פרסומים

בייג'ינג נוקטת בשנה האחרונה קו אנטי-ישראלי ברור, אולם הצהרות רשמיות של סין כללו בחודשים האחרונים מסרים שנתפסו כחיוביים כלפי ישראל, דוגמת קריאה לקחת בחשבון את האינטרסים הביטחוניים של ישראל לצד אי-גינוי ישיר לתחילת התמרון היבשתי בלבנון, לחיסול נסראללה ואפילו לתקיפתה הישירה על איראן. ועדיין, השינוי ברטוריקה הסינית הוא מינימלי ואינו מעיד בהכרח על שינוי במדיניות בייג'ינג כלפי ישראל.

ביקור נשיא איחוד האמירויות הערביות, שיח' מחמד בן-זאיד, בארצות הברית בספטמבר 2024 ופגישתו עם הנשיא ג'ו ביידן נועדו לסמל פתיחת דף חדש ביחסים בין המדינות, שהתאפיינו במתיחות גם ואולי בעיקר בשל יחסיה המתהדקים של אבו-דאבי עם בייג'ינג, בין היתר בשיתוף הפעולה שלהן בתחום הבינה המלאכותית, דרך חברת G42 האמירותית. אם אכן יתממשו ההבנות שהסתמנו בסיום הביקור, בין השאר בנושא AI, עשויות להצעיד את היחסים בין המדינות לעידן חדש ולהשפיע לטובה גם על היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות.

פורום שיאנג-שאן התקיים בבייג'ינג באמצע חודש ספטמבר 2024. הפורום הדגיש תפיסות סיניות מרכזיות דוגמת "הדרום הגלובלי", "יוזמת הביטחון הגלובלי" (GSI), ואת הגישה הסינית שלפיה יש לפתור סכסוכים באמצעות דיאלוג. בעוד שהפורום נחשב בעיני סין כהצלחה, חלק מהרעיונות שהוצגו בו נותרו כלליים ושיקפו הסתכלות נאיבית על המציאות

בימים אלו מצוינות שלוש שנים לחניכת נמל המפרץ בחיפה. עוד טרם החל הנמל את פעילותו המסחרית, בשלהי ספטמבר 2021, וביתר שאת בהמשך שנות פעילותו, נרשמו אתגרים רבים שבפניהם ניצב הנמל, פרט לאלה הכרוכים בתפעול נמל חדש. תפעול הנמל על ידי חברה ישראלית שבבעלות תאגיד סיני הזמין ביקורת נרחבת בישראל ובארצות הברית. מגפת קורונה, מציאות פוליטית מורכבת בישראל וכן מלחמה רב-זירתית שישראל נקלעה אליה ב-2023, אף הם הערימו קשיים. ועם זאת, ולמגינת ליבם של מתחריו, נמל המפרץ ממשיך לפעול וזוכה גם להצלחות. במאמר זה נסקרים הקמתו, האתגרים שבפניו ומידת הצלחתו.

"מפגשי הפיוס" בחסות סין בין פלגים פלסטינים, ובראשם חמאס ופת”ח, משקפים התפתחות בגישתה של בייג'ינג לגבי המזרח התיכון. אומנם סין אדישה למעשה לתוצאות השיחות ואין לה עניין ישיר בפיוס פנים-"פלסטיני, אך עצם קיום השיחות נועד מבחינתה להציג את עצמה כמעצמה אחראית, ו"מתווכת" אפקטיבית, הדואגת לזכויות העם הפלסטיני. באמצעות אירוח בבירתה של ארגוני טרור ומתן לגיטימציה בין היתר לחמאס,  סין מציבה עצמה בצד שתומך בטרור. עם זאת, נפגעת עיקרית מכך היא ישראל.

אמנם נטען שיש באפשרותה של סין לסייע בהתמודדות נגד האיום שמציבים המורדים החות'ים על המעבר בנתיבי השיט בים האדום, אך בייג'ינג לא גינתה את המתקפות ולא הצטרפה לקואליציה הבינלאומית, בהובלת ארצות הברית, שפועלת נגדן. אפשר שסין אינה מעוניינת להפעיל את השפעתה כדי לסייע בפתרון המשבר ומוכנה לספוג את הנזק הכלכלי שנגרם לה בעטיו. בה בעת, יתכן שהמשבר מדגים דווקא את מגבלות השפעתה של סין במזרח התיכון.

בעיני סין, העימות הנוכחי בין ישראל לחמאס אינו שונה מעימותי עבר בין ישראל לפלסטינים, אך בייג'ינג טעתה ונקלעה לעמדה לא נוחה על רקע המלחמה. חיזוק מעמדה של ארצות הברית כמספקת הגנה ביטחונית באזור, לצד מיתוג סין כשייכת לציר הנגדי – המנוגד להצגתה כ"שוחרת שלום" – הבהירו לבייג'ינג שעליה למזער נזקים ולשקם את תדמיתה. כדי להתרחק מדימוייה כמקורבת לאיראן ולחזק את קרבתה למדינות ערב, סין שיגרה את שליחה המיוחד למסע דילוגים במזרח התיכון. ואולם, ככל שתארך המלחמה ואם תתרחב לזירות נוספות, ובמיוחד ככל שמדינות במזרח התיכון יחדדו את...

איראן וערב הסעודית הסכימו לחדש את היחסים הדיפלומטיים ביניהן בעקבות שיחות שהתקיימו בבייג'ינג. עשרה ימים לאחר חתימת ההסכם ביקר במוסקבה נשיא סין, שי ג'ין-פינג, והגעתו נתפסה בקרב רבים כאפשרות לניסיון תיווך נוסף, הפעם בין רוסיה לאוקראינה. אירועים אלה מרמזים על אפשרות שסין מעוניינת למצב את עצמה כמתווכת בינלאומית על רקע "יוזמת הביטחון הגלובלית" (GSI) הסינית. גם אם מדובר בעיקר ברטוריקה מעורפלת ולא במעורבות אקטיבית בתיווך, גם למילים יש כוח. מכאן השאלה מה יהיו ההשלכות של תיווך סיני על המרחב האירופי, המזרח התיכון וכמובן על המרחב...

סין מפגינה תמיכה בלתי מסויגת בפלסטינים ואף מחריפה את התבטאויותיה כלפי ישראל. אך למרות דפוס ההצבעות הבעייתי של בייג'ינג במוסדות האו"ם, ירושלים נקטה במדיניות של עצימת עיניים מההיבט המדיני והתמקדה בפוטנציאל הכלכלי שסין מביאה איתה, אולי מתוך תקווה שעם התהדקות היחסים הכלכלים בין המדינות תמתן סין גם את מדיניותה הנצית כלפי ישראל. תקווה זו נכזבה עד כה, ולאחר פעילותה האנטי-ישראלית של סין כלפי ישראל במהלך מבצע שומר החומות, נראה שבישראל החליטו לנקוט במדיניות מפוקחת יותר כלפי סין.

כינון היחסים בין ישראל לסין ב-1992 לא גרם לאקדמיה הישראלית לשנות מכיווני המחקר הקלאסיים בהם עסקה, ומחקרים חדשים בנושא סין לא עמדו בראש סדר העדיפויות שלה. למרות זאת, פרופ' אהרן שי, מוותיקי הסינולוגים בישראל, הקדיש לנושא ספרים רבים, ביניהם הספר "סין וישראל: בין סינים ליהודים, בין בייג'ינג לירושלים". כמי שגם הקים את החוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב, ביקשנו לשוחח איתו על אודות תובנותיו לגבי קשרי ישראל-סין והתפתחות הידע בנושא סין באקדמיה הישראלית.[1] פרופ' שי מציין בחיוב את המהפכה שהתרחשה ביחסי ישראל-סין בשלושים השנים...