פרסומים

עם תחילתה של נשיאות טראמפ השנייה, במוסקבה רווחה הנחה כי בהובלת הממשל האמריקאי החדש ארצות הברית תעדיף הבנות והסכמות על פני הסלמה ותימנע מהפעלת כוח צבאי העלול לגרור אותה למבצעים ארוכים, יקרים ובלתי נשלטים. הנחה זו עיצבה את הערכת הסיכונים הרוסית ואת ההתנהלות וושינגטון. אולם, המערכות נגד איראן ביוני 2025 וזו שפרצה בסוף פברואר 2026 ערערו הנחת יסוד אלו. כעת, כאשר דפוס הפעולה האמריקאי סטה מההיגיון שמוסקבה ייחסה לו, מתחייבת הערכה מחדש את הלוגיקה שעל פיה נבחנה ופורשה המדיניות האמריקאית.

מפה אינטראקטיבית זו מציגה תמונת מצב של הזירה הלבנונית בעת מבצע "שאגת הארי" ולאחר הסכם הפסקת האש שנכנס לתוקפו ב-16 באפריל 2026. המפה מציגה את רצועת הביטחון הישראלית, תקיפות צה"ל במרחב, וכן את מוצבי צה"ל ובסיסי האו"ם. המפה מתעדכנת באופן שוטף ובדיוק רב ככל האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין ממקורות גלויים (OSINT) ודיווחים בתקשורת.

יותר מחודשיים לאחר פרוץ מלחמת "שאגת הארי" ניצבת הרפובליקה האסלאמית עם פגיעות ניכרות והנהגה חדשה, אך לזכותה גם הישגים מסוימים וביניהם שרידות מול מתקפה אמריקאית-ישראלית וניצול מנופי לחץ שנוצרו במהלך הלחימה, לרבות תקיפות נגד מדינות המפרץ וסגירת מצר הורמוז. אף שמוקדם להעריך את השלכות המלחמה, שבשלב זה כלל לא ברור האם הסתיימה, כבר ניתן לזהות מגמות בולטות בשישה תחומים מרכזיים: הזירה הפנים-איראנית; תוכנית הגרעין; מערך הטילים; רשת השלוחים האזורית; מעמדה של איראן בסדר האזורי; ואיראן בזירה הגלובלית. תובנות בהקשרים אלה נועדו לשמש בסיס...

המלחמה באיראן מעמידה את אירופה ומנהיגיה מול דילמות קשות לא רק משום שהיא פוגעת באינטרסים של מדינות היבשת במזרח התיכון, אלא גם כי היא קשורה בסוגיות ליבה במדיניות החוץ האירופאית העכשווית. וכך, מדינות אירופה מנסות לגבש עמדה שתגשר בין הכרה באיום האיראני, מתיחות עם ממשל טראמפ, הסתייגות מהאסטרטגיה הישראלית, מחויבות לביטחון המפרץ, שמירה על החוק הבינלאומי וחשש מהשלכות המלחמה; אך עד כה הן לא גיבשו עמדה אחת ומדיניות מתואמת. משום כך הן מתקשות לשלוט בפוטנציאל הפגיעה בהן עקב השלכות המלחמה. על ישראל מצידה לתמרן בזהירות את מאמציה הדיפלומטיים מול...

המלחמה בין איראן, ארצות הברית וישראל לא שיפרה, נכון לעתה, את מצבן האסטרטגי של מדינות המפרץ, ויתכן שהיא אף החמירה אותו. למרות הפגיעות שספגה איראן, המשטר מוכיח עמידות תוך שמירה על מנופי לחץ מרכזיים – יכולת להפריע לשיט במצרי הורמוז ולפגוע בצינורות "עוקפים" ובתשתיות אנרגיה קריטיות במדינות המפרץ. במקביל, המלחמה חידדה בעיני מדינות המפרץ את מגבלות הערבות הביטחונית האמריקאית. כתוצאה מכך ולנוכח העובדה כי אין בידן פתרונות אופטימליים, סביר שהן ימשיכו במדיניות של גידור: המשך ההישענות על ארצות הברית, העמקת ההתעצמות הצבאית (בעיקר הגנה...

פסגת אסלאמאבאד הסתיימה ללא פריצת דרך, והמחישה כי סוגיית הגרעין היא עדיין בלב המחלוקת בין ארצות הברית לאיראן. מבחינת וושינגטון, התחייבות איראנית ברורה לא לפתח נשק גרעיני ולא לשמר יכולת פריצה  אליו היא תנאי יסוד להסכם. מנגד, טהראן מתעקשת על זכותה להמשיך ולהעשיר אורניום בשטחה ורואה בדרישה האמריקאית ניסיון לכפות עליה כניעה מדינית בתנאים חד־צדדיים. על רקע זה, החלטת הנשיא טראמפ לעבור ממסלול של לחץ דיפלומטי למסלול של כפייה ימית באמצעות הטלת מצור על התנועה לנמלים איראניים מסמנת שלב חדש במשבר. מבחינת ארצות הברית, המהלך נועד לשלול מאיראן את...

מאמר זה עוסק בנרטיבים האנטישמיים המשתקפים בשיח הציבורי בארצות הברית בקרב חוגים קיצוניים ממימין ומשמאל, במהלך המבצע הצבאי האמריקאי-ישראלי באיראן ("שאגת הארי"/"זעם אפי"). נרטיבים אלה, המשתלבים בדיון הציבורי הפנים-אמריקאי בדבר נחיצות ומטרות המלחמה, מאשימים את ישראל בגרירת ארצות הברית למלחמה בניגוד לאינטרס הלאומי האמריקאי, תוך השתלטות לא-לגיטימית של ישראל ויהודים על הממשל. המאמר מסוכם בהמלצה לישראל לאמץ אסטרטגיה משולבת של פעולה מול ההנהגות הפוליטיות בארצות הברית לצד דיפלומטיה ציבורית מתונה, שתדגיש את נכסיותה האסטרטגית...

תמצית הממצאים נרשמת ירידה נוספת בהערכת הציבור את היקף הפגיעה הצפוי באיראן בעקבות המערכה: בעוד שבימים הראשונים למערכה 69 אחוזים מהמשיבים העריכו כי המשטר ייפגע באופן משמעותי, שיעור זה עומד כעת על 43.5 אחוזים בלבד. מגמה דומה ניכרת גם ביחס להערכת הפגיעה בפרויקט הגרעין, כאשר שיעור הסבורים כי ייפגע באופן משמעותי ירד מ-62.5 אחוזים בתחילת המערכה ל-48 אחוזים כיום. כך גם באשר למערך הטילים הבליסטיים: שיעור המעריכים פגיעה משמעותית ירד מ-73 אחוזים ל-58.5 אחוזים. במקביל, נמשכת מגמת דעיכה בתמיכה בהמשך המערכה עד להפלת המשטר, מ-63 אחוזים בימים...

אמנם בימים אלה אנו בעיצומה של מלחמה ואיננו יודעים עדיין כיצד תסתיים, אך יוזמת המשא ומתן האמריקאית, שעשויה להביא את המערכה לסיום, מחייבת הגדרה ברורה של האינטרס הישראלי בתחום פרויקט הגרעין האיראני. סיום מלחמת "שאגת הארי" יציב את ישראל ואת הקהילה הבינלאומית מול מציאות אסטרטגית חדשה ביחס לאיראן. המשטר בטהראן, בהנחה שישרוד את המלחמה, אשר עבר טראומה מערכתית ופגיעה בצמרת ההנהגה, עשוי לאמץ דוקטרינת ביטחון לאומי הנשענת על נשק גרעיני כיכולת הרתעה קיומית יחידה. בנסיבות אלה, יש לוודא כי הוא נעדר כל יכולת גרעינית העלולה להוות בסיס...

סוריה שבהנהגת אחמד א־שרע אינה צד ישיר במלחמה בין ארצות הברית וישראל לאיראן. עם זאת, היא אינה ניטרלית ופאסיבית. הגם שסוריה אינה מעורבת ישירות בלחימה, במישור הדיפלומטי ניכרת פעלתנות ענפה של דמשק תוך מאמץ לנצל את המשבר האזורי כדי להתרחק מהציר האיראני, להשתלב מחדש במערכת האזורית ולהציג עצמה כשחקן קונסטרוקטיבי ובעל ערך. במקביל, סוריה מעבה את כוחותיה ומגבירה את פעילותה בגבולות, במיוחד מול חזבאללה בלבנון ובדרום סוריה. עם זאת, בפניה מגבלות משמעותיות – חולשת המדינה, איומים משחקנים חיצוניים וסיכונים להסלמה עם ישראל. באחרונה המחישו תקריות בדרום...

ישראל, לאחר ה-7 באוקטובר, שבויה בתפיסת 'ביטחון אבסולוטי' המובילה אותה למלחמה מתמדת. אם הביטחון מוגדר כהסרה מוחלטת של כל איום, כבר בשלבי התהוות ראשוניים ויתר על כן כשהוא ברור ומוחשי – לא צמצומו ולא בניית מסגרת הסדרית מייצבת – אזי כמעט כל תוצאה אחרת של עימות תיתפס כלא מספקת, כל הסדר ככניעה, וכל הישג כחלקי וככישלון. על רקע תפיסתי-מדיני זה, בשלב הנוכחי של המלחמה עם איראן ניצבת ישראל מול שתי מלכודות: (1) הפסקת אש – בלי מנגנוני הסדרה אפקטיביים בנושא הגרעין והטילים הבליסטיים, שתותיר אותה עם צורך במערכה עוקבת מתמשכת וסבבי...

שחרור אחיזתה של איראן במצר הורמוז והפסקת השיבוש שהיא גורמת לכלכלת העולם ידרשו לא רק הפחתת איומים על השייט, אלא גם הגברת הלחץ על כלכלת איראן כדי להרתיעה מהתקפות נוספות וליצור מנוף לדיפלומטיה.