פרסומים

מזכר ההבנות בין ארצות הברית לאיראן מסמן את סיום המערכה הצבאית, אך לא את סיום ההתמודדות עם האיום האיראני. המסמך אינו הסכם גרעין חדש, אלא מסגרת ביניים שנועדה לעצור את הלחימה, לפתוח מחדש את מצר הורמוז, להסיר את המצור הימי ולאפשר משא ומתן על הסכם סופי בתוך 60 יום. טראמפ יוכל להציג את המזכר כהישג: עצירת המלחמה, ייצוב שווקי האנרגיה והתחייבות איראנית שלא לרכוש או לפתח נשק גרעיני, במקביל לדיון בדילול החומר המועשר שבשטחה. איראן, מצדה, הצליחה לקבל את שתי הדרישות החשובות לה: סיום המלחמה והמצור, בנוסף להקלות כלכליות שיתבטאו בייצוא נפט חופשי...

התקיפה הישראלית בדאחייה בעקבות ירי חזבאללה לצפון וסבב ההתכתשויות שלאחריה בין ישראל לאיראן ממחישים את מורכבות המאמץ האמריקאי לבלימת הסלמה ואת האתגר הישראלי לנתק בין הזירה הלבנונית לאיראן. ממשל טראמפ ביקש לקדם הסדרה מחודשת בין ישראל ללבנון, לחזק את ממשלת לבנון, לצמצם את חופש הפעולה של חזבאללה ולשמר מרחב תמרון מול טהראן. אולם, הוא לא הצליח  למנוע תקיפה ישראלית בביירות שנועדה לגבות מחיר מחזבאללה  ושהביאה תוך שעות לעימות ישיר בין ישראל לאיראן. מצב זה המחיש את האתגר המרכזי של ישראל מול וושינגטון – לשכנע את הממשל לאפשר לה אכיפה ממוקדת...

ביקורו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בבייג'ינג התקיים על רקע החרפת התחרות בין המעצמות והמלחמה באיראן. טראמפ ביקש להציג הישגים מדיניים וכלכליים קונקרטיים ולהמחיש כי ארצות הברית ממשיכה לנהל את התחרות עם סין מתוך עמדה של יוזמה. מנגד, בייג'ינג שאפה לייצב את היחסים עם וושינגטון ולעצב מסגרת יחסים שתבטא הכרה במעמדה כמעצמה שוות ערך, לצד הצבת גבולות ברורים בסוגיות הליבה מבחינתה. למרות ההצהרות האופטימיות והאווירה הפומבית החיובית, לא נרשמו פריצות דרך משמעותיות בסוגיות הסחר, הטכנולוגיה, טאיוואן ואיראן. בשלב זה, נראה כי הפסגה תרמה בעיקר לשימור...

פסגת אסלאמאבאד הסתיימה ללא פריצת דרך, והמחישה כי סוגיית הגרעין היא עדיין בלב המחלוקת בין ארצות הברית לאיראן. מבחינת וושינגטון, התחייבות איראנית ברורה לא לפתח נשק גרעיני ולא לשמר יכולת פריצה  אליו היא תנאי יסוד להסכם. מנגד, טהראן מתעקשת על זכותה להמשיך ולהעשיר אורניום בשטחה ורואה בדרישה האמריקאית ניסיון לכפות עליה כניעה מדינית בתנאים חד־צדדיים. על רקע זה, החלטת הנשיא טראמפ לעבור ממסלול של לחץ דיפלומטי למסלול של כפייה ימית באמצעות הטלת מצור על התנועה לנמלים איראניים מסמנת שלב חדש במשבר. מבחינת ארצות הברית, המהלך נועד לשלול מאיראן את...

התבטאויות של הנשיא טראמפ בימים האחרונים משקפות ניסיון להעביר מספר מסרים מקבילים: הצגת המערכה נגד איראן כהצלחה מתקדמת, כוונה לסיימה בקרוב אך בו בזמן הימנעות מהגדרה ברורה של תנאי הסיום. מצב זה ממחיש את המתח הגובר בחוגי הממשל בין הגורמים הדוחפים להמשך המערכה לשם מיצוי הישגיה הצבאיים, לבין אילוצים כלכליים, פוליטיים ואסטרטגיים הדוחפים לקיצורה. מבחינת ישראל, מדובר בשלב רגיש במיוחד: ככל שיגבר בוושינגטון הלחץ לסיים את הלחימה, כך יגדל גם הסיכון לפער בין היעד הישראלי של שינוי עמוק ומתמשך במאזן האיומים בינה לבין איראן, לבין יעד אמריקאי מצומצם...

המערכה האמריקאית-ישראלית נגד איראן מציבה את הנשיא טראמפ בדילמת “שלום מתוך עוצמה”: הישג צבאי ואולי אף מדיני מהיר ובר מיתוג, בלי שקיעה במלחמה ממושכת. הנשיא מציג קו פומבי ניצי וקורא לציבור האיראני “לנצל את הרגע”, אך ניכרת עמימות האם קיימת תוכנית סדורה לשינוי משטר ול”יום שאחרי”. סביר כי בשורות הממשל יתחדד המתח בין המשך לחץ צבאי מקסימלי לפגיעה בתוכנית הגרעין, בטילים ובארגוני החסות, לבין הגבלת המחיר הכלכלי והפוליטי של המלחמה וסיכוני ההסלמה. משתני המפתח: התוצאות בשטח (BDA), נפגעים אמריקאים, ההשלכות הכלכליות ובכלל זה ההתפתחויות סביב שיבושים...

המתיחות בין איראן לארצות הברית, שהחלה בבניין כוח צבאי אמריקאי מספר ימים לאחר פרוץ ההפגנות ברחבי איראן, נמצאת בהפוגה זמנית על רקע הכוונה לכינוס מפגש בין המדינות ב-6 בפברואר בעומאן. הנשיא טראמפ מודע למשמעויות הבעייתיות לדימוי ההרתעה האמריקאי אם לא יושג הישג משמעותי מול איראן עקב הציפיות שיצרה ההיערכות הצבאית המסיבית במזרח התיכון. עם זאת, כנראה שלא הוצגה לו עד כה תכנית פעולה קצרה, שתבטיח הכרעה. המשטר האיראני עצמו מצוי בנקודת השפל החמורה ביותר מאז הקמתו ומתמקד בהישרדות. וכך, המפגש המתוכנן אמור לשקף רצון של שני הצדדים, בעידודן של מדינות...

אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ממשל טראמפ מעצבת מחדש את דוקטרינת "אמריקה תחילה", באופן שמערער את תפיסת ההגמוניה האמריקנית המסורתית. לא עוד הובלה ערכית של המחנה הדמוקרטי-ליבראלי, אלא חתירה להכרה בלאומיותן של מדינות והימנעות מהתערבות בענייניהן הפנימיים. המזרח התיכון ממוסגר כ"תיק שטופל" – איראן מוחלשת, פרויקט הגרעין "הושמד", המלחמה בעזה הסתיימה והנורמליזציה האזורית מתקדמת. במסגרת זו, ישראל מוגדרת כאינטרס ליבה וכשותפה מרכזית, לצד מדינות נוספות, בארכיטקטורה החדשה במזרח התיכון, שהיא היעד המרכזי של הממשל...

ביקור יורש העצר הסעודי מחמד בן-סלמאן בוושינגטון, שבמרכזו הענקת מעמד "בעלת ברית מרכזית שאינה בנאט"ו" לערב הסעודית שיקף ניסיון אמריקאי לעגן את ריאד בלב המחנה של ארצות הברית בעידן תחרות בין המעצמות. מבחינת ארצות הברית, מדובר בהעמקת המסגרת הביטחונית עם ערב הסעודית, בהבטחת השקעות ענק וטכנולוגיות מתקדמות ובהמשך שילוב המהלך בארכיטקטורה אזורית סביב 'הסכמי אברהם' ונורמליזציה הדרגתית עם ישראל, שתכלול גם נתיב לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.  עבור ערב הסעודית, הביקור מינף את משקלה האזורי לערבויות ביטחוניות וכן אפשר לה גישה...

______________________ הקדמה המזרח התיכון עובר תמורה חסרת תקדים, שהחלה בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה האזורית שפרצה בעקבותיה. המלחמה ברצועת עזה סיפקה לאיראן את ההזדמנות האמיתית הראשונה ליישם את תפיסת 'אחדות הזירות' שלה, תוך הפעלה בו-זמנית ומתואמת של מספר זירות מול ישראל וארצות הברית. איראן קיוותה להימנע ממעורבות ישירה ומהשלכותיה, אולם לא הצליחה להפעיל את רשת השלוחים שלה כדי לאלץ את ישראל להפסיק את הלחימה בעזה ולמנוע את תקיפת ישראל ביוני 2025. בשנת 2024 השיגה ישראל שורה של הצלחות מבצעיות חשובות נגד 'ציר ההתנגדות' –...

מעמדה של ישראל בארצות הברית נקלע למשבר חסר תקדים. התמיכה המסורתית נשחקת משמעותית בקרב הדמוקרטים ואף בחלק מהרפובליקנים. המגמה בולטת במיוחד אצל הצעירים משני צידי המפה הפוליטית. סקרים מלמדים כי דעת הקהל כלפי ישראל מושפעת ישירות לרעה מהתנהלות ישראל במלחמה ומהמצב ההומניטרי ברצועת עזה. גם בקהילה היהודית, ובייחוד בקרב הזרמים הליברליים, ניכרת ירידה בתמיכה והתגברות הביקורת כלפי ישראל. מגמות אלו עלולות לפגוע בחופש הפעולה המדיני והצבאי של ישראל ולהציב איום ממשי על ביטחונה, שכן בנוסף, בעוד גוברת תלותה של ישראל בנשיא הנתפס כבלתי צפוי ובמפלגה...

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית – סבא"א – פרסמה שני דוחות מדאיגים לגבי תוכנית הגרעין האיראנית. האחד עוסק בפעילויות עבר של איראן באתרים לא מוצהרים לסוכנות, שלגביהן איראן לא נתנה הסברים מספקים. השני עוסק בסטטוס הנוכחי של התוכנית ומצביע על האצה בצבירת אורניום מועשר לרמה גבוהה, המאפשר לאיראן להעשיר לרמה צבאית עבור 10 פצצות גרעין בתוך ימים ספורים. שני הדוחות אמורים להידון בפורום הנגידים הקרוב, שיתכנס ב-9 ביוני. מסתמן כי ארצות הברית והאירופאיות יגישו הצעת החלטה הקובעת כי איראן מפרה את התחייבויותיה ל-NPT. החלטה זו תוכל להוות...