המלחמה בין איראן, ארצות הברית וישראל לא שיפרה, נכון לעתה, את מצבן האסטרטגי של מדינות המפרץ, ויתכן שהיא אף החמירה אותו. למרות הפגיעות שספגה איראן, המשטר מוכיח עמידות תוך שמירה על מנופי לחץ מרכזיים – יכולת להפריע לשיט במצרי הורמוז ולפגוע בצינורות "עוקפים" ובתשתיות אנרגיה קריטיות במדינות המפרץ. במקביל, המלחמה חידדה בעיני מדינות המפרץ את מגבלות הערבות הביטחונית האמריקאית. כתוצאה מכך ולנוכח העובדה כי אין בידן פתרונות אופטימליים, סביר שהן ימשיכו במדיניות של גידור: המשך ההישענות על ארצות הברית, העמקת ההתעצמות הצבאית (בעיקר הגנה...
פסגת אסלאמאבאד הסתיימה ללא פריצת דרך, והמחישה כי סוגיית הגרעין היא עדיין בלב המחלוקת בין ארצות הברית לאיראן. מבחינת וושינגטון, התחייבות איראנית ברורה לא לפתח נשק גרעיני ולא לשמר יכולת פריצה אליו היא תנאי יסוד להסכם. מנגד, טהראן מתעקשת על זכותה להמשיך ולהעשיר אורניום בשטחה ורואה בדרישה האמריקאית ניסיון לכפות עליה כניעה מדינית בתנאים חד־צדדיים. על רקע זה, החלטת הנשיא טראמפ לעבור ממסלול של לחץ דיפלומטי למסלול של כפייה ימית באמצעות הטלת מצור על התנועה לנמלים איראניים מסמנת שלב חדש במשבר. מבחינת ארצות הברית, המהלך נועד לשלול מאיראן את...
תגובת סין למלחמה עם איראן נדמית כאי-התערבות. למרות שניתן היה לצפות שבייג'ינג תעמוד באופן נחרץ יותר לצד טהראן שותפתה, תגובתה עד כה מתונה יחסית. מאמר זה מצביע על הסברים לכך, וביניהם סדרי עדיפויות פנימיים בסין, רצון להימנע מחיכוך נוסף עם ארצות הברית, מדיניות האיזון של בייג'ינג בין כלל השחקנים במזרח התיכון ואי-ודאות אשר לעתיד המשטר באיראן. במקביל, סין נושאת עיניים ליום שאחרי המלחמה ולתפקידה האפשרי בשיקום הכלכלי והתעשייתי של איראן ושל מדינות האזור. לנוכח אפשרות זו, על ישראל לפעול עם ארצות הברית כדי להעביר לבייג'ינג מסרים ברורים בדבר...
המתיחות בין איראן לארצות הברית, שהחלה בבניין כוח צבאי אמריקאי מספר ימים לאחר פרוץ ההפגנות ברחבי איראן, נמצאת בהפוגה זמנית על רקע הכוונה לכינוס מפגש בין המדינות ב-6 בפברואר בעומאן. הנשיא טראמפ מודע למשמעויות הבעייתיות לדימוי ההרתעה האמריקאי אם לא יושג הישג משמעותי מול איראן עקב הציפיות שיצרה ההיערכות הצבאית המסיבית במזרח התיכון. עם זאת, כנראה שלא הוצגה לו עד כה תכנית פעולה קצרה, שתבטיח הכרעה. המשטר האיראני עצמו מצוי בנקודת השפל החמורה ביותר מאז הקמתו ומתמקד בהישרדות. וכך, המפגש המתוכנן אמור לשקף רצון של שני הצדדים, בעידודן של מדינות...
חרף אחת ממערכות הסנקציות המחמירות בעולם שהוטלו עליה, הצליחה איראן לייצר מנגנון עוקף חוקים מתוחכם לתעשיית התעופה שלה, המשקף את עקרונות כלכלת הצללים שפיתחה. מאמר זה ממפה את הארכיטקטורה המבצעית של מנגנון זה, שבבסיסו פריסת חברות קש במדינות דלות־שקיפות, שימוש ברישומי בעלות שכבתיים, "פעילות מתפרצת" לביצוע העברות בפרקי זמן קצרים ותכנון מסלולי טיסה עם נחיתות חירום מדומות לשם קליטה שקטה של מטוסים באיראן. במאמר מתואר כיצד ענף התעופה, שנפגע קשות מהסנקציות, הפך מכלי תחבורה אזרחי למרכיב ליבה באסטרטגיה הכלכלית והביטחונית של המשטר –...
מערכת היחסים הדיפלומטיים בת 70 השנים בין איראן לתאילנד ידעה עליות ומורדות בשנים האחרונות, אולם במהלך הזמן לא חל שינוי ברצונה של איראן להגביר את השפעתה על האוכלוסייה השיעית במדינה ולנצלה לצרכיה. בשנה האחרונה, מאמצים אלה גברו משמעותית. יש לבחון את המנגנון שמפעילה איראן במטרה לבסס את שליטתה במוסדות הדת והחינוך השיעים בתאילנד, בין היתר באמצעות שליחת חכמי דת מאיראן האמורים לוודא שהם נשמעים להוראות מטהראן.
ביקור שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י בתוניסיה מצטרף להחלטה ההדדית בדבר ביטול חובת הוויזות בין המדינות ומעיד על העניין הרב של איראן בהרחבת השפעתה בצפון אפריקה בכלל ובתוניסיה בפרט. עבור ההנהגה בטהראן, צפון אפריקה מהווה אזור גיאו-אסטרטגי חשוב ביותר, המאפשר לאיראן להגשים מגוון של אינטרסים מדיניים, כלכליים וביטחוניים. לכן, ללא מהלך מדיני שימנע מאיראן לקדם יעד זה, סביר כי מגמה זו תועצם בשנים הקרובות.
פרסומים בבריטניה ובאיטליה על אודות מעורבות ערוץ הטלוויזיה PRESSTV האיראני במבצעי השפעה מתוחכמים במדינות אלו מעידים על המאמץ הנמשך של מערך שידורי התעמולה האיראניים, המתנהל בפיקוח רשות השידור האיראנית, להחליש מדינות מערביות ולחזק בהן את הנרטיב האיראני. היכולת להגביל את השפעת איראן ברחבי העולם תלויה בין השאר ביכולתה של הקהילה הבינלאומית לשבש את המערך המתוחכם הזה, שאיראן מטפחת על מנת להפיץ משנתה.
בשנים האחרונות וביתר שאת מאז ה-7 באוקטובר, איראן מנהלת מבצעי התערבות המכוונים לציבור הישראלי, שמטרתם להעמיק שסעים בחברה ולהחלישה. לאחרונה אף התגלה קמפיין איראני אגרסיבי שנועד לגייס ישראלים לפעולות ריגול, טרור וסיוע לאיראן בעת מלחמה. הגילויים האחרונים על אודות מבצעי השפעה והתערבות ארוכת שנים של איראן בבריטניה, מייצרים "אחדות גורל" בין ישראל למדינות המהוות מטרה לפעילות איראנית זו ובין היתר מאפשרים לישראל ללמוד מההתמודדות הבריטית עם האיומים מסוג זה.
מהלכים שמקדם ממשל טראמפ מול מדינות באמריקה הלטינית, שמטרתם חיזוק ביטחונה של ארצות הברית בדגש על האצת המערכה נגד הברחות סמים והגירה בלתי חוקית לשטחה, מייצרים הזדמנות ייחודית לרתום את הממשל לפעולות שיאתגרו את הנוכחות האיראנית המתרחבת ביבשת זו.
התגובות באיראן לשיחות בין ארצות הברית ורוסיה בנוגע לעתיד המלחמה באוקראינה ולעימות בין הנשיאים טראמפ וזלנסקי משקפות חילוקי דעות פנימיים בין שני המחנות הפוליטיים המרכזיים. החוגים השמרנים-רדיקלים מציגים את ההתפתחויות האחרונות כחיזוק לעמדתם כי לא ניתן לסמוך על ארצות הברית, שצריך לשמר ולחזק את השותפות האסטרטגית עם רוסיה ושאסור לוותר על נכסים צבאיים אסטרטגיים, לרבות יכולות גרעיניות. לעומת זאת, החוגים הפרגמטים-רפורמיסטים, שהסתייגו גם בעבר מהתלות האיראנית הגוברת ברוסיה ובסין, מביעים חשש גובר מפני האפשרות שההתקרבות בין מוסקבה לוושינגטון תהיה...
מגעים תכופים שנערכו בשבועות האחרונים בין בכירים רוסיים לאיראניים מצביעים על הידוק הקשרים האסטרטגיים בין המדינות. מבחינת רוסיה, המלחמה באוקראינה והעימותים הצבאיים שישראל מעורבת בהם מהווים מערכת של כלים שלובים במישורים הצבאי, הכלכלי והדיפלומטי. וכך, תלותה של רוסיה, הנתונה במלחמה מתמשכת באוקראינה, באספקת הנשק האיראני מסבירה את הקשב שלה לצרכיה הצבאיים והאסטרטגיים של איראן, ובה בעת, היקף הסיוע הרוסי לאיראן תלוי ישירות במידת המעורבות האמריקאית במלחמתה של ישראל נגד איראן ושלוחיה.
