האירועים שפרצו בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר חידדו את הצורך להבחין בין ביקורת לגיטימית על ישראל לבין אנטישמיות. מאמר זה סוקר ארבע הגדרות מרכזיות: הגדרת ה-IHRA, המקובלת ביותר בעולם המערבי, הכוללת דוגמאות לשימוש בסטנדרטים כפולים ובנאמנות כפולה; מודל שלושת ה-D של נתן שרנסקי, המדגיש דה-לגיטימציה, סטנדרטים כפולים ודמוניזציה; הצהרת ירושלים, המצמצמת את ההגדרה כדי להגן על חופש הביטוי; והגדרת Nexus, המנסה למצוא נתיב ביניים ליברלי. בעוד שקיימת הסכמה רחבה ששנאת יהודים והטלת אחריות קולקטיבית עליהם הן ביטויי אנטישמיות, המחלוקת העיקרית נותרת סביב...
מאז ה-7 באוקטובר מתקיים שיח ער בחוגים מקצועיים בדבר הצורך בעדכון או שינוי תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל. כידוע לכל העוסקים בכך, לישראל אין ולא הייתה מעולם תפיסת ביטחון לאומי כהלכתה – כתובה, מאושרת על ידי הדרג המדיני ומפורסמת ברבים. למעשה, המונח "תפיסת ביטחון" משמש בישראל כלי, שהאוחז בו מגדירו לנוחותו ועושה בו שימוש לצרכיו. ואולם בעקבות טראומת ה-7 באוקטובר, ובעידודם של גורמים השואפים לשנות את דמותה של ישראל כפי שעוצבה על ידי דוד בן-גוריון (כולל במדיניות הביטחון שלו), הולכת ומתעצבת בשטח מה שאפשר לכנות "תפיסת ביטחון...
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הודיע כי מועצת השלום הגיעה למה שהוא תיאר כ"הסכם היסטורי" לגבי פירוק מוחלט של חמאס וקבוצות חמושות אחרות ברצועת עזה מנשקם. הממשל האמריקאי פועל כעת להוצאת ההסכם לפועל כדי לפצות על תחושת הכישלון מול איראן ולהתניע מחדש את תוכנית 20 הנקודות. חמאס מצידו מציג גמישות טקטית עקב הלחץ הצבאי הישראלי (צה"ל הרחיב את שליטתו מערב ל"קו הצהוב" ל"קו הכתום") והודיע כי הוא מקבל עקרונית את המתווה, אך בפועל נציגיו מצהירים כי הארגון יסרב להתפרק מנשקו טרם נסיגה ישראלית מלאה. וברקע, קטר...
מאז המהפכה האסלאמית ב-1979 פועלת איראן תחת סנקציות בינלאומיות בדרגות חומרה משתנות, שהמשמעותיות שבהן הוטלו על מגזר האנרגיה והמערכת הפיננסית שלה בתגובה לתוכנית הגרעין. במהלך ארבעת העשורים האחרונים, איראן לא רק הסתגלה למגבלות אלה, אלא אף מיסדה באופן שיטתי את עקיפת הסנקציות כנדבך מרכזי באסטרטגיית ההישרדות הכלכלית שלה. בשנים האחרונות, פנו איראן וחזבאללה במידה גוברת והולכת למטבעות קריפטו כאמצעי לעקיפת הסנקציות האמריקאיות. האנונימיות היחסית שמציעים המטבעות הדיגיטליים, לצד עצמאותם מן המערכת הבנקאית הבינלאומית, יצרה ערוצים פיננסיים חדשים...
הסכם הגרעין שנחתם בין ארצות הברית לערב הסעודית מסמן תפנית במדיניות הגרעין האמריקאית וטומן בחובו השלכות רחבות על ארכיטקטורת הביטחון האזורית. לאחר שנים שבהן התנתה וושינגטון כל שיתוף פעולה גרעיני בוויתור על יכולות במעגל הדלק, היא מאמצת כעת גישה גמישה יותר המבקשת לנהל את סיכוני התפוצה במקום למנוע אותם לחלוטין. בכך, ההסכם יוצר תקדים משמעותי ומעלה שאלות לגבי עתיד משטר ה-NPT והאפשרות למרוץ גרעיני אזורי. מבחינת ישראל, מדובר בדילמה אסטרטגית. מחד גיסא, ההסכם מחזק את מעמדה של ארצות הברית במפרץ, מצמצם את השפעתן של סין ורוסיה ומשמר מנופי השפעה...
נהוג לראות את הכנסייה הרוסית בישראל כמוסד דתי שמטרתו לשרת את הצליינים האורתודוקסים הרבים הפוקדים את המדינה מדי שנה. אולם, מעבר לתפקידה כקהילת מאמינים, כנסייה זו מהווה שחקן פוליטי משמעותי במאמצי רוסיה להרחיב את השפעתה בישראל בפרט ובמזרח התיכון בכלל. למעשה, הכנסייה הרוסית, על מוסדותיה ונציגיה, מהווה זרוע שלטונית של המשטר הפוטיניסטי בישראל. בעת שסוגיית העברת הבעלות על חצר אלכסנדר בירושלים ניצבת שוב לפתחם של מקבלי ההחלטות, יש להסב את תשומת הלב לתפקידה הפוליטי ואף הביוני של הכנסייה בעבר ובהווה, ולעמוד על המשמעויות הרחבות – הפוליטיות...
העימות בין ארצות הברית לאיראן סביב מצר הורמוז נכנס לשלב מסוכן יותר מבעבר. המהלך האמריקאי, שהתמקד בתחילה בפגיעה בתשתיות הימיות והצבאיות באזור בנדר-עבאס ובהפעלת לחץ ממוקד על טהראן, התרחב בעקבות התגובה האיראנית נגד כלי שיט, בסיסים אמריקאיים ומדינות המפרץ. וושינגטון מבקשת לשלב לחץ צבאי מצטבר עם שמירת ערוץ מדיני פתוח; לשלול מאיראן את היכולת להפוך את הורמוז למנוף סחיטה קבוע; לשקם את ההרתעה; ולהחזיר את איראן למשא ומתן מעמדה מוחלשת. אולם לנשיא טראמפ אין אפשרויות טובות. לחץ מוגבל אינו מביא לפי שעה לוויתור איראני, הרחבת המערכה עלולה לגרור את...
המלחמה בין ארצות הברית לאיראן הציבה בפני סין אתגר אסטרטגי מורכב, במסגרתו נדרשה לשמור בו־זמנית על יחסיה עם איראן, מדינות המפרץ וארצות הברית, תוך הגנה על האינטרסים הכלכליים והאנרגטיים שלה באזור. למרות שיש בידיה כלים כלכליים להפעלת השפעה משמעותית יותר, בייג'ינג בחרה להגביל את תגובתה בעיקר למישור הדיפלומטי, ונמנעה מהפעלת מנופי ההשפעה שברשותה. מאמר זה טוען כי אין לראות בהתנהלות זו ביטוי לפסיביות, אלא אסטרטגיה מחושבת שנועדה לשמר את גמישותה האסטרטגית של סין באמצעות הימנעות מהכרעה בין האינטרסים המתחרים שלה.
הבחירות הקרובות בישראל, שייערכו ב-27 באוקטובר, אינן נתפסות במצרים ובירדן כנושא ישראלי פנימי גרידא. הן מתוארות בכלי תקשורת ממסדיים בשתי המדינות כצומת אסטרטגי שעשוי להשפיע על האינטרסים הישירים שלהן, על עתיד הבעיה הפלסטינית ועל המרחב האזורי בכללותו. במקביל, ניתוח השיח בשתי המדינות חושף אמביוולנטיות: מצד אחד, פרשנים רבים אינם מסתירים את תקוותם להחלפת הממשלה הנוכחית בישראל. מצד שני, אותם פרשנים מביעים פסימיות לגבי שינוי המדיניות הצפוי תחת ממשלה ישראלית חלופית, בפרט בסוגיות יסוד הנוגעות לזירה הפלסטינית. לפי הקו הרשמי במצרים ובירדן, הבחירות...
למרות גודלה הצנוע ואוכלוסייתה הנאמדת בכשלושה מיליון תושבים בלבד, ארמניה הפכה בשנים האחרונות למוקד התעניינות מצד שחקנים גלובליים מרכזיים. התעניינות זו נובעת בראש ובראשונה ממיקומה הגיאוגרפי של ארמניה, הנמצאת באחת מנקודות המפגש הקריטיות בין אסיה לאירופה. סיבה נוספת היא התפנית הדרמטית שחלה במדיניות החוץ הארמנית – המעבר מהסתמכותה הבלעדית על רוסיה לאוריינטציה פרו-מערבית, תוך נורמליזציה של יחסיה עם המדינות השכנות. ראש ממשלת ארמניה ניקול פאשיניאן אינו נרתע מערעור מוסכמות הרווחות במרחב הפוסט-סובייטי, החל מתלותה ההיסטורית של ארצו ברוסיה, דרך...
בהצבעה בבית הנבחרים של הקונגרס האמריקאי תמכו אמש כמחצית מחברי המפלגה הדמוקרטית, המהווים רוב בפועל, בהפסקה מיידית של הסיוע הצבאי הכספי לישראל בסך 3.3 מיליארד דולר בשנה. ההצעה להפסקת הסיוע נכשלה בשל התנגדות המפלגה הרפובליקנית והמחצית השנייה של הדמוקרטים, אולם השיעור הניכר של החברים שתמכו בה מבטא את השבר העמוק ביחס המפלגה הדמוקרטית לישראל. שבר זה התבטא גם בבחירות הפנימיות במפלגה בהן הפכה הברית עם ישראל לסוגיית מחלוקת המועילה בעיקר למתנגדי ישראל. אם תזכה המפלגה הדמוקרטית ברוב בבית הנבחרים, כצפוי בבחירות האמצע בנובמבר, סביר שהיא תוביל...
מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", עמדה הרשות הפלסטינית בפני משבר פיסקלי ומוסדי חריף שהוביל להערכות רבות לגבי קריסתה הקרובה, אך נכון ליולי 2026 היא מוסיפה לתפקד ולספק שירותים בסיסיים. הישרדות הרשות, חרף הפגיעה הדרמטית בהכנסותיה מכספי הסילוקין והפסקת העבודה של פועלים פלסטיניים בישראל, מתאפשרת הודות לעלייה משמעותית בסיוע חיצוני ובמנגנוני מימון חלופיים, הממחישים כי היא נתפסת כגורם בעל חשיבות אסטרטגית בינלאומית – מעין ישות ש"חשובה מכדי לקרוס" בעיני מדינות האיחוד האירופי ושחקנים נוספים.
