קורות חיים

    גליה לביא היא ראש פרויקט IMEC וסגנית ראש המרכז למדיניות ישראל-סין ע"ש דיאן וגילפורד גלייזר. תחומי המחקר העיקריים שלה הם מעורבות סין בתשתיות בישראל; יוזמת החגורה והדרך (BRI); מדיניות החוץ של סין במזרח התיכון; ויחסי סין-ארצות הברית. גליה כתבה את עבודת הדוקטורט שלה בבית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב בנושא "ממסילה זרה למסילות לאומיות: התפתחות הרכבות בסין בשלהי שושלת צ'ינג". היא בוגרת תואר ראשון ותואר שני (בהצטיינות יתרה) בלימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב.
    גליה לביא
    גליה לביא
    ראש פרויקט IMEC וסגנית ראש המרכז למדיניות ישראל-סין ע"ש דיאן וגילפורד גלייזר
    הורדת תמונה
    galial@inss.org.il
    03-640-0416
    מבט על
    פסגת טראמפ-שי בבייג'ינג: הרבה הצהרות, מעט פריצות דרך
    מה היו המטרות של כל צד לקראת הפגישה ההיסטורית בין שני הנשיאים – והאם הן הושגו?
    18 במאי, 2026
    מאגר נתונים
    מפה אינטראקטיבית: תשתיות התעבורה, התקשורת והאנרגיה במזרח התיכון
    המפה האינטגרטיבית מציעה מבט ויזואלי רחב, ברור ונגיש על תמונת המצב של תשתיות התעבורה, התקשורת והאנרגיה במזרח התיכון, הן הקיימות והן המתוכננות לעתיד. בעידן שבו תשתיות אזוריות הופכות לגורם מרכזי בעיצוב יחסים כלכליים, פוליטיים וביטחוניים, המפה מאפשרת להבין במהירות את רשת החיבורים המורכבת המשתרעת בין מדינות האזור. באמצעות שילוב של שכבות מידע מגוונות, ניתן להתמקד בכל תחום בנפרד או לבחון את יחסי הגומלין ביניהם: צירי תחבורה יבשתיים וימיים, קווי תקשורת ותשתיות דיגיטליות, לצד רשתות הולכה של אנרגיה כגון נפט, גז ואנרגיות מתחדשות. המפה מדגישה לא רק את מה שקיים בפועל, אלא גם יוזמות בתכנון, פרויקטים בשלבי פיתוח והזדמנויות עתידיות לשיתופי פעולה אזוריים. הצגה אינטראקטיבית זו מאפשרת למשתמשים לזהות מגמות מרכזיות, להבין כיצד תשתיות משפיעות על זרימת סחורות, מידע ואנרגיה, ולאתר נקודות מפתח בעלות חשיבות אסטרטגית. בכך, המפה משמשת כלי תומך קבלת החלטות עבור קובעי מדיניות, חוקרים, אנשי מקצוע והציבור הרחב כאחד. מעבר להצגת נתונים, המפה האינטגרטיבית מספקת הקשר רחב יותר, גאוגרפי, כלכלי ואסטרטגי, ומסייעת לפענח את הדינמיקה המשתנה של המזרח התיכון, אזור שבו תשתיות אינן רק אמצעי חיבור, אלא גם מנוע מרכזי לעיצוב עתיד אזורי משותף.
    7 במאי, 2026
    מבט על
    יחסי סין ואיראן במבחן המלחמה – שותפות אסטרטגית מוגבלת
    מדוע עד כה לא נרשמה עמידה נחרצת של בייג'ינג לצד טהראן?
    15 במרץ, 2026
    מבט על
    מחויבת לעצמה: סין ומלחמת ישראל-איראן
    אילו הזדמנויות וסיכונים ראתה בייג'ינג במהלך מלחמת 12 הימים – ואילו רווחים והפסדים רשמה עם סיומה?
    1 ביולי, 2025
    מבט על
    המשכיות ושינוי ברטוריקה הסינית כלפי ישראל מאז ה-7 באוקטובר
    מה ניתן ללמוד מההצהרות הסיניות שבוצעו מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" - והאם לאחרונה אנחנו עדים לשינוי בטון שלהן לטובת ישראל?
    12 בנובמבר, 2024
    עדכן אסטרטגי
    שיתוף הפעולה בין סין לאיחוד האמירויות בחלל: סיכון או הזדמנות לישראל?
    בשנת 2011 העביר הקונגרס האמריקאי את 'תיקון וולף', האוסר על נאס"א לשתף פעולה עם סין ועם ארגונים המזוהים עם סין בתחום חקר החלל. אולם כפי שנבקש להראות במאמר זה, מידע שנאסף על ידי נאס"א ועל ידי סוכנות החלל הישראלית עלול להגיע אל סין בדרך עקיפה בעוברו דרך איחוד האמירויות הערביות, המשתפת פעולה עם ארצות הברית, עם ישראל ועם סין בעת ובעונה אחת. האם שיתוף הפעולה עם איחוד האמירויות בתחום החלל עלול לסכן את ישראל ולגרום לה חיכוך עם ארצות הברית (למשל, במצב שבו טכנולוגיה ישראלית תעבור מהאמירויות אל סין), או שמא התקדים האמירותי עשוי דווקא לסלול את הדרך לשיתופי פעולה רחבים בתחום החלל, שיכולים ליצור הזדמנויות חדשות גם עבור ישראל?