איראן – המערכת הבינלאומית

מהן המשמעויות של השיחות שאמורות להתקיים בין האיראנים לאמריקנים, ברקע הצטברות כוחות צבא ארה"ב במרחב – ומהן ההשלכות כלפי ישראל?

חרף אחת ממערכות הסנקציות המחמירות בעולם שהוטלו עליה, הצליחה איראן לייצר מנגנון עוקף חוקים מתוחכם לתעשיית התעופה שלה, המשקף את עקרונות כלכלת הצללים שפיתחה. מאמר זה ממפה את הארכיטקטורה המבצעית של מנגנון זה, שבבסיסו פריסת חברות קש במדינות דלות־שקיפות, שימוש ברישומי בעלות שכבתיים, "פעילות מתפרצת" לביצוע העברות בפרקי זמן קצרים ותכנון מסלולי טיסה עם נחיתות חירום מדומות לשם קליטה שקטה של מטוסים באיראן. במאמר מתואר כיצד ענף התעופה, שנפגע קשות מהסנקציות, הפך מכלי תחבורה אזרחי למרכיב ליבה באסטרטגיה הכלכלית והביטחונית של המשטר - המאפשר לו לשמר תפקוד, לממן את שלוחיו באזור ולהפגין עמידות מול הלחץ הבינלאומי. תעשיית התעופה היא חוליה אחת בלבד במערך עקיפה רחב הרבה יותר, הכולל סחר בנפט, זהב וטכנולוגיות דו-שימושיות, אך היא מדגימה בבירור את השיטה: שילוב מתוחכם בין מדינה, שוק ומחתרת, הפועלים במרחבים רגולטוריים אפורים ומשבש את מאמצי האכיפה הגלובליים של הסנקציות הכלכליות.

הרפובליקה האסלאמית הגבירה את מאמצי ההשפעה שלה בקרב השיעים במדינה האסיאתית. כיצד הדבר בא לידי ביטוי – ואיך הוא משפיע על ישראל?

בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז קריסת הסכם הגרעין עם איראן והקרע המתרחב בינה לבין מדינות המערב ובראשן ה-E3 וארצות הברית, המשטר האיראני מבקש להרחיב את פעילותו ברחבי יבשת אפריקה באופן המתכתב עם המהלכים של רוסיה, סין טורקיה ומדינות המפרץ ביבשת זו. פעולותיה של איראן, בעיקר בכל הנוגע להתבססותה הביטחונית באפריקה, מגבירות את האיום הנשקף לישראל מיבשת זו ומחייבות אותה לבנות אסטרטגיה משולבת שתפחית את יכולתה של איראן להשתמש ביבשת אפריקה לצרכיה השונים. בחודש אוקטובר 2025 קיים המכון למחקרי הביטחון הלאומי רב שיח שנועד לנתח את פעילותן של איראן ושל שחקניות אזוריות וגלובליות נוספות ביבשת אפריקה, במטרה לדון בהשלכות של פעילות זו על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל ולבחון המלצות שונות למערכת המדינית והביטחונית בישראל. ההמלצות יסייעו בשיפור התמודדותה של ישראל עם האתגרים המתפתחים ביבשת אפריקה בעקבות הפעילות של איראן ושאר המעצמות ביבשת זו.