המלחמה באיראן והמשבר הכלכלי המחריף בעקבותיה האיצו את שחיקתו המתמשכת של מעמד הביניים האיראני, שנפגע ביתר שאת מאינפלציה גבוהה, מהשפעת הסנקציות, מירידה בכוח הקנייה וממשבר תעסוקתי גובר. חוקרים ופרשנים באיראן מזהירים לאחרונה מפני הידרדרותם של חלקים גדולים ממעמד הביניים לעבר השכבות הנמוכות ומתלות גוברת בסיוע ממשלתי, תוך פגיעה ביכולתם לשמר את דפוסי החיים, את הביטחון הכלכלי ואת התקווה לעתיד שאפיינו מעמד זה. לשחיקה זו השלכות החורגות מהתחום הכלכלי: היא מעודדת הגירה של צעירים משכילים ובעלי מקצועות חופשיים, מחלישה את ההון החברתי ואת האמון...
מאז פתיחת מלחמת "שאגת הארי", וביתר שאת על רקע ההסלמה בלבנון בשבועות האחרונים, התחזקה בטהראן התפיסה המדגישה את חשיבות חזבאללה כרכיב אסטרטגי בתפיסת הביטחון האיראנית. הצטרפות חזבאללה למערכה לצד איראן נתפסה בטהראן כביטוי למחויבותו לציר הפרו-איראני באזור ולחשיבותה הנמשכת של תפיסת השלוחים, שנדמה היה כי נשחקה בעקבות היחלשות הציר והימנעות בעלי בריתה של איראן, ובהם חזבאללה, מהצטרפות למערכה ביוני 2025. מחויבות איראן לחזבאללה באה לידי ביטוי בהתעקשותה לקשור בין כל הסכם להפסקת אש קבועה עם ארצות הברית לבין הפסקת אש בלבנון. מחויבות זו...
תמונת מצב זו מציגה עשרה תרשימים המתעדים את ההשפעות הכלכליות הגלובליות של סגירת מצר הורמוז. מזינוק במחירי הנפט, הגז והדלק הסילוני, דרך שיבוש שרשראות האספקה של אלומיניום ודשנים, ועד ללחץ על מדד המזון העולמי. יחד, התרשימים מצביעים על נקודת תורפה אחת בכלכלה הגלובלית שהפכה לזרז של משבר רב-ממדי. התרשימים יתעדכנו מדי שבוע, ויעקבו אחר השפעות שצפויות להימשך גם לאחר שוך הקרבות, שכן שיבושים בשרשראות אספקה גלובליות אינם נפתרים ביום שאחרי הפסקת האש.
יותר מחודשיים לאחר פרוץ מלחמת "שאגת הארי" ניצבת הרפובליקה האסלאמית עם פגיעות ניכרות והנהגה חדשה, אך לזכותה גם הישגים מסוימים וביניהם שרידות מול מתקפה אמריקאית-ישראלית וניצול מנופי לחץ שנוצרו במהלך הלחימה, לרבות תקיפות נגד מדינות המפרץ וסגירת מצר הורמוז. אף שמוקדם להעריך את השלכות המלחמה, שבשלב זה כלל לא ברור האם הסתיימה, כבר ניתן לזהות מגמות בולטות בשישה תחומים מרכזיים: הזירה הפנים-איראנית; תוכנית הגרעין; מערך הטילים; רשת השלוחים האזורית; מעמדה של איראן בסדר האזורי; ואיראן בזירה הגלובלית. תובנות בהקשרים אלה נועדו לשמש בסיס...
אמנם בימים אלה אנו בעיצומה של מלחמה ואיננו יודעים עדיין כיצד תסתיים, אך יוזמת המשא ומתן האמריקאית, שעשויה להביא את המערכה לסיום, מחייבת הגדרה ברורה של האינטרס הישראלי בתחום פרויקט הגרעין האיראני.
סיום מלחמת "שאגת הארי" יציב את ישראל ואת הקהילה הבינלאומית מול מציאות אסטרטגית חדשה ביחס לאיראן. המשטר בטהראן, בהנחה שישרוד את המלחמה, אשר עבר טראומה מערכתית ופגיעה בצמרת ההנהגה, עשוי לאמץ דוקטרינת ביטחון לאומי הנשענת על נשק גרעיני כיכולת הרתעה קיומית יחידה. בנסיבות אלה, יש לוודא כי הוא נעדר כל יכולת גרעינית העלולה להוות בסיס...
מפה אינטראקטיבית זו מציגה את פריסת הנכסים הצבאיים של ארה"ב ושחקנים רלוונטיים נוספים באזור. ההיערכות הנוכחית של ארה"ב משדרת הרתעה ומוכנות לפעולות צבאיות התקפיות, תוך שיקוף העדפה ברורה להימנעות מעימות ממושך. בשילוב עם פעילות מודיעין, מעקב וסיור (ISR) מוגברים ואיתותים דיפלומטיים, תצורה זו תומכת בדיפלומטיה כופה, אך גם מגבירה את הסיכון להסלמה כתוצאה מחישוב שגוי בזירה נפיצה ממילא. המפה מתעדכנת באופן שוטף ובדיוק רב ככל האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין ממקורות גלויים (OSINT) ודיווחים בתקשורת.
הדיכוי הברוטלי של גל המחאה באיראן הביא להקצנה בהתייחסות בקרב המחנה הרפורמיסטי כלפי המשטר. בכירים רפורמיסטים, שבעבר הקפידו לנהל שיח זהיר ומרוסן תוך מחויבות לעקרונות היסוד של הרפובליקה האסלאמית, מבטאים בימים האחרונים עמדות שיש בהן כדי לערער על עצם התפיסה הפוליטית שעליו נשען המשטר הנוכחי. זאת, לאחר שבמשך שנים הדגישו הרפורמיסטים את הצורך בשינוי הדרגתי על פני שינוי מהפכני. עמדות אלה, לצד כישלונותיהם המתמשכים של הרפורמיסטים בקידום השינויים הנדרשים, הולידו תחושת אכזבה גוברת בקרב הציבור מהמחנה הרפורמיסטי ומיכולתו לשמש חלופה שלטונית ממשית....
יסודותיה של הרפובליקה האסלאמית מעוגנים מאז המהפכה האסלאמית (1979) בתפיסת שלטון חכם ההלכה, שעוצבה ברוח חזונו של מחולל המהפכה, רוחאללה ח'ומיני. מותו בשנת 1989 חייב חריגה בוטה מעיקרון זה, משום שלאיש מתלמידיו הנאמנים לא היה מעמד הלכתי רם דיו כדי לרשת אותו. מינויו של עלי ח'אמנהאי כמנהיג איראן, שהתאפשר בזכות שינוי החוקה האיראנית, בישר על כינונה של הרפובליקה האסלאמית השנייה. השלטון אמנם נותר בידי אנשי הדת, אך הבכורה לא נשמרה עוד בידי מקור הסמכות התיאולוגית העליונה. חרף מאמציו לבצר את שלטונו, לא הצליח המשטר בהנהגת ח'אמנהאי למנוע גילויים של...
מלחמת 12 הימים בין איראן לישראל ביוני 2025 הייתה העימות הישיר הראשון בהיקף מלא בין שתי המדינות. חרף מִשכה הקצר יחסית היא נחשבת לאירוע מטלטל במיוחד ברפובליקה האסלאמית, בעיקר לנוכח מהלומת הפתיחה של ישראל, הצטרפות ארצות הברית למערכה והיקף הנזק למערכי הגרעין והטילים האיראניים. מאז תום המלחמה מצויה איראן בתהליך מתמשך של הפקת לקחים בעקבות הפערים הניכרים שנחשפו ביכולות ההרתעה וההגנה שלה.
הצורך בשיפורים ובהתאמות בתפיסת הביטחון הלאומי אינו נעלם מעיני ההנהגה האיראנית, אך נראה כי לעת עתה אין בכך כדי לחולל שינוי מהותי באסטרטגיה הכוללת. נראה כי...
ציון מסורות מערביות וטרום-אסלאמיות באיראן, דוגמת "ליל כל הקדושים" ו"יום כורש הגדול", שב ועורר לאחרונה ויכוח ציבורי בין חוגים שמרנים, הרואים בהן איום על ערכי המהפכה האסלאמית והאמונה הדתית, לבין הסבורים כי הן משקפות תהליכי שינוי בקרב הדור הצעיר, שיש להשלים עימם. במקביל, החלטת שלטונות טהראן לחנוך פסל של מלך פרסי קדום ביטאה מאמץ גובר מאז מלחמת 12 הימים עם ישראל לגייס את הציבור סביב הלאומיות האיראנית, לרבות באמצעות סמלים המזוהים עם העבר הטרום-אסלאמי. נראה כי השלטונות אינם יכולים עוד להתעלם ממגמות העומק בחברה האיראנית,...
גם בתום מלחמת "עם כלביא", ממשיכה הרפובליקה האסלאמית להתמודד עם אתגרים משמעותיים מבית, ובראשם משבר כלכלי מחריף, בעיות אקולוגיות, מצוקת מים וחשמל ופער הולך וגדל בין המשטר לציבור, ובמיוחד הדור הצעיר. כשלושה חודשים לאחר מלחמת 12 הימים, לא נראה שהמלחמה תרמה לערעור יסודות המשטר האיראני. יתר על כן, לתקיפות הישראליות היתה במידה מסוימת השפעה הפוכה, משום שהן עוררו ביקורת חריפה כלפי ישראל גם בקרב מבקרי המשטר ומתנגדיו ויצרו אפקט של "התגייסות סביב הדגל" (דגל איראן, לאו דווקא דגל הרפובליקה האסלאמית). מתנגדי המשטר לא רצו לנצל את ההזדמנות כדי לקדם...
