פרסומים

אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ממשל טראמפ מעצבת מחדש את דוקטרינת "אמריקה תחילה", באופן שמערער את תפיסת ההגמוניה האמריקנית המסורתית. לא עוד הובלה ערכית של המחנה הדמוקרטי-ליבראלי, אלא חתירה להכרה בלאומיותן של מדינות והימנעות מהתערבות בענייניהן הפנימיים. המזרח התיכון ממוסגר כ"תיק שטופל" – איראן מוחלשת, פרויקט הגרעין "הושמד", המלחמה בעזה הסתיימה והנורמליזציה האזורית מתקדמת. במסגרת זו, ישראל מוגדרת כאינטרס ליבה וכשותפה מרכזית, לצד מדינות נוספות, בארכיטקטורה החדשה במזרח התיכון, שהיא היעד המרכזי של הממשל...

ביקור יורש העצר הסעודי מחמד בן-סלמאן בוושינגטון, שבמרכזו הענקת מעמד "בעלת ברית מרכזית שאינה בנאט"ו" לערב הסעודית שיקף ניסיון אמריקאי לעגן את ריאד בלב המחנה של ארצות הברית בעידן תחרות בין המעצמות. מבחינת ארצות הברית, מדובר בהעמקת המסגרת הביטחונית עם ערב הסעודית, בהבטחת השקעות ענק וטכנולוגיות מתקדמות ובהמשך שילוב המהלך בארכיטקטורה אזורית סביב 'הסכמי אברהם' ונורמליזציה הדרגתית עם ישראל, שתכלול גם נתיב לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.  עבור ערב הסעודית, הביקור מינף את משקלה האזורי לערבויות ביטחוניות וכן אפשר לה גישה...

______________________ הקדמה המזרח התיכון עובר תמורה חסרת תקדים, שהחלה בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה האזורית שפרצה בעקבותיה. המלחמה ברצועת עזה סיפקה לאיראן את ההזדמנות האמיתית הראשונה ליישם את תפיסת 'אחדות הזירות' שלה, תוך הפעלה בו-זמנית ומתואמת של מספר זירות מול ישראל וארצות הברית. איראן קיוותה להימנע ממעורבות ישירה ומהשלכותיה, אולם לא הצליחה להפעיל את רשת השלוחים שלה כדי לאלץ את ישראל להפסיק את הלחימה בעזה ולמנוע את תקיפת ישראל ביוני 2025. בשנת 2024 השיגה ישראל שורה של הצלחות מבצעיות חשובות נגד 'ציר ההתנגדות' –...

מעמדה של ישראל בארצות הברית נקלע למשבר חסר תקדים. התמיכה המסורתית נשחקת משמעותית בקרב הדמוקרטים ואף בחלק מהרפובליקנים. המגמה בולטת במיוחד אצל הצעירים משני צידי המפה הפוליטית. סקרים מלמדים כי דעת הקהל כלפי ישראל מושפעת ישירות לרעה מהתנהלות ישראל במלחמה ומהמצב ההומניטרי ברצועת עזה. גם בקהילה היהודית, ובייחוד בקרב הזרמים הליברליים, ניכרת ירידה בתמיכה והתגברות הביקורת כלפי ישראל. מגמות אלו עלולות לפגוע בחופש הפעולה המדיני והצבאי של ישראל ולהציב איום ממשי על ביטחונה, שכן בנוסף, בעוד גוברת תלותה של ישראל בנשיא הנתפס כבלתי צפוי ובמפלגה...

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית – סבא"א – פרסמה שני דוחות מדאיגים לגבי תוכנית הגרעין האיראנית. האחד עוסק בפעילויות עבר של איראן באתרים לא מוצהרים לסוכנות, שלגביהן איראן לא נתנה הסברים מספקים. השני עוסק בסטטוס הנוכחי של התוכנית ומצביע על האצה בצבירת אורניום מועשר לרמה גבוהה, המאפשר לאיראן להעשיר לרמה צבאית עבור 10 פצצות גרעין בתוך ימים ספורים. שני הדוחות אמורים להידון בפורום הנגידים הקרוב, שיתכנס ב-9 ביוני. מסתמן כי ארצות הברית והאירופאיות יגישו הצעת החלטה הקובעת כי איראן מפרה את התחייבויותיה ל-NPT. החלטה זו תוכל להוות...

הנשיא דונלד טראמפ סיים ביקור מדיני ראשון בכהונתו השנייה בערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות הערביות, תוך סימון מדינות אלו כמרכזיות עבורו אישית, לא רק עבור ארצות הברית. תוצאות הביקורים מספקות  למנהיגי המדינות המעורבות יכולת להפגין מפגש אינטרסים נרחב ובעיקר כאלה הנראים לעין. הביקורים, נוסף למהלכים במזרח התיכון, שנקט הממשל האמריקאי לאחרונה, יצרו תחושת הדרה של ישראל מהתרחשויות דרמטיות באזור. בין היתר, ניכר כי הנשיא וממשלו מאותתים שוושינגטון מבקשת לעצב מחדש את סדרי הבריתות האזוריות אף תוך הקטנת התלות בישראל ומדיניותה. מנהיגי מדינות המפרץ,...

השיחות בסוגיית הגרעין בין איראן לבין ארצות הברית נמשכות כששני הצדדים מביעים העדפה להסכם על פני התנגשות צבאית, הגם שלא ניתן להעריך בשלב זה האם יצליחו לגשר על הפערים הקיימים ואלה שיעלו בהמשך. לפי שעה, שניהם מביעים אופטימיות ונראה כי הם מעריכים שיש ערך להעמקה בדיונים. לדברי הנשיא טראמפ, המייחס חשיבות רבה לגיבוש הסכם, מטרתן של השיחות היא למנוע מאיראן להגיע לנשק גרעיני, אך בממשל מתנהל ויכוח לגבי הדרך להשגת מטרה זו בין הדורשים את פירוק תוכנית הגרעין לבין המקבלים את עמדת איראן, שלפיה זכותה להעשיר אורניום, והם מוכנים לנהל את המשא ומתן על...

שובו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית עשוי להוביל לשינויים גלובליים משמעותיים, תוך החרפת התחרות בין המעצמות הגדולות – ארצות הברית, סין ורוסיה. מדיניות "אמריקה תחילה", שהוביל טראמפ בקדנציה הראשונה לנשיאותו, תימשך ותנחה את מדיניות החוץ של הממשל. העיקרון המוביל יהיה "סיום מלחמות ולא התחלה שלהן", תוך השקעת מאמצים בגיבוש הסכמים שיקדמו את האינטרס האמריקאי ויושגו מעמדת כוח, בדגש על לחץ מדיני וכלכלי, יתכן גם על ידי הקרנת עוצמה צבאית אבל בשאיפה להימנע מהפעלת כוח צבאי ובוודאי מהסתבכות צבאית. בעידן נשיאותו השניה של טראמפ...

הנשיא ג'ו ביידן, שעל פי הדיווחים בחן אפשרות לכונן חוזה הגנה עם ישראל, הוא אחד משני נשיאים אמריקאים בלבד ששקלו זאת ברצינות. ראשי ממשלה ישראלים אחדים שקלו במהלך השנים חוזה הגנה עם ארצות הברית, בעיקר כאמצעי שיסייע להפיג את החששות הביטחוניים ואת ההתנגדות הציבורית לוויתורים שעלו בשיחות השלום. בניגוד לצפוי, מערכת הביטחון הישראלית התנגדה כל השנים לחוזה הגנה רשמי. המחקר המובא כאן מנתח את היתרונות והחסרונות של חוזה הגנה בילטרלי משתי נקודות המבט, הישראלית והאמריקאית, ומציע דרכים להתמודדות עם החששות בשני הצדדים. כל חוזי ההגנה של ארצות הברית הם...

במסגרת העימות הנמשך בין איראן לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ובעקבות קבלת החלטה המגנה את חוסר שיתוף הפעולה בין איראן לסוכנות, הודיעה טהראן על הגדלת היקף הצנטריפוגות המעשירות אורניום באתרים פורדו ונטנז, ובפועל על כוונתה להגדיל את כמויות האורניום המועשר שתצבור. כבר בכמויות הנוכחיות באפשרות איראן תוך חודש מהחלטה להתחיל להעשיר לרמה צבאית ולייצר כמות חומר מועשר שתספיק לשמונה מתקנים גרעיניים. על הפרק שאלות כבדות משקל באשר לאסטרטגיה האיראנית בסוגיית הגרעין, בדגש על האפשרות שהיא פועלת עתה בהגיון שונה מבעבר והלכה למעשה חותרת...

הצגת "המתווה הישראלי" לעסקת חטופים וקידום הפסקת אש על ידי הנשיא ביידן נובעת ככל הנראה מהערכתו כי המאמץ הצבאי הישראלי מיצה את עצמו. למרות שהממשל רואה בחמאס אחראי לעיכוב בקידום העסקה, חשיפת המתווה אמורה בראייתו לדרבן גם את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקבל החלטה – אמנם בנסיבות פנים-ישראליות של ויכוח חריף בין מצדדי העסקה למתנגדיה. לממשל האמריקאי עצמו אין כרגע תוכנית חלופית מגובשת לאפשרות (הסבירה) שהמתווה שהציג הנשיא יקרוס והלחימה תימשך, ובמקרה זה הממשל צפוי להטיל את ההאשמה על חמאס. בה בעת, אפשר שהתסכול בקרב הממשל ואצל...

במוקד חילוקי הדעות בין ארצות הברית לישראל עומד בעת הנוכחית המבצע הצבאי ברפיח, שישראל מתעתדת להוציא לפועל. הממשל מפעיל לחץ להימנע מהמבצע וקובע כי את היעדים המרכזיים מול רפיח ניתן להשיג באמצעים אחרים. זאת בנוסף לפערים שנותרו בעינם המתייחסים לדרישה האמריקאית מישראל לגבש תוכנית אסטרטגית ברורה ליום שאחרי המלחמה ולספק מענה מקיף לסוגיה ההומניטרית ברצועת עזה. נושאים אלה והאפשרות לעסקת חטופים קרובה בתמורה להפסקת אש לשישה שבועות יעמדו במוקד ביקורי הבכירים הישראליים בוושינגטון בימים הקרובים. ברקע גם התנצחות פומבית בין הנהגות שתי המדינות על רקע...