פודקאסט

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חוזר על הרצון שלו להגיע להסכם מדיני עם איראן, באמצעות השיחות המתנהלות בין ממשלו לבין משטר הרפובליקה האסלאמית. הוא מזכיר את האופציה הצבאית, "האלימה", אבל מעדיף להימנע ממנה, "בניגוד לאחרים" הוא אומר. את האחרים האלה ניתן ללא ספק למצוא בקרב חברי ממשלת ישראל. אבל האם ישראל יכולה לתקוף בלי ארה"ב? האם היא יכולה שלא לתקוף בכלל ומה חלון הזמן הקריטי שחייבים לקחת בחשבון במכלול השיקולים? בפרק הרביעי של הפודקאסט "משדרים ביטחון", אלוף (מיל') תמיר היימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, וד"ר רז צימט, מנהל תכנית המחקר "איראן והציר השיעי" במכון, מדברים עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על האופציות שנותרו על השולחנות האיראני, האמריקאי והישראלי.

בפרק השישי של הסדרה "דרקון במדבר" נארח את ד"ר רז צימט וד"ר יואל גוז'נסקי, חוקרי איראן והמפרציות בהתאמה, במכון למחקרי ביטחון לאומי. נשוחח על מערכת היחסים המורכבת שבין סין לאיראן ולמפרציות, נבחן את ההסכם בין איראן לסעודיה שנחתם בבייג'ינג, ונדון בהשפעת היחסים בין הצדדים על ישראל, מאזן הכוחות האזורי והתחרות במזה"ת.

פרק 327 של פודקאסטרטגי במתכונת מיוחדת. מלחמת חרבות ברזל טלטלה את הציר השיעי בהובלת טהראן, ורעידת האדמה ברפובליקה האסלאמית עדיין בעיצומה. בעקבות כך, כינסנו את חוקרי הציר השיעי במכון לדיון מיוחד בהובלת ראש התוכנית, בכירת המוסד לשעבר סימה שיין, ובהשתתפות מומחי איראן, חזבאללה ולבנון, סוריה, עיראק והחות'ים בתימן.

בפרק מיוחד של פודקאסטרטגי דנה ראשת תחום סוריה במכון, ד"ר כרמית ולנסי, עם המומחה לענייני איראן במכון ד"ר רז צימט והמומחית לענייני טורקיה במכון ד"ר גליה לינדנטראוס, על השפעות והשלכות נפילתו של משטר אסד בעקבות מתקפת הפתע של כוחות המורדים. בין היתר ידונו המומחים במאבקי הכוחות שמעצבים את המציאות בשטח, בעתידה של המדינה הסורית ושל האזור, וכמובן – באופן שבו כל זה משפיע על ישראל.

פרק 317

ד"ר רז צימט, חוקר איראן במכון, מסביר מדוע לדעתו איראן בוחרת להשהות את תגובתה על התקיפה הישראלית באיראן בחודש שעבר, ומנתח לעומק את מרכיבי תפיסת הביטחון של המשטר האיראני, כפי שגובשו מאז המהפכה האסלאמית ועד היום: הסתמכות על מיליציות "שלוחים", פיתוח טילים וכטב"מים, טרור והתעצמות גרעינית. לאחר מכן, צימט בוחן את השלכות המלחמה על מרכיבי תפיסת הביטחון האיראנית וסדרי העדיפויות של המשטר. מהם הספקות שהתעוררו במשטר בנוגע להפעלת השלוחים, בעקבות ה-7.10, התלכדות הזירות והלחימה עד לימים שקדמו להפסקת האש בלבנון? מה למד המשטר משתי המתקפות הישירות שלו על ישראל, לגבי יכולותיו הצבאיות האסטרטגיות ובמיוחד לגבי יכולתו להרתיע את ישראל באמצעותן? ולבסוף, מהם האיתותים שהופיעו בחודשים האחרונים לכך שהמשטר עשוי לשנות את דוקטרינת הגרעין שלו ואף ללכת מעבר ל״סף״ – קיצור זמן הפריצה לנשק גרעיני?

חוקרי המכון ד"ר תומר פדלון, ד"ר רז צימט וגליה לביא דנים בהידוק הקשרים הכלכליים בין איראן לסין, בצל הסנקציות הבינ״ל. באילו תחומים כלכליים סין ואיראן הידקו את הקשרים בשנים האחרונות? כיצד עוזרת סין לאיראן להתחמק מהשפעת הסנקציות, בדגש על מגזר הנפט? את מי התלות הכלכלית שנוצרה בין שתי המדינות בשנים האחרונות משרתת – את שתיהן באותה מידה או שהיא א-סימטרית? מהם האינטרסים של סין בהידוק הקשרים הכלכליים עם איראן? ובתוך איראן – מה טוענים מבקרי הגישה הדוגלת בהידוק יחסים עם סין וה״הגוש המזרחי״, על פני מו״מ עם המערב, והאם מגמה זו עשויה להשתנות בתקופתו של הנשיא פזשכיאן?

פרק 300

בפרק זה של רשת ביטחון מבית פודקאסטרטגי משוחח בן ירושלמי עם ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון, על נשיא איראן החדש: מה המשמעות של בחירת נשיא רפורמיסטי, מה זה אומר על הלך הרוח הציבורי באיראן וכיצד הדבר ישפיע על נושאי הפנים ויחסי החוץ במדינה?