אודות
לקריאה
לסגירה
ב-28 בפברואר 2026 פתחו ישראל וארה"ב במבצע צבאי מקיף, "מבצע שאגת הארי", שנועד לפגוע במשטר האייתולות באיראן, כמו גם בתשתיות הצבאיות והגרעיניות של המדינה. המבצע כולל תקיפות מדויקות בעומק שטח איראן, ומהווה נקודת שיא במאבק האסטרטגי ארוך השנים בין טהראן וירושלים.
המכון למחקרי ביטחון לאומי עוסק מסביב לשעון במחקר רב-תחומי על אודות המבצע והשלכותיו. בעמוד זה תוכלו למצוא את כלל פרסומי המכון בנושא, כפי שהופצו לציבור הרחב.
פרסומים קשורים
לכל הפרסומיםמפסגת אסלאמאבאד למצור ימי: כישלון המשא ומתן והחרפת הלחץ האמריקאי על איראן
מצור, הסכם או התלקחות: לאן מועדות פניו של המשבר במשא ומתן בין ארה״ב לאיראן?
13.04.26משיח לגיטימי לתאוריות אנטישמיות בארצות הברית על רקע המערכה נגד איראן
כיצד נכנסו נרטיבים אנטישימיים לשיח הציבורי בארה״ב במהלך מבצע שאגת הארי ואיך על ישראל להגיב?
12.04.26קווי יסוד לאסטרטגיית התמודדות ישראל עם איום הגרעין האיראני בסיום מלחמת "שאגת הארי"
אמנם בימים אלה אנו בעיצומה של מלחמה ואיננו יודעים עדיין כיצד תסתיים, אך יוזמת המשא ומתן האמריקאית, שעשויה להביא את המערכה לסיום, מחייבת הגדרה ברורה של האינטרס הישראלי בתחום פרויקט הגרעין האיראני. סיום מלחמת "שאגת הארי" יציב את ישראל ואת הקהילה הבינלאומית מול מציאות אסטרטגית חדשה ביחס לאיראן. המשטר בטהראן, בהנחה שישרוד את המלחמה, אשר עבר טראומה מערכתית ופגיעה בצמרת ההנהגה, עשוי לאמץ דוקטרינת ביטחון לאומי הנשענת על נשק גרעיני כיכולת הרתעה קיומית יחידה. בנסיבות אלה, יש לוודא כי הוא נעדר כל יכולת גרעינית העלולה להוות בסיס לתוכנית גרעין צבאית. בנייר זה נטען כי המודלים הקודמים של "ניהול הסיכון" (דוגמת ה-JCPOA) אינם רלוונטיים עוד. לכן על ישראל להתעקש על פירוק מוחלט של תשתיות העשרת האורניום והיכולות הטכנולוגיות הרלוונטיות, כתנאי הכרחי לסיום המלחמה - בין אם בנתיב המדיני ובין אם בנתיב הצבאי.
30.03.26