נשק, עלולות להתקדם במהירות. גורלן תלוי בסיעה מפולגת: רוב...
