ניירות מדיניות

השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו...

בחלוף כשנה וחצי של מלחמה ברצועת עזה, ישראל ניצבת בצומת דרכים ונדרשת לגבש אסטרטגיה רלוונטית ביחס לעתיד הרצועה. לפניה מנעד עגום למדי של חלופות, כולן בעייתיות במשמעויותיהן ובמידת התכנותן: עידוד "הגירה מרצון" – חלופה שהשלכותיה האסטרטגיות לא נבחנו לעומק בישראל ומידת האפשרות למימושה נמוכה; כיבוש הרצועה והטלת ממשל צבאי מתמשך – שעשויים להסב פגיעה קשה בחמאס, אך ללא יכולת להבטיח את מיגורו, ובמחיר סיכון החטופים הישראליים שבידיו ומחירים נוספים כבדי משקל וארוכי טווח לישראל; הקמת שלטון פלסטיני מתון ברצועה בסיוע בינלאומי וערבי,...

למרות שתפיסת ניהול הסכסוך הובילה לאירועי ה-7 באוקטובר, ישראל עדיין שרויה בתפיסת "ניהול סכסוך לעד". התנהלותה מובילה לשליטה בכל הממדים וההיבטים על האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית (ויתכן גם ברצועת עזה) –  מה שבפועל יהווה "מדינה אחת" בין הירדן לים. משום שמתווה 'שתי המדינות לשני עמים' ובמסגרתו מדינה פלסטינית עם ריבונות מלאה אינו בר יישום בטווח הזמן שניתן לצפייה, וכדי למנוע אפשרות להיווצרותה של "מדינה אחת", אינטרס ישראלי הוא שהרשות הפלסטינית תקבל סמכויות שלטון עצמי.  שהרי, הרשות היא כיום הרע במיעוטו...

בעקבות עליית המשטר האסלאמיסטי בסוריה, מתהווה במדינה זו מציאות אשר תציב בפני ישראל סכנות והזדמנויות כאחת. איראן נדחקה מסוריה, אך צפויה לפעול לחידוש נוכחותה בה; טורקיה ממלאה תפקיד מרכזי בסוריה, התפתחות העלולה לגרום חיכוך מדיני וצבאי עם ישראל, ובתרחיש קיצון אף עימות צבאי. בה בעת, טורקיה היא כנראה הגורם היחיד, אשר יש לו מוטיבציה ויכולת לשגר לסוריה כוחות קרקעיים. לכן, טורקיה עשויה למלא תפקיד חיובי בייצוב סוריה ובצמצום הסכנה לפריצת מעשי איבה בינה לישראל. שיקומה וייצובה של סוריה יחייבו משאבים רבים ושתוף פעולה בינלאומי. לשם כך, מוצע להציג...

מדינת ישראל נדרשת לתפיסת ביטחון לאומי מעודכנת ומוסכמת, אשר תשקף את ערכי מגילת העצמאות כבסיס לעקרונות וליעדים הלאומיים, כפי שמוצג במסמך זה. מטרת-העל ותכלית הביטחון הלאומי הן הבטחת קיומה של ישראל כמדינה בטוחה ומשגשגת, בעלת צביון יהודי ודמוקרטי, עם רוב יהודי מוצק וגבולות מוכרים בני-הגנה.

שובו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית עשוי להוביל לשינויים גלובליים משמעותיים, תוך החרפת התחרות בין המעצמות הגדולות – ארצות הברית, סין ורוסיה. מדיניות "אמריקה תחילה", שהוביל טראמפ בקדנציה הראשונה לנשיאותו, תימשך ותנחה את מדיניות החוץ של הממשל. העיקרון המוביל יהיה "סיום מלחמות ולא התחלה שלהן", תוך השקעת מאמצים בגיבוש הסכמים שיקדמו את האינטרס האמריקאי ויושגו מעמדת כוח, בדגש על לחץ מדיני וכלכלי, יתכן גם על ידי הקרנת עוצמה צבאית אבל בשאיפה להימנע מהפעלת כוח צבאי ובוודאי מהסתבכות צבאית. בעידן נשיאותו השניה של טראמפ...

המרוץ העולמי בתחום הבינה המלאכותית ממשיך במלוא עוזו, כשהמדינות המתקדמות מזהות את הנושא כרכיב יסודי בעוצמתן הכלכלית וביטחונן הלאומי ומשקיעות תשומות לאומיות בהתאמה לגודל האתגר והשעה. למרות מאמציה, מדינת ישראל לא מצליחה לעמוד בתחרות ומיקומה הולך ויורד במדדים העולמיים. כבר היום מורגשת יכולתה המוגבלת של תעשיית הטכנולוגיה הישראלית להתחרות בתחום, מגמה שתלך ותחמיר ללא התערבות מיידית, הגדרת אסטרטגיה עדכנית, קביעת יעדי תשתית המחשוב הלאומיים ואימוץ תכנית טכנולוגיה לאומית.

ב-30 בינואר 2025 ייכנסו לתוקף חוקי אונר"א, שנועדו לנתק את הקשר בין מדינת ישראל לבין אונר"א במטרה להגביל ולצמצם את פעילות הסוכנות. בעוד האינטרס של ישראל בהפסקת פעילות אונר"א ברור ומוצדק, בוודאי נוכח הגילויים בדבר מעורבות אנשי הסוכנות באירועי ה-7 באוקטובר ובהתחשב בתפקיד שהיא ממלאת בהעמקת הסכסוך והתמשכותו, המהלך החקיקתי אינו משרת את האינטרסים של ישראל. מעבר לכך שהוא משמש תחמושת נוספת במערכה הבינלאומית נגד ישראל, יישום החקיקה עלול לגרור את ישראל להידרש למלא את מקומה של אונר"א. לכן, המלצתנו היא לדחות את כניסת החוקים...

ההתפתחויות בסוריה מציבות בפני ישראל אתגרים חדשים אך גם הזדמנויות פוטנציאליות. מצד אחד, חוסר הוודאות לגבי מדיניות המשטר החדש בראשות א-שרע והמצב בשטח דורשים מישראל לשמר מוכנות צבאית גבוהה, להתמודד עם איומים מתהווים וחוסר וודאות אשר לכוונות השחקנים הרלוונטיים ובכללם טורקיה, ולבלום אפשרות של התבססות מחודשת של ציר איראן-חזבאללה בשטח המדינה. מצד שני, ההצהרות המרוסנות של א-שרע ביחס לישראל, וכן קיומם של גורמים מתונים וחולשת "ציר ההתנגדות" ורוסיה בשטח סוריה, עשויים לפתוח דלת ליוזמות דיפלומטיות. על ישראל להיערך לשני התרחישים – ייצובה...

בשבועות האחרונים דווח כי צה"ל הציג לשר הביטחון מתווה שלבי גיוס לאוכלוסייה החרדית, כשהחל מעוד שנתיים יהיה הצבא ערוך לקלוט כל מספר של מתגייסים חרדים, בלי הגבלה. מתווה זה משקף שינוי ניכר ועקרוני בעמדת צה"ל אשר ליכולתו לקלוט מתגייסים חרדים ומבטל למעשה את יכולתה של המערכת הפוליטית להישען על טיעונים הקשורים למגבלות הקליטה שלהם בצבא כנימוק לחקיקת חוק גיוס מפלה ובלתי ראוי.. בשלב המעבר לקראת גיוס כללי, על מנת למצות באופן מיטבי את פוטנציאל הגיוס הקיים באוכלוסייה החרדית, אנו ממליצים להביא בחשבון שתי קבוצות מרכזיות מקרב אוכלוסייה זו:...

המכון למחקרי ביטחון לאומי: "הצעת חוק מסירת מידע סודי לראש הממשלה ולשרים מאיימת לפגוע במערכת המודיעין הישראלית ובביטחון המדינה"

רצף ההצלחות המבצעיות הוא בדיוק העת לשקול היטב את שאלת אסטרטגיית היציאה. דווקא עכשיו, כאשר ההצלחות מצטברות, נכון לדון בשאלת סיום המערכה הצבאית וקטיפת פירותיה המדיניים, שישפרו את ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל על כלל היבטיו. בשבועות האחרונים גרפה ישראל שורת הצלחות, במיוחד בזירה הצפונית וכן ברצועת עזה. אומנם, חלק מההצלחה ניתן לייחס ליד המקרה, לרבות חיסולו של מנהיג חמאס, יחיא סינוואר. מול חיזבאללה, צירוף של הכנות מבצעיות, מצוינות מודיעינית וטעות אסטרטגית חמורה של נסראללה, לצד מזל מקרי, קלע את חיזבאללה למצוקה שהארגון לא ידע מעודו. הישג...