אנטישמיות ברשתות החברתיות בערבית ובאנגלית אחרי ה-7 באוקטובר 2023: ניתוח השיח ודרכי מניעה
,
פרסום מיוחד, 16 בפברואר 2025
ב-7 באוקטובר 2023, בזמן שמתקפת חמאס התרחשה בשטח ובמקביל ברשתות החברתיות, טכנולוגיית הניטור של CyberWell זיהתה עד מהרה נסיקה בתוכן אנטישמי. ב-25 הימים שאחרי ה-7 באוקטובר חלה עלייה של 86% בהשוואה ל-25 הימים שקדמו לו. הטכנולוגיה של CyberWell זיהתה גם שינוי ניכר ומדאיג בשיח בערבית, שעבר מקידום סטראוטיפים ישנים ומוכרים על יהודים, למשל היותם חורשי מזימות השולטים בעולם, לעידוד והצדקה של אלימות ישירה נגד יהודים בכלל. במאמר זה אנחנו מציגים את הממצאים וההמלצות שלנו הן לפלטפורמות של מדיה חברתית והן לממשלות – כיצד להתמודד עם הסכנה הברורה, הנשקפת...
"איסנאד": קמפיין השפעה זרה אזרחי-אסלאמיסטי
,
פרסום מיוחד משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין, 24 בדצמבר 2024
המאמר עוסק בקמפיין ההשפעה הזר "איסנאד", שיזם עזאדין דווידאר, מתנגד משטר מצרי גולה, ותומך בחמאס במהלך מלחמת חרבות ברזל. הקמפיין, שהחל בדצמבר 2023, עושה שימוש בטקטיקות של לוחמה פסיכולוגית ומתנהל ברשתות החברתיות. במסגרת הקמפיין, מתנדבים מתחזים לישראלים ומפיצים מסרים בעברית במטרה להגביר את הלחץ הציבורי בישראל לסיים את המלחמה, תוך דגש על שחרור חטופים והעברת ביקורת על ההנהגה הישראלית.
מוביל הקמפיין, מנצל את השסעים בחברה הישראלית, בעיקר מחלוקות הפוליטיות סביב ניהול המלחמה, כדי לערער את תחושת הביטחון ולהגביר את הלחץ הציבורי על...
על רקע המלחמה של ישראל בחמאס התפשטה בשנה החולפת הפעילות הפרו-פלסטינית במאות קמפוסים של אוניברסיטאות בארצות הברית בדרך של הפגנות, הקמת מאהלי מחאה, השתלטות על בניינים והצבעות בעד חרם, משיכת השקעות וסנקציות (BDS). בשבועות האחרונים התפרסמו שלושה מחקרים גדולים שתוזמנו לתחילת השנה האקדמית, המספקים עדות שיטתית ראשונה להיקפה ולהשפעתה של תנועת המחאה. המפגינים השיגו חלק ממטרותיהם אך לא את כולן, ויצרו סביבה שנתפסה כעוינת בעיני סטודנטים יהודים רבים. ובכל זאת, הראיות מצביעות על כך שרוב הסטודנטים באוניברסיטאות עודם קשובים לסוגיה הישראלית, וכי...
מבצעי השפעה נגד אינטרסים ביטחוניים וכלכליים של ישראל בעולם
,
פרסום מיוחד משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין, 5 בנובמבר 2024
מאמר זה עוסק במבצעי השפעה שנועדו לפגוע באינטרסים כלכליים וביטחוניים של ישראל בזירה הבינלאומית, בדגש על שני מקרי מבחן בבריטניה וביפן – בשניהם הייתה חברת אלביט יעד להשפעה ולפגיעה כלכלית ואסטרטגית. המאמר מתאר את שיטת הפעולה של מבצעי ההשפעה ברשתות החברתיות, הכוללים תיאום בין ארגונים אקטיביסטיים לבין מערכים מתוזמרים ברשתות החברתיות. בנוסף, הוא מציע כיווני התמודדות ראשוניים עם איומים אלו, וביניהם חיזוק היכולת לאתר מבצעי השפעה מתוזמרים ברשתות החבתריות, פיתוח שיתופי פעולה בינלאומיים וביטחוניים-אזרחיים, חיזוק חוסן דיגיטלי וגיבוש מנגנוני...
פרויקט מיוחד של המכון למחקרי ביטחון לאומי
קלאוזביץ לא גר כאן יותר
פרסום מיוחד, 25 בספטמבר 2024
מלחמת "חרבות ברזל" החזירה לחזית הבמה את אמירתו של הגנרל הפרוסי קרל פון קלאוזביץ, שהמלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים. אמירתו של קלאוזביץ משמשת לביקורת כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו בגין הימנעותו מקביעת אסטרטגיה מדינית לסיום הלחימה ברצועת עזה והעיסוק "ביום שאחרי".
בה בעת, מתרבים והולכים הקולות הטוענים, שהמשך המלחמה היא למעשה האסטרטגיה של נתניהו, וזאת בגלל בעיותיו המשפטיות. כך, למשל, התבטא עפר שלח בשיחה עם גיא פלג (ערוץ 12, 19 בספטמבר), שעסקה בסירוב המוחלט לדבר על רגל מדינית כסיום למערכה צבאית. אין, לדעת שלח, מערכה צבאית ללא רגל...
"לפרמט" את האויב והעולם לטובתנו: לוחמת התודעה הרוסית מהלכה למעשה
פרסום מיוחד משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין, 19 בספטמבר 2024
המאמר עוסק בלוחמת התודעה הרוסית, המתמקדת בהשפעה פסיכולוגית על מדינות וקהילות ברחבי העולם, תוך ניצול "נשק המידע" ליצירת אפקטים תודעתיים רחבי היקף. המאמר מציג את התפתחות תפיסת התודעה בעידן הסובייטי ואת התאמתה לעידן הנוכחי, במיוחד תחת הנהגתו של פוטין. לוחמת התודעה נחשבת תחום עימות עצמאי ושווה ערך ללוחמה צבאית קלאסית, ומשמשת את רוסיה במאבקה מול המערב במישור התודעתי. המאמר מתמקד בשימוש של רוסיה במערך השפעה גלובלי במלחמת אוקראינה ובמלחמות אחרות, ובוחן כיצד פעילות זו סייעה למוסקבה להפעיל לחץ על יריביה, לערער יציבות פוליטית במדינות...
ניצול תשתיות פוליטיות ועסקיות להשפעה זרה באמצעות סוכני השפעה רוסים
פרסום מיוחד משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין, 28 באוגוסט 2024
מאז סוף המלחמה הקרה, רוסיה מפעילה סוכנים שמטרתם לשנות את דעת הקהל ולהטות את המדיניות במדינות היעד. הפעילות הרוסית כוללת שימוש בסוכנים גלויים, סמויים ו"אידיוטים שימושיים". במאמר זה נבחנים ערוצי הפעולה הכלכליים של סוכני השפעה, ביניהם תרומות פוליטיות, מימון מכוני מחקר וארגוני לובי, ומעורבות בתקשורת ובתרבות. דוגמאות לכך הן פעולותיהם של אוליגרכים רוסים שמשתמשים בהונם ובקשריהם להשגת מטרות פוליטיות וכלכליות עבור רוסיה. במאמר מוצגת מדיניות הנגד של ארצות הברית ובריטניה, תוך זיהוי הכשלים הרגולטוריים המאפשרים את הפעילות הרוסית,...
מבצעי השפעה בסייבר – מתקפות כופר כמקרה מבחן
פרסום מיוחד משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין, 22 באוגוסט 2024
הופעת האינטרנט ועלייתו של מרחב הסייבר הובילו לפיתוח שיטות חדשות להקרנת כוח ולהשפעה אסטרטגית, ואחת מהן היא מבצעי סייבר התקפיים. מאמר זה דן בשימוש שמדינות עושות במבצעי סייבר התקפי, ובפרט מתקפות כופר, כחלק ממבצעי השפעה, דרך ניתוח שני מקרי בוחן שהתרחשו באלבניה וישראל ומיוחסים לאיראן. המאמר כולל ניתוח תיאורטי של מושגי מפתח בעולם הסייבר ההתקפי, ובכלל זה מבצעי השפעה במרחב הסייבר. כחלק ממבצעי ההשפעה, נעשה שימוש במתקפות כופר להעברת מסרים אסטרטגיים. אלבניה הגיבה למתקפה בתגובה דיפלומטית חריפה, ושילבה שיתוף פעולה בינלאומי בניסיון להרתיע מפני...
התערבות והשפעה זרה איראנית במהלך מלחמת חרבות ברזל
, דני סיטרינוביץ
פרסום מיוחד משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין, 11 באוגוסט 2024
בשנים האחרונות, גורמים איראניים מבצעים שלל פעולות השפעה עוינות בשיח הישראלי, שמטרתן להרחיב שסעים חברתיים ופוליטיים, לייצר מתח וכאוס פוליטי ולעודד הפגנות וחוסר אמון בממשלה ובמוסדות השלטון. מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" מתמקדת פעילות ההשפעה האיראנית בנושאים הקשורים למלחמה ובניסיון לזרוע חוסר אמון ודמורליזציה, להסית לאלימות נגד אזרחים ערבים ולחדור לעומק השיח סביב סוגיית החזרת החטופים. הפעילות בישראל נעשתה בשלל פלטפורמות המדיה החברתיות, תוך שימוש בתוצרי בינה מלאכותית, ופעלה בו בזמן להשפיע על הציבור הרחב ולבצע פעולות השפעה על...
יחסי רוסיה-איראן
סימה שיין, דני סיטרינוביץ, ארקדי מיל-מן, בת חן דרויאן פלדמן
פרסום משותף למכון למחקרי ביטחון לאומי, ישראל, ולקרן פרידריך נאומן, גרמניה, 7 באוגוסט 2024
מבוא
מסמך זה מתמקד ביחסי הרפובליקה האסלאמית של איראן עם רוסיה שלאחר התפרקות ברית המועצות. מטרתו היא לבחון את ההתפתחויות ביחסי שתי המדינות על היתרונות והקשיים שבהם, ועל בסיס זה להבין את המשמעויות של עליית המדרגה שחלה ביחסיהן מאז המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה.
ככלל, ההתייצבות הצבאית של איראן לעזרתה של מוסקבה, שהיא תוצאה ישירה של זהות השלטון הנוכחי באיראן התומך בהעמקת הקשר עם מוסקבה, וההחלטה המשותפת להתמודד עם הסנקציות שהטיל המערב על שתיהן שדרגו את מערכת היחסים לרמה שלא נודעה קודם לכן. יודגש כי שיתוף פעולה זה בין המדינות אינו טקטי...
בחודש העשירי למלחמת חרבות ברזל, ישראל נמצאת בצומת דרכים הן בהיבט המשך הלחימה ברצועת עזה והן בהיבט המערכה הרחבה יותר, מול איראן ו"ציר ההתנגדות", המעורבים ישירות בלחימה. לכל החלטה לגבי העתיד יהיו כמובן השלכות כלכליות משמעותיות וזאת במצב התחלתי שהגירעון הצפוי לשנת 2024 יעלה במידה ניכרת על התחזית שבבסיס תקציב המדינה הנוכחי, ולנוכח השפעת המלחמה על הוצאות הביטחון, הצמיחה במשק, ההשקעות הזרות בישראל, דירוג האשראי שלה ושאר פרמטרים קריטיים של החוסן הכלכלי. במאמר זה נבחנים שלושה תרחישים: המשך המצב הקיים; הסלמה בזירה הצפונית; הסדרה על...
מצטער, אין פרסומים מתאימים לחיפוש שלך,
אתה יכול לחפש אחרים ....