פודקאסט

גרמניה היא אחת המדינות החשובות באירופה, וגם אחת הידידותיות ביותר כלפי ישראל ביבשת. עם זאת, לאחרונה נכנסה המדינה למשבר שהוביל להתפרקות הקואליציה בברלין, כמו גם להודעת הקנצלר על רצונו לפזר את הפרלמנט ולקרוא לבחירות בפברואר. לפי הסקרים, גרמניה עומדת בפני מהפך פוליטי, וזאת באמצע תקופה מתוחה ביותר בתוך המדינה ובסביבתה. ברקע האירועים האחרונים, הזמין חוקר אירופה במכון, ד"ר רמי דניאל, את ד"ר פטר לינטל – חוקר במכון המחקר הגרמני SWP המומחה ליחסים בין גרמניה לישראל, לדיון מיוחד: איך הגיבו בממשל ובחברה בגרמניה לאירועי ה-7/10 ולמלחמה בעזה עד כה? האם הממשלה בברלין תציית לצוי המעצר נגד נתניהו וגלנט? איך נכנסה גרמניה למשבר הפוליטי הנוכחי? ומה מצפה לה, לאירופה וליחסי ברלין-ירושלים לאחר הבחירות הצפויות? | הדיון נערך בשפה האנגלית

פרק 300

התוכנית לחקר רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי מעניקה לכם בפינה חדשה הצצה למתרחש בתוככי האימפריה הרוסית. והפעם – השגריר ארקדי מיל-מן וגאורגי פורוסקון מנסים לנתח תרחישים אפשריים לסיום המלחמה באוקראינה. האם רוסיה עוד יכולה לנצח? כיצד תיראה המציאות אם המצב יהיה לטובת אוקראינה? וגם: איך ייראה תרחיש הכולל שימוש בנשק גרעיני טקטי?

חוקר המכון הבכיר, פרופ' קובי מיכאל, וסמנכ"ל מכון IMPACT-se לניתור שלום וסובלנות תרבותית בחינוך בית ספרי, אריק אגסי, בוחנים את מערכת החינוך שמפעילה סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים ואת האופן שבו תכני הלימוד משתלבים עם מסרי הטרור של חמאס, הכוללים הסתה לפיגועים והסתה נגד ישראל בכלל. למי מיועדת מערכת החינוך של אונר"א ומי אחראי לתכנים שמופיעים בספרי הלימוד? כיצד חמאס רתם את אונר"א לצרכיו? מהי מידת מעורבותם של מורים ואנשי חינוך של אונר"א בשורות ארגוני הטרור – ואף במתקפת ה-7/10? מה יש לעשות כדי שאונר"א לא תשמש עוד מכשיר לקידום תכני הסתה בעתיד, בהנחה שיבוצעו שינויים בארגון? וגם – כיצד מגיבים באונר"א ובאו"ם לכל הטענות שעולות ממחקר ספרי הלימוד?

פרק 253

חוקרת המכון עדי קנטור דנה בהתחזקותה של מפלגת הימין הקיצוני 'האלטרנטיבה לגרמניה' בבחירות המקומיות שהתרחשו בגרמניה. מהו הרקע להתחזקות הימין הקיצוני? מה עוזר למפלגת ״אלטרנטיבה לגרמניה״ לגייס תומכים לאו דווקא משורות הימין הקיצוני האידאולוגי? מהם קווי הדמיון המטרידים למפלגה הנציונל-סוציאליסטית ולארגונים ניאו-נאצים? והאם הם חותרים להפיכה? וגם – מהי המשמעות של תוצאות הבחירות ליהודים בגרמניה וליחסי ישראל-גרמניה.

במסגרת הכנס השנתי הבינלאומי של המכון למחקרי ביטחון לאומי פתחנו אולפן מיוחד, בו ראיינו את מיטב המומחים שהגיעו להתארח בכנס. בפודקאסט מיוחד זה תמצאו ראיונות על כל מה שבוער בזירה הישראלית, האזורית והבינלאומית. אורחי הפודקאסט לפי סדר הופעתם: פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי; אלוף (מיל') תמיר הימן, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי; יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר; ח"כ רא"ל (מיל') גדי איזנקוט, הרמטכ"ל לשעבר; לוטננט גנרל אלכסוס ג. גרינקביץ', מפקד חיל האוויר בפיקוד המרכז של צבא ארה"ב; ד"ר איל חולתא, ראש המל"ל לשעבר; תא"ל (מיל') דרור שלום, ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון; ח"כ דני דנון, יו"ר הליכוד העולמי; אריק דנון, שגריר צרפת בישראל; ניל וויגן, שגריר בריטניה בישראל; סימה שיין, ראש תוכנית איראן במכון; ד"ר כרמית ולנסי, ראש תוכנית הזירה הצפונית במכון; ניצב (דימ') אלון לבבי, חוקר בכיר אורח במכון; פרופ' יפעת ביטון, נשיאת מכללת אחווה; ג'ואו בו, חוקר בכיר במרכז לביטחון ואסטרטגיה בינלאומית, אוניברסיטת צ'ינגחואה, בייג'ינג.

פרק 220

השגריר לשעבר ד"ר עודד ערן, חוקר בכיר במכון, על רשמיו ממפגש נדיר עם המלכה בעת שכיהן כמזכיר ראשון בשגרירות ישראל בלונדון ועל הסוגיות הפנימיות והבינלאומיות שעולות על הפרק בעקבות מות המלכה וראשית כהונתו של המלך צ'ארלס השלישי: איזה מעמד והשפעה בינלאומית יש לבית המלוכה הבריטי וממה הוא שואב את כוחו? עד כמה בית המלוכה נותר רלבנטי לתהליכים פוליטיים ומדיניים בממלכה המאוחדת, בעידן שלאחר התפרקות האימפריה הבריטית? מה היה יחסו של בית המלוכה לישראל בשנות מלכותה של המלכה אליזבת' ומדוע נמנעה מלבקר בישראל, על אף שיורשיה ביקרו בארץ? האם המלך צ'ארלס השלישי יעדיף למקד את פעילותו בסוגיות פנימיות, ובהן שיקום התדמית של בית המלוכה, או דוווקא בענייני חוץ?