פרסומים

פסגת אסלאמאבאד הסתיימה ללא פריצת דרך, והמחישה כי סוגיית הגרעין היא עדיין בלב המחלוקת בין ארצות הברית לאיראן. מבחינת וושינגטון, התחייבות איראנית ברורה לא לפתח נשק גרעיני ולא לשמר יכולת פריצה  אליו היא תנאי יסוד להסכם. מנגד, טהראן מתעקשת על זכותה להמשיך ולהעשיר אורניום בשטחה ורואה בדרישה האמריקאית ניסיון לכפות עליה כניעה מדינית בתנאים חד־צדדיים. על רקע זה, החלטת הנשיא טראמפ לעבור ממסלול של לחץ דיפלומטי למסלול של כפייה ימית באמצעות הטלת מצור על התנועה לנמלים איראניים מסמנת שלב חדש במשבר. מבחינת ארצות הברית, המהלך נועד לשלול מאיראן את...

התבטאויות של הנשיא טראמפ בימים האחרונים משקפות ניסיון להעביר מספר מסרים מקבילים: הצגת המערכה נגד איראן כהצלחה מתקדמת, כוונה לסיימה בקרוב אך בו בזמן הימנעות מהגדרה ברורה של תנאי הסיום. מצב זה ממחיש את המתח הגובר בחוגי הממשל בין הגורמים הדוחפים להמשך המערכה לשם מיצוי הישגיה הצבאיים, לבין אילוצים כלכליים, פוליטיים ואסטרטגיים הדוחפים לקיצורה. מבחינת ישראל, מדובר בשלב רגיש במיוחד: ככל שיגבר בוושינגטון הלחץ לסיים את הלחימה, כך יגדל גם הסיכון לפער בין היעד הישראלי של שינוי עמוק ומתמשך במאזן האיומים בינה לבין איראן, לבין יעד אמריקאי מצומצם...

המערכה האמריקאית-ישראלית נגד איראן מציבה את הנשיא טראמפ בדילמת “שלום מתוך עוצמה”: הישג צבאי ואולי אף מדיני מהיר ובר מיתוג, בלי שקיעה במלחמה ממושכת. הנשיא מציג קו פומבי ניצי וקורא לציבור האיראני “לנצל את הרגע”, אך ניכרת עמימות האם קיימת תוכנית סדורה לשינוי משטר ול”יום שאחרי”. סביר כי בשורות הממשל יתחדד המתח בין המשך לחץ צבאי מקסימלי לפגיעה בתוכנית הגרעין, בטילים ובארגוני החסות, לבין הגבלת המחיר הכלכלי והפוליטי של המלחמה וסיכוני ההסלמה. משתני המפתח: התוצאות בשטח (BDA), נפגעים אמריקאים, ההשלכות הכלכליות ובכלל זה ההתפתחויות סביב שיבושים...

המתיחות בין איראן לארצות הברית, שהחלה בבניין כוח צבאי אמריקאי מספר ימים לאחר פרוץ ההפגנות ברחבי איראן, נמצאת בהפוגה זמנית על רקע הכוונה לכינוס מפגש בין המדינות ב-6 בפברואר בעומאן. הנשיא טראמפ מודע למשמעויות הבעייתיות לדימוי ההרתעה האמריקאי אם לא יושג הישג משמעותי מול איראן עקב הציפיות שיצרה ההיערכות הצבאית המסיבית במזרח התיכון. עם זאת, כנראה שלא הוצגה לו עד כה תכנית פעולה קצרה, שתבטיח הכרעה. המשטר האיראני עצמו מצוי בנקודת השפל החמורה ביותר מאז הקמתו ומתמקד בהישרדות. וכך, המפגש המתוכנן אמור לשקף רצון של שני הצדדים, בעידודן של מדינות...

אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ממשל טראמפ מעצבת מחדש את דוקטרינת "אמריקה תחילה", באופן שמערער את תפיסת ההגמוניה האמריקנית המסורתית. לא עוד הובלה ערכית של המחנה הדמוקרטי-ליבראלי, אלא חתירה להכרה בלאומיותן של מדינות והימנעות מהתערבות בענייניהן הפנימיים. המזרח התיכון ממוסגר כ"תיק שטופל" – איראן מוחלשת, פרויקט הגרעין "הושמד", המלחמה בעזה הסתיימה והנורמליזציה האזורית מתקדמת. במסגרת זו, ישראל מוגדרת כאינטרס ליבה וכשותפה מרכזית, לצד מדינות נוספות, בארכיטקטורה החדשה במזרח התיכון, שהיא היעד המרכזי של הממשל...

ביקור יורש העצר הסעודי מחמד בן-סלמאן בוושינגטון, שבמרכזו הענקת מעמד "בעלת ברית מרכזית שאינה בנאט"ו" לערב הסעודית שיקף ניסיון אמריקאי לעגן את ריאד בלב המחנה של ארצות הברית בעידן תחרות בין המעצמות. מבחינת ארצות הברית, מדובר בהעמקת המסגרת הביטחונית עם ערב הסעודית, בהבטחת השקעות ענק וטכנולוגיות מתקדמות ובהמשך שילוב המהלך בארכיטקטורה אזורית סביב 'הסכמי אברהם' ונורמליזציה הדרגתית עם ישראל, שתכלול גם נתיב לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.  עבור ערב הסעודית, הביקור מינף את משקלה האזורי לערבויות ביטחוניות וכן אפשר לה גישה...

______________________ הקדמה המזרח התיכון עובר תמורה חסרת תקדים, שהחלה בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה האזורית שפרצה בעקבותיה. המלחמה ברצועת עזה סיפקה לאיראן את ההזדמנות האמיתית הראשונה ליישם את תפיסת 'אחדות הזירות' שלה, תוך הפעלה בו-זמנית ומתואמת של מספר זירות מול ישראל וארצות הברית. איראן קיוותה להימנע ממעורבות ישירה ומהשלכותיה, אולם לא הצליחה להפעיל את רשת השלוחים שלה כדי לאלץ את ישראל להפסיק את הלחימה בעזה ולמנוע את תקיפת ישראל ביוני 2025. בשנת 2024 השיגה ישראל שורה של הצלחות מבצעיות חשובות נגד 'ציר ההתנגדות' –...

מעמדה של ישראל בארצות הברית נקלע למשבר חסר תקדים. התמיכה המסורתית נשחקת משמעותית בקרב הדמוקרטים ואף בחלק מהרפובליקנים. המגמה בולטת במיוחד אצל הצעירים משני צידי המפה הפוליטית. סקרים מלמדים כי דעת הקהל כלפי ישראל מושפעת ישירות לרעה מהתנהלות ישראל במלחמה ומהמצב ההומניטרי ברצועת עזה. גם בקהילה היהודית, ובייחוד בקרב הזרמים הליברליים, ניכרת ירידה בתמיכה והתגברות הביקורת כלפי ישראל. מגמות אלו עלולות לפגוע בחופש הפעולה המדיני והצבאי של ישראל ולהציב איום ממשי על ביטחונה, שכן בנוסף, בעוד גוברת תלותה של ישראל בנשיא הנתפס כבלתי צפוי ובמפלגה...

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית – סבא"א – פרסמה שני דוחות מדאיגים לגבי תוכנית הגרעין האיראנית. האחד עוסק בפעילויות עבר של איראן באתרים לא מוצהרים לסוכנות, שלגביהן איראן לא נתנה הסברים מספקים. השני עוסק בסטטוס הנוכחי של התוכנית ומצביע על האצה בצבירת אורניום מועשר לרמה גבוהה, המאפשר לאיראן להעשיר לרמה צבאית עבור 10 פצצות גרעין בתוך ימים ספורים. שני הדוחות אמורים להידון בפורום הנגידים הקרוב, שיתכנס ב-9 ביוני. מסתמן כי ארצות הברית והאירופאיות יגישו הצעת החלטה הקובעת כי איראן מפרה את התחייבויותיה ל-NPT. החלטה זו תוכל להוות...

הנשיא דונלד טראמפ סיים ביקור מדיני ראשון בכהונתו השנייה בערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות הערביות, תוך סימון מדינות אלו כמרכזיות עבורו אישית, לא רק עבור ארצות הברית. תוצאות הביקורים מספקות  למנהיגי המדינות המעורבות יכולת להפגין מפגש אינטרסים נרחב ובעיקר כאלה הנראים לעין. הביקורים, נוסף למהלכים במזרח התיכון, שנקט הממשל האמריקאי לאחרונה, יצרו תחושת הדרה של ישראל מהתרחשויות דרמטיות באזור. בין היתר, ניכר כי הנשיא וממשלו מאותתים שוושינגטון מבקשת לעצב מחדש את סדרי הבריתות האזוריות אף תוך הקטנת התלות בישראל ומדיניותה. מנהיגי מדינות המפרץ,...

השיחות בסוגיית הגרעין בין איראן לבין ארצות הברית נמשכות כששני הצדדים מביעים העדפה להסכם על פני התנגשות צבאית, הגם שלא ניתן להעריך בשלב זה האם יצליחו לגשר על הפערים הקיימים ואלה שיעלו בהמשך. לפי שעה, שניהם מביעים אופטימיות ונראה כי הם מעריכים שיש ערך להעמקה בדיונים. לדברי הנשיא טראמפ, המייחס חשיבות רבה לגיבוש הסכם, מטרתן של השיחות היא למנוע מאיראן להגיע לנשק גרעיני, אך בממשל מתנהל ויכוח לגבי הדרך להשגת מטרה זו בין הדורשים את פירוק תוכנית הגרעין לבין המקבלים את עמדת איראן, שלפיה זכותה להעשיר אורניום, והם מוכנים לנהל את המשא ומתן על...

שובו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית עשוי להוביל לשינויים גלובליים משמעותיים, תוך החרפת התחרות בין המעצמות הגדולות – ארצות הברית, סין ורוסיה. מדיניות "אמריקה תחילה", שהוביל טראמפ בקדנציה הראשונה לנשיאותו, תימשך ותנחה את מדיניות החוץ של הממשל. העיקרון המוביל יהיה "סיום מלחמות ולא התחלה שלהן", תוך השקעת מאמצים בגיבוש הסכמים שיקדמו את האינטרס האמריקאי ויושגו מעמדת כוח, בדגש על לחץ מדיני וכלכלי, יתכן גם על ידי הקרנת עוצמה צבאית אבל בשאיפה להימנע מהפעלת כוח צבאי ובוודאי מהסתבכות צבאית. בעידן נשיאותו השניה של טראמפ...