תוכנית השלום של טראמפ

קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל לממשל ביידן ולהיות מתואמת איתו בעניין האיראני ובעניינים נוספים; להרחיב את מערכת הבריתות שלה ואת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות האזור; ולהיות מוכנה להסלמה ביטחונית בצפון ומול עזה, שיכולה להתרחש למרות שכל הגורמים המעורבים מעדיפים להימנע ממנה.

המבחן הראשון ליחסי ישראל וממשל ביידן: הנשיא הנכנס מתכוון לקדם את חזרת ארה"ב להסכם הגרעין – ולתגובת ישראל עשויה להיות השפעה על ארבע השנים הקרובות. מה צריכים לעשות בירושלים בתגובה לכוונה האמריקאית?

המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית". יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון לאומי מיישבות את המתחים וחותרות למקסם אותם.

ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר  זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה לקידום נורמליזציה עם שורת מדינות במזרח התיכון, שמסמנת צמצום במרכזיותו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני בסדר היום האזורי והבינלאומי.

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל לממשל ביידן ולהיות מתואמת איתו בעניין האיראני ובעניינים נוספים; להרחיב את מערכת הבריתות שלה ואת הסכמי הנורמליזציה עם מדינות האזור; ולהיות מוכנה להסלמה ביטחונית בצפון ומול עזה, שיכולה להתרחש למרות שכל הגורמים המעורבים מעדיפים להימנע ממנה.