ב-8 בדצמבר צוין יום השנה לנפילת משטר אסד ועליית ממשלת המעבר בהובלת הנשיא אחמד א-שרע. למרות עברו הג’האדיסטי, א-שרע מבקש להצטייר כמנהיג לאומי, פרגמטי וממלכתי. עד כה, ממשלת המעבר קידמה צעדי ייצוב ופרוצדורות פוליטיות מהירות, הכוללות הקמת ממשלת טכנוקרטים ופרלמנט זמני, וכן ניסיון לבנות מחדש את הצבא הסורי. בעוד א-שרע גורף הצלחות ניכרות בשיקום יחסי החוץ של סוריה וזוכה להכרה בינלאומית ולגיבוי אמריקאי, בזירה הפנימית הוא מתמודד עם אתגרים רבים, ביניהם: מתיחות עדתית וקריאות לבדלנות, קיומן של קבוצות קיצוניות וג'האדיסטיות שמתנגדות לדרכו ומשבר כלכלי...
איראן מצויה במשבר מתמשך מול הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שאינה מורשית לקיים פיקוח באתרים שהופצצו במלחמת 12 הימים, וגם מול ארצות הברית, שטהראן מסרבת לחדש את המשא ומתן עימה, למרות מאמצי תיווך של גורמים בעיקר מקרב מדינות המפרץ, כל עוד הדרישה לאי-העשרה בעינה עומדת. גם בתוך איראן מתקיים ויכוח בנושא המשא המתן, שלפי שעה הוכרע על ידי המנהיג ח'אמנהאי, שקבע כי ממשל טראמפ אינו ראוי לשיתוף פעולה. ברקע נמשכים הן המאמץ האיראני האינטנסיבי לייצר טילים, והן האיומים על ישראל בתגובה קשה אם יתחולל עימות צבאי נוסף. המבוי הסתום יחייב את איראן לקבל...
אירועי ה-7 באוקטובר 2023 לא רק טלטלו את הביטחון הלאומי של ישראל, אלא גם ערערו באופן חסר תקדים את אמון הציבור במערכות המדינה ובראשן צה״ל. במציאות זו התפתחה המערכה בצפון, שהחלה כמשנית בסדר היום האסטרטגי אך הלכה ותפסה מקום מרכזי בתודעה הציבורית. היחס כלפי הלחימה מול חזבאללה — מהכלה והבלגה ועד הסלמה ניכרת — נתפס בעיני רבים כמבחן מתמשך ליכולת המערכת ללמוד מהכישלון החמור בדרום, לספק ביטחון ממשי לצד תחושת ביטחון לאזרחים ולשקם את אמון האזרחים. במאמר זה נבחנת הדינמיקה שבין התפתחות הלחימה בצפון לבין התפתחות תחושת הביטחון והאמון הציבורי, ואת...
מערכת היחסים הדיפלומטיים בת 70 השנים בין איראן לתאילנד ידעה עליות ומורדות בשנים האחרונות, אולם במהלך הזמן לא חל שינוי ברצונה של איראן להגביר את השפעתה על האוכלוסייה השיעית במדינה ולנצלה לצרכיה. בשנה האחרונה, מאמצים אלה גברו משמעותית. יש לבחון את המנגנון שמפעילה איראן במטרה לבסס את שליטתה במוסדות הדת והחינוך השיעים בתאילנד, בין היתר באמצעות שליחת חכמי דת מאיראן האמורים לוודא שהם נשמעים להוראות מטהראן.
האשמות מהעת האחרונה ולפיהן ישראל מבצעת רצח עם, אוכפת אפרטהייד ומנהיגה קולוניאליזם על ידי מתנחלים, לא צצו בחלל ריק. המקור האינטלקטואלי להן מצוי בהחלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם, אשר אומצה לפני חמישים שנה וקבעה כי "ציונות היא צורת גזענות ואפליה גזעית". למרות שבוטלה בשנת 1991, ההיגיון המנחה את ההחלטה נותר בעינו. מאמר זה עוקב אחר האופן שבו הנוסחה "ציונות = גזענות", אשר נולדה כחלק מהתעמולה הסובייטית בעידן המלחמה הקרה, מוסדה באמצעות גופי האו"ם, רשתות של ארגונים לא-ממשלתיים ואקטיביזם אקדמי, וכיצד התפתחה...
אחרי שלוש שנים שבמהלכן נשלטה עיראק בידי קואליציה של מפלגות ומיליציות שיעיות פרו-איראניות, שוב נטרפים הקלפים בבגדד. הבחירות לפרלמנט עשו את ראש הממשלה המכהן, מוחמד שיאע א-סודאני, לראש הסיעה הגדולה ביותר ומציבות אתגר חדש בפני קואליציית השלטון. בעוד שא-סודאני חותר לתקופת כהונה נוספת, חלק מאנשי הקואליציה מתנגדים לכך. ברקע התפתח עימות פנימי בצמרת השלטון, בין "הגרעין הקשה" של המיליציות השיעיות הפרו-איראניות לראש הממשלה, המעוניין להציב להן גבולות. מעבר לכך, עיראק נקלעה למאבק בינלאומי בין ארצות הברית לאיראן, על עצם קיומן של...
ביקור יורש העצר הסעודי מחמד בן-סלמאן בוושינגטון, שבמרכזו הענקת מעמד "בעלת ברית מרכזית שאינה בנאט"ו" לערב הסעודית שיקף ניסיון אמריקאי לעגן את ריאד בלב המחנה של ארצות הברית בעידן תחרות בין המעצמות. מבחינת ארצות הברית, מדובר בהעמקת המסגרת הביטחונית עם ערב הסעודית, בהבטחת השקעות ענק וטכנולוגיות מתקדמות ובהמשך שילוב המהלך בארכיטקטורה אזורית סביב 'הסכמי אברהם' ונורמליזציה הדרגתית עם ישראל, שתכלול גם נתיב לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. עבור ערב הסעודית, הביקור מינף את משקלה האזורי לערבויות ביטחוניות וכן אפשר לה גישה...
הטראומה העמוקה שהותירה מלחמת ה-7 באוקטובר, ובעקבות זאת שפע התקציבים שהועמדו לרשות מערכת הביטחון, עלולים לגרום לכך שצה"ל ישקיע בשורה ארוכה של תוכניות בניין כוח והצטיידות ללא הגדרת עדיפויות ברורה. הגדרה כזו אמורה להיעשות מלמעלה, בתכנון מטכ"לי, על פי מתווי האיומים החזויים למלחמה הבאה, אם תתרחש. יש להגדיר מהם המצוקות והפערים העיקריים ביכולות צה"ל ולכוון את השקעות בניין הכוח אליהם. במידה רבה, כך קורה בפועל. ועדיין, יש חשש שחלק ניכר ממאמצי בניין הכוח וההשקעות בו יתחלקו לרוחב החזית באופן תוספתי – בחלקם למסגרות לחימה ולאמצעים...
בקרן אפריקה והים האדום – מרחב שחשיבותו הביטחונית-אסטרטגית לישראל התבלטה שוב בשנתיים האחרונות – מתבססת סומלילנד, מדינה עצמאית ופרו-מערבית, שאינה מוכרת על ידי הקהילה הבינלאומית. מטרתה העליונה היא לזכות בהכרה בינלאומית ולבסס בריתות עם מדינות שיסייעו לה מול אויבתה: ממשלת סומליה של מוגדישו. בשנים האחרונות היא מכוננת קשרים הדוקים עם איחוד האמירויות וטייוואן. עליית ממשל טראמפ והימצאותם של בכירים במפלגה הרפובליקנית התומכים בהכרה בה מפיחים תקוות במנהיגי סומלילנד ועל רקע זה הוגברו מאמציה לזכות בהכרה, לרבות מול ישראל. במאמר זה נבחנת...
בשיח הציבורי בישראל נשמעו בשנה האחרונה אמירות בנוסח "טורקיה היא איראן החדשה". אף שהתבטאות זו בעייתית במספר מובנים, בין היתר מכיוון שהיא ממעיטה באיום האיראני שעודנו בתוקף וטורקיה היא חברת נאט"ו, היא מצביעה על חששות מאנקרה. ניכרת דאגה מהנוכחות הצבאית הטורקית בסוריה, מהמעורבות של אנקרה בסוגיה הפלסטינית וכן מפוטנציאל חיכוך במזרח הים התיכון. בנוסף, טורקיה מתעצמת צבאית, מתבטאת באופן ביקורתי מאוד כלפי ישראל ואף נוקטת נגדה שיח של דה-לגיטימציה. לצד זאת, מעורבות אמריקאית בהרגעת המתיחות בין ישראל לטורקיה, כפי שהיא כבר מתנהלת...
ציון מסורות מערביות וטרום-אסלאמיות באיראן, דוגמת "ליל כל הקדושים" ו"יום כורש הגדול", שב ועורר לאחרונה ויכוח ציבורי בין חוגים שמרנים, הרואים בהן איום על ערכי המהפכה האסלאמית והאמונה הדתית, לבין הסבורים כי הן משקפות תהליכי שינוי בקרב הדור הצעיר, שיש להשלים עימם. במקביל, החלטת שלטונות טהראן לחנוך פסל של מלך פרסי קדום ביטאה מאמץ גובר מאז מלחמת 12 הימים עם ישראל לגייס את הציבור סביב הלאומיות האיראנית, לרבות באמצעות סמלים המזוהים עם העבר הטרום-אסלאמי. נראה כי השלטונות אינם יכולים עוד להתעלם ממגמות העומק בחברה האיראנית,...
ישראל מרוחקת מהחוג הארקטי, אולם יש לה אינטרסים באזור, ואלה מתפרסים על פני היבטים של ביטחון, דיפלומטיה וכלכלה. ההיבט הביטחוני הניב יתרונות במקרים רבים, אולם זה הדיפלומטי מציב אתגרים לא פשוטים. האינטרסים הכלכליים משמעותיים פחות בהשוואה להיבטים האחרים, אך גם בהם אין להקל ראש. התנהלות ישראל מול כל אחד מהיבטים אלה יקבע האם מעורבותה באזור הארקטי תתרום או תזיק לאינטרסים הלאומיים הרחבים שלה.
