קורות חיים

    ארקדי מיל-מן הוא חוקר בכיר וראש תחום רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי. היה שגריר ישראל ברוסיה (2003-2006) ושגריר ישראל באזרבייג׳אן (1997-2000). התחיל את הקריירה במשרד החוץ הישראלי כחוקר בכיר לברית המועצות במרכז למחקר המדיני ובהמשך היה מנהל מחלקה במרכז האחראית על מחקר של רוסיה והמזרח הרחוק. כמו כן, מיל-מן שירת כסגן ראש קבוצת הדיפלומטים הישראליים במוסקבה (1989-1990) לפני חידוש היחסים עם ברית המועצות. הוא הקים את שגרירות ישראל בקזחסטאן (1992) ושירת כממונה הישראלי הראשון במדינה זו. בהמשך שירת כיועץ וציר בשגרירות ישראל במוסקבה ומילא תפקידים שונים במטה משרד החוץ הקשורים במדינות במרחב הפוסט-סובייטי.

    לאחר הקריירה הדיפלומטית עבד מיל-מן, בין היתר, בהיי-טק הישראלי, ניהל עם שותפים קרן הון סיכון שהשקיעה בחברות הזנק ישראליות. מיל-מן למד באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית (מדע המדינה, יחסים בינלאומיים והיסטוריה).

    ארקדי מילמן
    ארקדי מיל-מן
    חוקר בכיר
    הורדת תמונה
    מבט על
    המלחמה באיראן בעיני מוסקבה: סיכונים, הזדמנויות ולקחים אסטרטגיים
    כיצד רואה הקרמלין את המתרחש בזירה האיראנית, אילו לקחים הוא לומד ממהלכי המלחמה ומהן השלכותיה על הזירה הרוסית?
    16 במרץ, 2026
    מבט על
    אירופה כמכשול האחרון בדרך לניצחון רוסיה באוקראינה?
    מה עומד מאחורי החרפת הרטוריקה וההסלמה הצבאית של רוסיה כלפי מדינות אירופה?
    21 בספטמבר, 2025
    מבט על
    הפלת המטוס האזרי - משל ליחסים במרחב הפוסט-סובייטי
    תקרית הפלת מטוס "אזרבייג'אן איירליינס" חשפה את היחסים המורכבים בין רוסיה לשכנותיה הפוסט-סובייטיות ואת נסיגת השפעתה באזור לטובת שחקנים חדשים
    9 בינואר, 2025
    מבט על
    מתקפת המורדים בסוריה - תפנית אסטרטגית או אירוע חולף?
    מהן המשמעויות של מתקפת הפתע של המורדים הסורים נגד שלטון אסד, מיהם השחקנים המעורבים – ומהן ההשלכות על ישראל?
    2 בדצמבר, 2024
    מבט על
    רוסיה חותרת לשיתוף פעולה מוגבר עם איראן
    מה עומד מאחורי הידוק היחסים בין טהראן ומוסקבה?
    11 בנובמבר, 2024
    עדכן אסטרטגי
    המערב כאויב: תאוריות קונספירציה ברוסיה הפוטיניסטית
    תאוריות קונספירציה הן חלק מהותי מהתרבות הפוליטית הרוסית בימינו. השלטון הפוטיניסטי מצדיק באמצעותן את הפלישה לאוקראינה ואת הדיכוי הפוליטי של אזרחיו, ומבסס את זהותה המדינתית של רוסיה כמדינה המהווה אלטרנטיבה למערב. תאוריות קונספירציה אלו מציגות את המערב כאויב מושחת ומקיאווליאני, קרי כאחֵר המוחלט. ברמת המעשה תיוג זה מאפשר את סימונם של אויבים מחוץ ומבית, בהתאם לנסיבות ולצרכים הפוליטיים המשתנים. הוא גם משחרר את הפוליטיקה הרוסית מעול העובדות ההיסטוריות, ובכך מתיר לשלטון הפוטיניסטי לתאר את מלחמת רוסיה-אוקראינה כהמשך של מלחמת העולם השנייה וכמלחמה מוסרית של האור בחושך.