תקשורת

ב-24 בפברואר 2022 רוסיה פלשה לאוקראינה במהלך שהפתיע רבים. בתום שנה למלחמה, אשר הובילה לטלטלה באירופה ובעולם בכלל, ניתן לסמן מספר לקחים אסטרטגיים ואופרטיביים, שעשויים להשליך על עתיד המלחמה המודרנית. על ישראל ללמוד מלקחי המלחמה, ולבנות את כוחה ואת האסטרטגיה שלה על בסיס לקחים אלה.

להיזהר מציפיות לניצחון מהיר, להעריך את יכולת העמידה של דמוקרטיות, לזכור את כוחו של המגזר הפרטי ולנקוט עמדה כשברור מי הטובים ומי הרעים: לקחים מהלחימה באוקראינה.

שינוי המדיניות מול רוסיה, שהציג שר החוץ כהן, עלול להעמיד את ישראל וארה''ב על מסלול התנגשות.

כשהמערכה באוקראינה נמצאת בשלביה הקריטיים, הנשיא יוצא לראשונה מגבולות מדינתו לוושינגטון, כדי לבקש סיוע צבאי מסיבי, שבלעדיו אין סיכוי לאוקראינים לשמור על עצמאותם. טועים אלו שקוראים "לא להשפיל את פוטין" - אוקראינה חייבת להיות משוחררת, מצוידת ומשוקמת.

לדברי ד"ר לירן ענתבי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, "תחום ההגנה האווירית ימשיך לתפוס מקום הולך וגדל לאור השתנות האיום האווירי בעולם, בין היתר עקב תפוצה הולכת ומתרחבת של אמצעים פשוטים זולים וזמינים כגון מל"טים מתאבדים ורחפנים, לצד האיומים הקלאסיים".

"העולם התעורר בשבועות האחרונים ליכולת האיראנית בתחום הזה, וליכולת האיראנית לייצא את האיום הזה, אבל את הניצנים ראינו כבר לפני שלוש שנים", מסבירה ד"ר לירן ענתבי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, ומנהלת את תוכנית "טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי" במכון. "מה שקרה באבקייק, וקורה כעת בקייב, יכול לקרות מחר בבוקר כאן. אבל מה שבאמת מעצבן, הוא שמבחינת ישראל מדובר בבומרנג:...