הפרלמנט האיראני (מג'לס) מקדם בימים אלה הצעת חוק חדשה ל״מאבק בחדירת שירותי מודיעין, ממשלות ומוסדות זרים״. עקרונות ההצעה כבר אושרו ברוב של 183 חברי מג’לס, וכעת מתקיים דיון בסעיפיה. יוזמיה מציגים אותה כמענה לפרצות ביטחוניות שהתגלו בשנים האחרונות, וביתר שאת במהלך המלחמה, אך מבקריה מזהירים כי מדובר במהלך מרחיק לכת, שעלול להפוך קשרים שגרתיים ולגיטימיים עם גורמים מחוץ לאיראן לעבירות פליליות.
נוסח ההצעה מחיל פיקוח על שורה ארוכה של פעילויות בתחומי המדע, הכלכלה, התקשורת, התרבות והאמנות. בין היתר, הוא עשוי לחייב קבלת אישור לקיום קשרים עם שגרירויות, דיפלומטים, כלי תקשורת, אוניברסיטאות ומוסדות בינלאומיים, ואף להשתתפות בכנסים או לפרסום מאמרים בחו״ל. יתר על כן, הצעת החוק מעניקה לגופי הביטחון והמודיעין, ובראשם משרד המודיעין וארגון המודיעין של משמרות המהפכה, סמכויות נרחבות בפרשנות החוק ובאכיפתו.
ההצעה מעוררת ביקורת חריפה בממשלה, באקדמיה ובקהילת התרבות. סגן הנשיא מוחמד־רזא עארף הזהיר כי היא עלולה להנחית מכה קשה על המדע והטכנולוגיה, ושר התרבות עבאס צאלחי התריע מפני ״סנקציות עצמיות״, שיפגעו קשות בפעילותה התרבותית והמדעית של איראן ויסגרו בפניה את הדלת לקשרי תרבות, אומנות ומדע עם מדינות זרות. המבקרים הזהירו עוד כי אישור הצעת החוק יגביר אף יותר את המתיחות החברתית, דווקא בתקופה שבה נדרשת הפגתה. משפטנים טוענים כי ההצעה סותרת חירויות המעוגנות בחוקה, את חוק חופש המידע ואת ההגנה על חושפי שחיתויות. אחד ממתנגדי החוק הזהיר, כי אם איראן תהפוך את הכלכלה, התרבות והחינוך לביטחוניים, היא תהפוך לצפון קוריאה.
הוויכוח סביב החוק אינו מנותק מתהליך רחב יותר של ביטחוניזציה באיראן, שגבר בעקבות המלחמה, גל המחאות מסוף דצמבר 2025 ומראשית ינואר 2026 והחשש מחידוש המחאה לנוכח החרפת המשבר הכלכלי. מינויו של חוסיין טאא׳ב למפקד הבסיג׳, לאחר שנים שבהן עמד בראש ארגון המודיעין של משמרות המהפכה, הוא ביטוי מובהק לכך. כתב המינוי שלו מדגיש את הרחבת ״רשת המודיעין העממית״, את השימוש בטכנולוגיות חדשות ואת העמקת הפעילות בשכונות, במסגדים ובקרב קבוצות חברתיות שונות. לצד הצעת החוק, מתגבשת אפוא תפיסה המבקשת לטשטש עוד יותר את הגבול בין ביטחון לאומי, פיקוח פוליטי ושליטה בחברה ולהרחיב את נוכחותם של מנגנוני הביטחון בחיי היומיום של האזרחים.
הפרלמנט האיראני (מג'לס) מקדם בימים אלה הצעת חוק חדשה ל״מאבק בחדירת שירותי מודיעין, ממשלות ומוסדות זרים״. עקרונות ההצעה כבר אושרו ברוב של 183 חברי מג’לס, וכעת מתקיים דיון בסעיפיה. יוזמיה מציגים אותה כמענה לפרצות ביטחוניות שהתגלו בשנים האחרונות, וביתר שאת במהלך המלחמה, אך מבקריה מזהירים כי מדובר במהלך מרחיק לכת, שעלול להפוך קשרים שגרתיים ולגיטימיים עם גורמים מחוץ לאיראן לעבירות פליליות.
נוסח ההצעה מחיל פיקוח על שורה ארוכה של פעילויות בתחומי המדע, הכלכלה, התקשורת, התרבות והאמנות. בין היתר, הוא עשוי לחייב קבלת אישור לקיום קשרים עם שגרירויות, דיפלומטים, כלי תקשורת, אוניברסיטאות ומוסדות בינלאומיים, ואף להשתתפות בכנסים או לפרסום מאמרים בחו״ל. יתר על כן, הצעת החוק מעניקה לגופי הביטחון והמודיעין, ובראשם משרד המודיעין וארגון המודיעין של משמרות המהפכה, סמכויות נרחבות בפרשנות החוק ובאכיפתו.
ההצעה מעוררת ביקורת חריפה בממשלה, באקדמיה ובקהילת התרבות. סגן הנשיא מוחמד־רזא עארף הזהיר כי היא עלולה להנחית מכה קשה על המדע והטכנולוגיה, ושר התרבות עבאס צאלחי התריע מפני ״סנקציות עצמיות״, שיפגעו קשות בפעילותה התרבותית והמדעית של איראן ויסגרו בפניה את הדלת לקשרי תרבות, אומנות ומדע עם מדינות זרות. המבקרים הזהירו עוד כי אישור הצעת החוק יגביר אף יותר את המתיחות החברתית, דווקא בתקופה שבה נדרשת הפגתה. משפטנים טוענים כי ההצעה סותרת חירויות המעוגנות בחוקה, את חוק חופש המידע ואת ההגנה על חושפי שחיתויות. אחד ממתנגדי החוק הזהיר, כי אם איראן תהפוך את הכלכלה, התרבות והחינוך לביטחוניים, היא תהפוך לצפון קוריאה.
הוויכוח סביב החוק אינו מנותק מתהליך רחב יותר של ביטחוניזציה באיראן, שגבר בעקבות המלחמה, גל המחאות מסוף דצמבר 2025 ומראשית ינואר 2026 והחשש מחידוש המחאה לנוכח החרפת המשבר הכלכלי. מינויו של חוסיין טאא׳ב למפקד הבסיג׳, לאחר שנים שבהן עמד בראש ארגון המודיעין של משמרות המהפכה, הוא ביטוי מובהק לכך. כתב המינוי שלו מדגיש את הרחבת ״רשת המודיעין העממית״, את השימוש בטכנולוגיות חדשות ואת העמקת הפעילות בשכונות, במסגדים ובקרב קבוצות חברתיות שונות. לצד הצעת החוק, מתגבשת אפוא תפיסה המבקשת לטשטש עוד יותר את הגבול בין ביטחון לאומי, פיקוח פוליטי ושליטה בחברה ולהרחיב את נוכחותם של מנגנוני הביטחון בחיי היומיום של האזרחים.