פרסומים

נסיבות הפלתו של מטוס "אזרבייג'אן איירליינס" והתגובות הרשמיות לתקרית, בפרט מצד אזרבייג'אן, רוסיה וקזחסטאן,  חשפו בבירור את אופי היחסים המורכב והמשתנה בין רוסיה לבין המדינות השכנות במרחב הפוסט סובייטי. אזרבייג׳ן, קזחסטאן ומדינות אחרות באסיה התיכונה, מעוניינות בצמצום תלותן ברוסיה כאשר חולשתה הנוכחית מאפשרת להן לדרוש מרוסיה להתייחס אליהן בכבוד, ובה בעת לצאת נשכרות מתלותה הכלכלית של רוסיה בהן עקב הסנקציות הבינלאומיות המוטלות עליה. הפלת המטוס האזרי חושפת כי גם במרחב הפוסט-סובייטי, רוסיה נמצאת בנסיגה הדרגתית כאשר שחקנים אחרים...

מתקפת הפתע של המורדים בשלטון בשאר אל-אסד מטלטלת את הזירה הסורית השברירית ממילא. תוך ימים בודדים הצליחו ארגוני המורדים להשתלט על העיר השנייה בגודלה במדינה תוך לחימה נרחבת נגד המשטר ותומכיו, עד כה, ללא התנגדות אפקטיבית מצידם, כפי שארע במהלך מלחמת האזרחים. טורקיה, התומכת במורדים, ככל הנראה נתנה אור ירוק למתקפה ומנסה באמצעותה להפעיל לחץ על סוריה להתקדם בתנאיה להסדרת היחסים בין המדינות. אולם, ההתקדמות המהירה של המורדים מעמידה אותה בהתנגשות אינטרסים עם רוסיה ואיראן, הנחושות שוב להציל את שלטון אסד, וגם עם ארצות הברית, המחזיקה בסוריה ובעיראק...

מגעים תכופים שנערכו בשבועות האחרונים בין בכירים רוסיים לאיראניים מצביעים על הידוק הקשרים האסטרטגיים בין המדינות. מבחינת רוסיה, המלחמה באוקראינה והעימותים הצבאיים שישראל מעורבת בהם מהווים מערכת של כלים שלובים במישורים הצבאי, הכלכלי והדיפלומטי. וכך, תלותה של רוסיה, הנתונה במלחמה מתמשכת באוקראינה, באספקת הנשק האיראני מסבירה את הקשב שלה לצרכיה הצבאיים והאסטרטגיים של איראן, ובה בעת, היקף הסיוע הרוסי לאיראן תלוי ישירות במידת המעורבות האמריקאית במלחמתה של ישראל נגד איראן ושלוחיה.

מבוא מסמך זה מתמקד ביחסי הרפובליקה האסלאמית של איראן עם רוסיה שלאחר התפרקות ברית המועצות. מטרתו היא לבחון את ההתפתחויות ביחסי שתי המדינות על היתרונות והקשיים שבהם, ועל בסיס זה להבין את המשמעויות של עליית המדרגה שחלה ביחסיהן מאז המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה. ככלל, ההתייצבות הצבאית של איראן לעזרתה של מוסקבה, שהיא תוצאה ישירה של זהות השלטון הנוכחי באיראן התומך בהעמקת הקשר עם מוסקבה, וההחלטה המשותפת להתמודד עם הסנקציות שהטיל המערב על שתיהן שדרגו את מערכת היחסים לרמה שלא נודעה קודם לכן. יודגש כי שיתוף פעולה זה בין המדינות אינו טקטי...

הבחירות לנשיאות רוסיה שנערכו ב-17-15 במארס סיפקו לבלוגרים צבאיים רוסיים הזדמנות לקדם נרטיב פרו-פוטיניסטי ופרו-מלחמתי. ניתוח ידיעות משלושה ערוצי טלגרם מובילים, שהופיעו בארבעת החודשים שקדמו לבחירות, מצביע על קשר בינם לבין קידום הלגיטימציה של השלטון והמשך המלחמה באוקראינה. במערכת הבחירות שירתו הידיעות את הדימוי של אוקראינה והמערב כאנטי-דמוקרטיים, המנסים לחבל בדמוקרטיה הרוסית. פוטין מצידו תואר כמנהיג חזק המגן על הדמוקרטיה מפני התערבות זרה, ומנהל מלחמה צודקת על כינונה של דמוקרטיה בשטחים שכבשה רוסיה על אדמת אוקראינה.    

לאחר אירועי ה-7 באוקטובר אימצה רוסיה עמדה מובהקת בעד חמאס, ונשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, אף קשר בין גורלה של רוסיה לגורל העם הפלסטיני. עמדה זו נובעת מתפיסה, שמקדם פוטין, שלפיה העולם נמצא בתהליך מעבר מסדר עולמי חד-קוטבי לסדר רב-קוטבי. ישראל, על פי תפיסה זו, שייכת למערב בהובלת ארצות הברית ולכן מהווה חלק מהקוטב העוין את רוסיה. ניתוח שיח של אנשי אקדמיה, הוגי דעות ומומחים רוסיים בתחומי מדיניות חוץ מעלה שקיימת ביניהם תמימות דעים ביחס לתפיסה זאת. לכן, על רקע המתיחות הגוברת בין רוסיה לארצות הברית, על ישראל להבין את התפיסות המעצבות את המדיניות...

רוסיה מתייצבת  לצד חמאס, מסרבת לגנות את המתקפה הרצחנית שביצע בנגב המערבי ומטילה ספק בזכותה של ישראל להגן על עצמה. התנהלותה זו של רוסיה מחדדת את הצורך מבחינת ישראל לשנות את מדיניותה כלפיה ולהתייצב לצד מדינות המערב בהובלת ארצות הברית.

בשבועות האחרונים התבטא נשיא רוסיה ולדימיר פוטין במספר הזדמנויות ברוח אנטישמית, תוך עיוות זיכרון השואה. הנרטיבים שהוא מנסה לייצר משמשים אותו להצדקת המלחמה באוקראינה ואינם תואמים את האמת ההיסטורית. לאור מצוקתו הוא מרחיב את מעגל אויביה של רוסיה והאשמים במלחמה, ופונה לסנטימנט האנטישמי של האוכלוסייה הרוסית. על ממשלת ישראל לפעול נגד התופעה. 

 קבוצת וגנר הרוסית (החברה הפרטית הצבאית "וגנר") הוקמה ב-2014. על אף החוק הרוסי האוסר על הקמת צבאות פרטיים, פעלה הקבוצה בתאום ואישור השלטון. כל זאת, במטרה לקדם אינטרסים מדיניים של רוסיה באמצעים צבאיים בהוראת השלטון וללא הכשר פומבי מטעמו. הקבוצה אף פעלה לטובת האינטרסים הכלכליים של בעליה, איש העסקים יוצא העולם התחתון, יבגני פריגוז'ין. במהלך שנות קיומה פעלה קבוצת וגנר במספר אזורים גיאוגרפיים, לרבות אפריקה והמזה"ת. בסוריה, לדוגמה, נלחמה הקבוצה בתאום עם כוחות צבא רוסיה וכוחות משטר אסד החל מ-2015. מעורבותה הבולטת של הקבוצה במלחמת...

הפלישה הרוסית לאוקראינה מחריפה את המשבר הדמוגרפי שרוסיה נתונה בו: תוחלת החיים ושיעורי הפריון ברוסיה הם נמוכים, וכעת הגיוסים הנרחבים וגלי העזיבה מהמדינה מחמירים את המצב. האוכלוסייה מצטמצמת, וגם הרכבה משתנה: גברים צעירים ומשכילים עוזבים, ומנגד מגיעים מאוקראינה פליטים, שרובם זקנים, נשים וילדים. רוסיה נקטה מאמצים רבים כדי להתמודד עם המשבר הדמוגרפי במהלך כהונותיו של פוטין, אך נחלה הצלחה מועטה בלבד. וכעת, המדינה שקועה במלחמה באוקראינה וספק אם יהיה ביכולתה להפוך את המגמות השליליות ולהתגבר על המשבר.