מלחמת אוקראינה-רוסיה

כיצד ארבע שנות הניסיון האוקראיני בשדה הקרב מחזקות את מעורבותה של קייב במזרח התיכון – ומהן המסקנות הנדרשות בישראל?

מה עומד מאחורי החרפת הרטוריקה וההסלמה הצבאית של רוסיה כלפי מדינות אירופה?

מלחמת רוסיה – אוקראינה, הנמשכת כבר קרוב לשנתיים וחצי, היא אירוע מכונן, ולא רק משום עצימותה ומשך הזמן שלה, שלא היו כמוהם באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. באים בה לידי ביטוי המאבק על ההגמוניה הגלובלית, עוצמתם הגוברת של גורמים לא-מדינתיים ובינלאומיים, והתפתחותם של כלים חדשים, צבאיים ולא-צבאיים, באמצעותם מבקשים הצדדים להכריע את המערכה. למלחמה באוקראינה יש השפעה של ממש גם על ישראל, שנקטה ביחס למלחמה עמדה מהססת ומתחמקת. היא השפיעה על התנהלותן של מדינות באזורנו, על התהוותו של "ציר ההתנגדות" נגד ישראל, ועל עליית מעמדם של מוסדות בינלאומיים, גורמים הבאים לידי ביטוי גם במלחמת "חרבות ברזל" מאז ה-7 באוקטובר 2023. במזכר זה מכונסים תשעה מאמרים מאת חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי, העסוקים בפנים שונות של המלחמה באוקראינה ובלקחים המתבקשים מהן עבור ישראל: הלחימה במימדי הסייבר, ההשפעה והתודעה והזירה הימית, ועלייתן של טכנולוגיות חדשות בשדה הקרב; השפעתן של סנקציות כלכליות ושל הדין הבינלאומי על גורל המערכה; והתנהלותן של מדינות באיזור – סוריה, מצרים, סעודיה ומדינות המפרץ וטורקיה – לנוכח המלחמה המתמשכת. ללקחים אלה, שנדחקו הצידה בשל עוצמת האירועים באיזורנו מאז אוקטובר 2023, חשיבות גדולה בעיצוב צעדיה של ישראל בזירה הגלובלית, בניין הכוח המדיני, הביטחוני והאזרחי והמשך ההתמודדות עם האתגרים המתפתחים במאה ה-21.

הוא קטן, זריז, מדויק – וקטלני: רחפן ה-FPV, שנגיש כמעט לכל אחד וזמין לרכישה באתרי הקניות השונים, משמש כבר זמן מה את שני הצדדים במלחמה בין רוסיה ואוקראינה ומוביל לנזק רב ואבידות לשני הצדדים. על צה"ל להיערך ולמצוא דרכים להתמודד מול כלי נשק זה, שעלול להיכנס בצורה רחבה למזרח התיכון כבר בזמן הקרוב

מדוע דווקא עכשיו – במהלכה של מלחמת "חרבות ברזל" – זהו הזמן לשנות את המדיניות הישראלית כלפי מלחמת רוסיה-אוקראינה?

מוסד המשפחה הוא מרכיב עיקרי בזהות המדינית של רוסיה כיום. מתחילת המלחמה נגד אוקראינה המשטר מבנה באמצעות מוסד המשפחה את אופיו הלעומתי והבדלני מהמערב, וכן מצדיק בשמו את הפעולה הצבאית על אדמת אוקראינה. הנחלתו של דגם משפחתי פוטיניסטי – המורכב ממשפחה מרובת ילדים ומברית נישואין מסורתית – משמשת את השלטון, בחסות המלחמה, בהמשך ביסוס המגמה האוטוריטרית במדינה וההשתלטות על הספֵירה הפרטית של האזרחים. בתוך כך מופעלים אמצעים דכאניים כלפי קבוצות מוקצות מבחינת חברתית, ונפגעות זכויות של נשים. הדגם המשפחתי הפוטיניסטי משמש גם להצדקת הלחימה באוקראינה, הנתפסת במונחים ערכיים כמלחמה אידיאולוגית כנגד מדינות המערב הליברלי, ובראשן ארצות הברית, ונגד יחסן למשפחה.