פרסומים

על רקע המשא ומתן המתנהל בימים אלה בין איראן לארה"ב, אנו קרבים להכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית: בין הסדרה מדינית לאופציה צבאית (ישראלית ו/או אמריקאית). מפה אינטראקטיבית זו של מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי מציגה את המתקנים הצבאיים והגרעיניים המרכזיים של איראן, וכן את יעדי המתקפות הישירות המיוחסות לישראל על אדמתה, באפריל ובאוקטובר 2024. בין אם החודשים הקרובים יעמדו בסימן המשך מו"מ לקראת הסכם גרעין חדש ובין אם פנינו להסלמה צבאית מול איראן, מפה מתעדכנת זו תוכל לשמש בסיס להיכרות טובה יותר עם נכסיה האסטרטגיים של...

השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו...

התגובות באיראן לשיחות בין ארצות הברית ורוסיה בנוגע לעתיד המלחמה באוקראינה ולעימות בין הנשיאים טראמפ וזלנסקי משקפות חילוקי דעות פנימיים בין שני המחנות הפוליטיים המרכזיים. החוגים השמרנים-רדיקלים מציגים את ההתפתחויות האחרונות כחיזוק לעמדתם כי לא ניתן לסמוך על ארצות הברית, שצריך לשמר ולחזק את השותפות האסטרטגית עם רוסיה ושאסור לוותר על נכסים צבאיים אסטרטגיים, לרבות יכולות גרעיניות. לעומת זאת, החוגים הפרגמטים-רפורמיסטים, שהסתייגו גם בעבר מהתלות האיראנית הגוברת ברוסיה ובסין, מביעים חשש גובר מפני האפשרות שההתקרבות בין מוסקבה לוושינגטון תהיה...

שאלת שינוי המשטר באיראן עלתה שוב לאחרונה לסדר היום לנוכח היחלשותה בעקבות התקיפה הישראלית, הפגיעה הקשה בציר הפרו-איראני, ששיאה עד כה בקריסת משטר אסד, ובחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית. במאמר זה נטען כי בהינתן החלטה אסטרטגית מצד ישראל לקדם שינוי משטר באיראן (ללא קשר לשאלת היתכנותו של שינוי כזה או החלופה האפשרית למשטר הנוכחי), יש לבחון את האמצעים ודרכי הפעולה המיועדים להשגת יעד זה על בסיס שני קריטריונים מרכזיים. ראשית, האם יש באמצעים אלה (שלא יפורטו במאמר) כדי לשנות את מאזן הכוחות בין המשטר האיראני למתנגדיו לטובתם. שנית, האם...

מתקפת הפתע של המורדים בשלטון בשאר אל-אסד מטלטלת את הזירה הסורית השברירית ממילא. תוך ימים בודדים הצליחו ארגוני המורדים להשתלט על העיר השנייה בגודלה במדינה תוך לחימה נרחבת נגד המשטר ותומכיו, עד כה, ללא התנגדות אפקטיבית מצידם, כפי שארע במהלך מלחמת האזרחים. טורקיה, התומכת במורדים, ככל הנראה נתנה אור ירוק למתקפה ומנסה באמצעותה להפעיל לחץ על סוריה להתקדם בתנאיה להסדרת היחסים בין המדינות. אולם, ההתקדמות המהירה של המורדים מעמידה אותה בהתנגשות אינטרסים עם רוסיה ואיראן, הנחושות שוב להציל את שלטון אסד, וגם עם ארצות הברית, המחזיקה בסוריה ובעיראק...

ההתפתחויות האזוריות מציבות בפני איראן והציר הפרו-איראני שבהובלתה אתגרים ביטחוניים גוברים ומעוררות ספקות לגבי יעילותם של רכיבי ההרתעה המרכזיים שלה מול אויביה ובראשם ישראל – הפעלת "שלוחים", יכולות צבאיות אסטרטגיות (טילים וכטב"מים) ותוכנית הגרעין. השינויים בתפיסת הביטחון לנוכח הפערים שנתגלעו בה בחודשים האחרונים עשויים לשקף גישות שונות בקרב ההנהגה האיראנית ולבוא לידי ביטוי בהתאמות מוגבלות או בשינוי אסטרטגי, במיוחד ביחס לדוקטרינת הגרעין. ההערכה המחודשת של תפיסת הביטחון צפויה להתקיים בשעה שאיראן ניצבת בצומת דרכים...

בחירת דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית מממשת את התרחיש המדאיג בראיית טהראן. חרף התגובות הרשמיות הראשוניות, המשקפות ניסיון להמעיט ממשמעותה של התפתחות זו, ניכר כי איראן מוטרדת מתוצאות הבחירות, במיוחד על רקע הדיווחים כי ניסתה להתנקש בחייו של טראמפ ומדיניותו הניצית כלפיה במהלך כהונתו הראשונה. זאת ועוד, בחירת טראמפ מוצאת את איראן בצומת דרכים משמעותי. בטווח המיידי, היא נדרשת להחליט על עיתוי ואופן התגובה לתקיפה הישראלית נגדה ב-26 באוקטובר, ובטווח הארוך יותר – להכריע בין פייסנות והסדרה להחרפת העימות עם ארצות הברית. האופציה לדיאלוג עם...

לאחר כחמש שנים מאז שהסתמנה מגמת הדטאנט במזרח התיכון, הצלחתה בשילוב עם המלחמה בין ישראל לחמאס תורמת לבידודה של ישראל במרחב. במאמר זה יוערכו השלכותיה למצבן האסטרטגי של מדינות ערב ותודגש החשיבות שיש לקידום הנורמליזציה בין ישראל לבינן, ובפרט עם ערב הסעודית, על מנת לבלום ככל הניתן את מאמצי איראן ובעלי בריתה לחזק את קשריהן עימן באופן העלול לסכן את ישראל.

הידוק הקשרים בין סין לאיראן נתפס כאחד הגורמים המרכזיים המונעים את קריסתה של כלכלת איראן, הנתונה לסנקציות משנת 2018 עת פרשה ארצות הברית מהסכם הגרעין. הידוק הקשרים הגיע בעיצומו של משבר הקורונה, כששתי המדינות חתמו על הסכם שיתוף פעולה ארוך טווח שאמור לחזק את הקשרים הכלכליים ביניהן בשנים הקרובות. אולם בפועל, נראה כי השותפות מוגבלת מאוד ובעיקרה א-סימטרית. חרף מכירות הנפט האיראני לסין והייצוא הסיני לאיראן, המחליף מוצרים מערביים רבים, סין אינה מספקת מענה לרוב קשייה הכלכליים של איראן, לרבות צורך בהשקעות בתשתיות. בעוד שלנוכח משטר הסנקציות...

נשיא איראן החדש, מסעוד פזשכיאן, הגיש ב-11 באוגוסט 2024 את ממשלתו המוצעת לאישור המג'לס. הרכבה מביא לידי ביטוי איזון בין כוחות פוליטיים מגוונים – שמרנים ופרגמטיים – ומעיד על אודות האילוצים והמגבלות שבהם נתון פזשכיאן, הנדרש לתמרן בין מוקדי הכוח המרכזיים באיראן, ובראשם המנהיג העליון ח'אמנהאי. הנשיא נמנע מהצבתם של שרים בעלי השקפה רפורמיסטית מובהקת במשרדי ממשלה מרכזיים, הנחשבים רגישים בעיני הממסד השמרני, והציב שרים המזוהים כפרגמטיים יותר במשרדי ממשלה אחרים, לרבות משרד החוץ. בכך ביטא פזשכיאן את העדיפות שהוא מייחס לקידום רפורמות...