פרסומים

התגובות באיראן לשיחות בין ארצות הברית ורוסיה בנוגע לעתיד המלחמה באוקראינה ולעימות בין הנשיאים טראמפ וזלנסקי משקפות חילוקי דעות פנימיים בין שני המחנות הפוליטיים המרכזיים. החוגים השמרנים-רדיקלים מציגים את ההתפתחויות האחרונות כחיזוק לעמדתם כי לא ניתן לסמוך על ארצות הברית, שצריך לשמר ולחזק את השותפות האסטרטגית עם רוסיה ושאסור לוותר על נכסים צבאיים אסטרטגיים, לרבות יכולות גרעיניות. לעומת זאת, החוגים הפרגמטים-רפורמיסטים, שהסתייגו גם בעבר מהתלות האיראנית הגוברת ברוסיה ובסין, מביעים חשש גובר מפני האפשרות שההתקרבות בין מוסקבה לוושינגטון תהיה...

מגעים תכופים שנערכו בשבועות האחרונים בין בכירים רוסיים לאיראניים מצביעים על הידוק הקשרים האסטרטגיים בין המדינות. מבחינת רוסיה, המלחמה באוקראינה והעימותים הצבאיים שישראל מעורבת בהם מהווים מערכת של כלים שלובים במישורים הצבאי, הכלכלי והדיפלומטי. וכך, תלותה של רוסיה, הנתונה במלחמה מתמשכת באוקראינה, באספקת הנשק האיראני מסבירה את הקשב שלה לצרכיה הצבאיים והאסטרטגיים של איראן, ובה בעת, היקף הסיוע הרוסי לאיראן תלוי ישירות במידת המעורבות האמריקאית במלחמתה של ישראל נגד איראן ושלוחיה.

בחירת דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית מממשת את התרחיש המדאיג בראיית טהראן. חרף התגובות הרשמיות הראשוניות, המשקפות ניסיון להמעיט ממשמעותה של התפתחות זו, ניכר כי איראן מוטרדת מתוצאות הבחירות, במיוחד על רקע הדיווחים כי ניסתה להתנקש בחייו של טראמפ ומדיניותו הניצית כלפיה במהלך כהונתו הראשונה. זאת ועוד, בחירת טראמפ מוצאת את איראן בצומת דרכים משמעותי. בטווח המיידי, היא נדרשת להחליט על עיתוי ואופן התגובה לתקיפה הישראלית נגדה ב-26 באוקטובר, ובטווח הארוך יותר – להכריע בין פייסנות והסדרה להחרפת העימות עם ארצות הברית. האופציה לדיאלוג עם...

לאחר כחמש שנים מאז שהסתמנה מגמת הדטאנט במזרח התיכון, הצלחתה בשילוב עם המלחמה בין ישראל לחמאס תורמת לבידודה של ישראל במרחב. במאמר זה יוערכו השלכותיה למצבן האסטרטגי של מדינות ערב ותודגש החשיבות שיש לקידום הנורמליזציה בין ישראל לבינן, ובפרט עם ערב הסעודית, על מנת לבלום ככל הניתן את מאמצי איראן ובעלי בריתה לחזק את קשריהן עימן באופן העלול לסכן את ישראל.

השהיית התגובה הצבאית של איראן נגד ישראל גופא, למעט תגובתו הממוקדת של חזבאללה, מעלה סברה שנקמתה המובטחת תתבצע בזירה הבינלאומית. לנוכח העלייה הניכרת במספר ובהיקף הגיאוגרפי במתקפות הטרור הבינלאומי שהפעילה איראן בחמש השנים האחרונות, באמצעות רשתות ותאי טרור שפעלו בשיתוף פעולה עם גורמים פלילים ברחבי העולם, יש להיערך לאפשרות שאיראן תנצל את תשתית הטרור שפרסה כדי לגבות שם מחיר מישראל. את העובדה שעד כה רוב פיגועי הטרור שביצעה איראן נגד מגוון יעדים ישראליים ויהודיים סוכלו ולא גרמו לנפגעים, יש לזקוף בעיקר לזכות שיתוף פעולה בין שרותי ביטחון,...

הידוק הקשרים בין סין לאיראן נתפס כאחד הגורמים המרכזיים המונעים את קריסתה של כלכלת איראן, הנתונה לסנקציות משנת 2018 עת פרשה ארצות הברית מהסכם הגרעין. הידוק הקשרים הגיע בעיצומו של משבר הקורונה, כששתי המדינות חתמו על הסכם שיתוף פעולה ארוך טווח שאמור לחזק את הקשרים הכלכליים ביניהן בשנים הקרובות. אולם בפועל, נראה כי השותפות מוגבלת מאוד ובעיקרה א-סימטרית. חרף מכירות הנפט האיראני לסין והייצוא הסיני לאיראן, המחליף מוצרים מערביים רבים, סין אינה מספקת מענה לרוב קשייה הכלכליים של איראן, לרבות צורך בהשקעות בתשתיות. בעוד שלנוכח משטר הסנקציות...

מבוא מסמך זה מתמקד ביחסי הרפובליקה האסלאמית של איראן עם רוסיה שלאחר התפרקות ברית המועצות. מטרתו היא לבחון את ההתפתחויות ביחסי שתי המדינות על היתרונות והקשיים שבהם, ועל בסיס זה להבין את המשמעויות של עליית המדרגה שחלה ביחסיהן מאז המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה. ככלל, ההתייצבות הצבאית של איראן לעזרתה של מוסקבה, שהיא תוצאה ישירה של זהות השלטון הנוכחי באיראן התומך בהעמקת הקשר עם מוסקבה, וההחלטה המשותפת להתמודד עם הסנקציות שהטיל המערב על שתיהן שדרגו את מערכת היחסים לרמה שלא נודעה קודם לכן. יודגש כי שיתוף פעולה זה בין המדינות אינו טקטי...

במהלך השנים האחרונות הרחיבה איראן את אחיזתה המדינית, הביטחונית והכלכלית באמריקה הלטינית, תוך ניסיון לנצל לטובתה את השינויים הפוליטיים ביבשת ובראשם עלייתן של מפלגות השמאל. ללא פעולה מתואמת של ארצות הברית ושאר ידידותיה ביבשת, ההתפשטות האיראנית בה עלולה להתרחב באופן שיאיים על אינטרסים יסודיים של ישראל באזור זה.

בעוד תשומת הלב הישראלית מתרכזת בימים אלו בעיקר בסיוע שאיראן מגישה לגרורותיה במסגרת מערכת "חרבות ברזל", טהראן ממשיכה להרחיב את פעילותה ברחבי יבשת אפריקה, באופן שמגביר את האיום על האינטרסים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים של ישראל ביבשת זו. לאור זאת, על ישראל לגבש אסטרטגיה שתמנע מאיראן להגשים את יעדיה באפריקה.

במסגרת העימות הנמשך בין איראן לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ובעקבות קבלת החלטה המגנה את חוסר שיתוף הפעולה בין איראן לסוכנות, הודיעה טהראן על הגדלת היקף הצנטריפוגות המעשירות אורניום באתרים פורדו ונטנז, ובפועל על כוונתה להגדיל את כמויות האורניום המועשר שתצבור. כבר בכמויות הנוכחיות באפשרות איראן תוך חודש מהחלטה להתחיל להעשיר לרמה צבאית ולייצר כמות חומר מועשר שתספיק לשמונה מתקנים גרעיניים. על הפרק שאלות כבדות משקל באשר לאסטרטגיה האיראנית בסוגיית הגרעין, בדגש על האפשרות שהיא פועלת עתה בהגיון שונה מבעבר והלכה למעשה חותרת...