מערכת ההגנה האווירית המשולבת של איראן
במה טכנולוגית, 3 בנובמבר 2026
אריה אבירם[1]
ערב מבצע עם כלביא (יוני 2025) הייתה באיראן מערכת הגנה אווירית משולבת (IADS – Integrated Air Defense System) שהופעלה במשותף על ידי חילות האוויר איראן ושל משמרות המהפכה. חיל האוויר הישראלי פגע כנראה בצורה קשה במערכת זו עוד במבצע עם כלביא אך גם בשאגת הארי (מארס 2026), והדבר אפשר לו לאחר מכן לפעול כמעט בחופשיות בשמי איראן. מסמך זה מסכם את המידע בנושא, שפורסם במקורות גלויים בעולם ונאסף באמצעות יישומי הבינה המלאכותית PERPLEXITY ו-Chat GPT. הוא מתאר את מערכת ההגנה האווירית (הגנ"א) האיראנית ערב מבצע עם כלביא ביוני 2025.
מהי מערכת הגנה אווירית משולבת?
מערכת הגנה אווירית משולבת (IADS – Integrated Air Defense System) היא חיבור של מספר תת-מערכות המאפשרות יחד ניהול ושליטה בקרב נגד מטרות אוויריות, תוך בקרה צמודה ורציפה של המתרחש במרחב האווירי של מדינה. מערכת הגנה אווירית מורכבת בדרך כלל משלושה מרכיבים עיקריים שמקיימים קשר רצוף ודו-כיווני ביניהם (ראו תרשים 1):
- ניהול הקרב
- יצירת תמונה אווירית
- בקרת אש (ניהול חימושים)
בכל אחד משלושת המרכיבים הללו הפעילות מתרחשת כמתואר בתרשים 2. שלושת המרכיבים יכולים להימצא במיקום משותף או מבוזר, והתקשורת ביניהם מתבצעת באמצעות מערכות אלחוטיות או קוויות.
מבנה זה של מערכת הגנה אווירית משולבת יכול להיות ברמת המדינה או ברמה אזורית – אם המדינה מחולקת לאזורי לחימה (למשל פיקודים(. גם אם מבנה המערכת קיים ברמת המדינה, היררכיה עם מבנה דומה יכולה להישאר כלפי מטה, ברמה האזורית.
תמונה 1 – מבנה כללי של מערכת הגנ"א – במקרה זה: ה'פנציר' הרוסי
הגילוי ויצירת התמונה האווירית מתבצעים באמצעות מכ"מים, שגם הם נחלקים למספר סוגים:
- מכ"מים ארוכי טווח להתראה מוקדמת
- מכ"מים אזוריים לטווח בינוני
- מכ"מים לטווחים קצרים יותר ששייכים למערכות טילי הגנ"א (טילים נגד מטוסים)
חלק מהמכ"מים, או במדינות מסוימות רובם, יכולים להיות מחוברים יחד ליצירת תמונה מכ"מית אחודה אזורית או אף ארצית.
בקרת האש של סוללות הטילים נגד מטוסים נעשית באמצעות מכ"מי בקרת אש מקומיים של הסוללות, כאשר הפיקוד ואישור הפתיחה באש מגיע ממרכיב ניהול הלחימה.
תרשים 2 – פירוט הפעילות במערכת הגנה אווירית משולבת
מבנה המערכת ההגנה האווירית האיראנית
אחרי שהאיראנים הכירו בנחיתותם בהגנת שמי המדינה באמצעות מטוסים, הם השקיעו משאבים אדירים בהקמתה של מערכת הגנה אווירית משולבת (IADS – Integrated Air Defense System). מיטב המוחות של התעשיות הביטחוניות האיראניות עסקו בהקמת המערכת ובשיפורה לאורך השנים.
מערכת ההגנה האווירית האיראנית מנוהלת על ידי מפקדה כללית מרכזית (Khatam Al-Anbiya) הממוקמת בטהראן. מפקדה זו אחראית על הפעלתו המבצעית של המערך כולו. נוסף על כך ובמקביל קיים גוף חילי שנפרד בזמנו מחיל האוויר האיראני, שאחראי להקמת המערך, לאחזקתו ולתפעולו. גוף זה נקרא חיל ההגנה האווירית (ראו סמלים של שני הגופים בתמונה 1). שטחה של איראן גדול מאוד, ולכן האחריות הפיקודית וההפעלה המבצעית הן אזוריות. פגיעה בחלק ממערך ההגנה האווירית באחד האזורים אינה פוגעת בפעולת המערך הנותר באזורים האחרים.
מלבד המפקדה המרכזית-לאומית, מערכת ההגנ"א האיראנית מחולקת לתשעה אזורי שליטה ובקרה – ראו להלן תמונה 2.
מערכת ההגנה האווירית האיראנית מורכבת ממספר רבדים, הכוללים את המרכיבים הפונקציונליים הבאים (ראו תרשימים 3 ו-4):
- מפקדות מבצעיות המגובות במערכות שליטה, בקרה ותקשורת.
- מכ"מי התרעה מוקדמת מסוגים שונים – אסטרטגיים, ארוכי טווח, וכן מכ"מים לטווח בינוני וקצר. רוב המכ"מים אקטיביים (משדרים) וחלקם פסיביים (קולטים בלבד, מבוססים על קליטת אותות – ELINT). הם משמשים ליצירת תמונה אווירית של כל אזור, וגם של איראן כולה.
- אפקטורים – מערכות טילי הגנה אווירית – להפלת מטרות אוויריות חודרות. מערכות אלה מצוידות במכ"מי גילוי ובקרת אש מקומיים משלהם.
ארגון פונקציונלי של המרכיבים:
- מערכת שו"ב – שליטה ובקרה ברמה הלאומית –National Level Command and Control – מתבצעות במפקדת Khatam Al-Anbiya שכבר הוזכרה.
- מכ"מים אסטרטגיים ברמה הלאומית – National Level Radars – אחראים על יצירת תמונה אווירית בטווחים ארוכים מאוד ומאורגנים בשרשרת של מכ"מים אסטרטגיים.
- מערכות שו"ב – שליטה ובקרה – אזוריות – Regional Level Command and Control. איראן מחולקת לתשעה אזורי שליטה שמחוברים יחד למערכת הלאומית, אבל מסוגלים לעבוד גם בצורה עצמאית במקרה של ניתוק או השמדה של חלק מהמערך (בכחול, ראו גם תרשים 3).
- מכ"מי גילוי אזוריים – Regional Level Radars לטווחים ארוכים, בינוניים וקצרים, האחראים על יצירת תמונת השמיים האזורית.
- סוללות הגנה אווירית – Air Defense Missiles Batteries – לאיראנים עשרות סוגים של מערכות כאלה מתוצרת ארצות הברית, רוסיה, סין ואיראן.
תרשים 3 מתאר את הטופולוגיה ואת ההיררכיה המבצעית של כל אחד מהאזורים שהוזכרו קודם לכן.
מערכות השו"ב מבוססות על שני מרכיבים שהאיראנים פיתחו:
- מערכת FAKOUR –מערכת שו"ב שמקבלת ומרכזת נתונים ממספר מכ"מים, מציגה אותם על מסכים ומאפשרת שליטה על אפקטורים – טילי הגנה אווירית. השימוש במערכת FAKOUR קיים ומאפשר יצירת תמונה אווירית גם ברמה הלאומית וגם ברמה האזורית (ראו תרשים 4). מערכת FAKOUR מותקנת בתוך קרון מבצעים שכולל מספר עמדות הפעלה.
- מערכת RASSOUL – מערכת תקשורת שמאפשרת למערכות השו"ב FAKOUR לתקשר ביניהן, וגם עם המכ"מים ועם סוללות הטילים להגנה אווירית (ראו תרשים 4). מערכת RASSOUL מותקנת בתוך שני קרונות על כלי רכב, ובעוד רכב קטן יותר.
תרשים 3 – המבנה ההיררכי של מערכת ההגנה האווירית האיראנית
תרשים 4 – מבנה פונקציונלי של אחד מאזורי השליטה והבקרה במערכת ההגנ"א
מערך המכ"מים
כחלק ממאמציהם לבסס את ההגנה האווירית שלהם על מערכות הגנ"א קרקעיות פיתחו האיראנים מערכת מורכבת ומשוכללת מאוד לגילוי מטרות וליצירת תמונה אווירית. מערכת זו מתבססת על מערך אדיר של מכ"מים קרקעיים שנרכשו ממקורות שונים:
- מכ"מים אמריקאיים – שנרכשו עוד בתקופת השאה.
- מכ"מים סובייטיים-רוסיים וסיניים.
- מכ"מים איראניים – למעשה שיפורים של מכ"מים שנרכשו (לפעמים ה"שיפור" העיקרי הוא שינוי השם המקורי לשם איראני או העתקה על ידי הנדסה לאחור של המכ"ם המקורי). בתמונה 4 דוגמה להעתקה של המכ"ם האמריקאי TPS-43 שקיבל שם איראני – MELLI.
- מכ"מים איראניים מפיתוח עצמי.
תמונה 4 – דוגמה להעתקה: בצד שמאל – TPS-43 האמריקאי, בצד ימין – MELLI ה"איראני"
מערכת הגנ"א לטווח בינוני TABAS תוצרת איראן
לאחר הצטיידות במערכת ההגנ"א הרוסית SA-11 BUK M1 GADFLY ראו האיראנים לנכון להעתיק אותה, והתוצאה הייתה מערכת ההגנ"א האיראנית TABAS. המכ"מ הרוסי FIRE DOME, בעל הראדום הגדול הועתק (ראו תמונה 9), ולטיל יש גם גיאומטריה דומה לזו של הטיל הרוסי המקורי
לוח 1 – מכ"מים של מערכת ההגנה האווירית האיראנית
תמונה 5 – מכ"ם פסיבי (מבוסס ELINT) ALIM
תמונה 6 – מכ"מי מערכת ההגנ"א האיראנית
מערך טילי ההגנ"א
מערך טילי ההגנ"א משלים למעשה את מערך הגילוי, והוא למעשה הזרוע המבצעת של מערכת ההגנ"א האיראנית. מערך זה כולל סוגים שונים של מערכות טילי הגנ"א, חלקם קיימים עדיין מתקופת השאה, חלקם נרכשו מרוסיה ומסין וחלקם פותחו בשנים האחרונות באיראן. מערכות אלה פורטו במסמך אחר של הכותב.[2]
לוח 2 – מערכות טילי הגנ"א בשימוש איראן
תרשים 5 – כיסוי טווחים וגבהים של מערכות טילי ההגנ"א בשימוש איראן
מה קרה במבצעים עם כלביא ושאגת הארי?
בתחילת שנת 2024 היו לאיראנים תשעה אתרים מבצעיים של מכ"מים אסטרטגיים (ראו מפה בתמונה 7 ולוח 3):
- שבעה אתרים מצוידים במכ"מי GHADIR (טווח גילוי של 1,100 ק"מ).
- שני אתרים של מכ"מי SEPEHR (מכ"מ OTH עם טווח גילוי של יותר מ‑3,000 ק"מ).
האיראנים ריכזו את פעילות השליטה והבקרה במרכז שליטה ובקרה אזורי באזור SOBASHI במערב המדינה. מרכז אזורי זה היה אחראי לשילוב התמונה האווירית הכוללת במערב איראן, שנוצרה מתפוקותיהן של כל מערכות המכ"ם באזור.
נוסף על כך היו באיראן עשרות אתרים של מכ"מים לטווחים ארוכים, בינוניים וקצרים, וכמובן גם מתקני המכ"ם האורגניים של סוללות טילי ההגנ"א.
בפעולות חיל האוויר הישראלי באוקטובר 2024, ביוני 2025 (עם כלביא) ובמארס 2026 (שאגת הארי) הותקפו רוב מערכות המכ"ם שהיו עלולות לשבש את פעילות חיל האוויר בשמי איראן. לוח 4 מסכם את תוצאות פעילות התקיפה של חיל האוויר נגד המכ"מים האסטרטגיים. בלוח זה סומנו בצבע ירוק המערכות השמישות שטרם נפגעו, בצבע אדום המערכות שהושמדו ובצבע ורוד מערכות שהותקפו ונפגעו, אך מצבן אינו ברור.
תמונה 7 – אתרי המכ"מים האסטרטגיים האיראניים
לוח 3 – אתרי המכ"מים האסטרטגיים האיראניים לפני תקיפות חיל האוויר הישראלי (לפני 2024)
לוח 4 – הפגיעות באתרי המכ"מים האסטרטגיים האיראניים
הדעה הרווחת בקרב המקורות הגלויים המועטים (OSINT) היא שרוב מערך הגילוי האסטרטגי של איראן נפגע ונוטרל, אולם אין אישור מבוסס לכך, בוודאי שלא ממקורות איראניים.
אין ספק שעדיין רב מאוד הנסתר על הגלוי, על פי מקורות המידע הגלויים ברשת, בכל הקשור לתקיפת מערך ההגנה האווירית האיראנית. עיקר המידע מרוכז בשני מאמרים בעיתון Armada International.[1]
ברור גם שבעתיד, עם הוספת מידע במקורות הגלויים, יהיה מקום למאמר נוסף שיפרט את פעולות חיל האוויר הישראלי בתקיפות מערך ההגנה האווירית באיראן בשנים 2024, 2025 ו-2026.
מקורות
אבירם אריה. "מערכות הגנה אווירית באיראן". במה טכנולוגית, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 25 בדצמבר 2025. https://tinyurl.com/38eer9cu
Global Defense News, Army Recognition. "Iran to unveil two new home-made air defense command systems Fakour and Rassoul." May 26, 2014. https://tinyurl.com/mtjdrjb9
ISW – Institute for the Study of War. "Iran Update." October 29, 2024. https://tinyurl.com/42p4b8hw
Lair, Sam. "Shallow Ramparts: Air and Missile Defenses in the June 2025 Israel-Iran War." FPRI, October 17, 2025. https://tinyurl.com/2c7xefr7
Maritim Security Forum. "Iran’s air defence system." February 23, 2026. https://tinyurl.com/3h8p87kh
Mattes, Peter W. "Systems of Systems: What, Exactly, is an Integrated Air Defense System?" The Mitchell Forum, No. 26. June 2019. https://tinyurl.com/stw4h355
Molaei, Mohammad. "Guardians of sky: How Iran’s radar network turned 12-day war into a blueprint for deterrence." Press TV, February 21, 2026. https://tinyurl.com/4r922v24
Withington, Thomas. "Going Blind: The Systematic Takedown of Iran’s Early Warning Network." Armada International, December 3, 2025. https://tinyurl.com/3ep3r6sd
Withington, Thomas. "In-Depth Analysis: Back to Iran!" Armada International, April 2, 2026. https://tinyurl.com/3pskcpxr
[1]Thomas Withington, "Going Blind: The Systematic Takedown of Iran’s Early Warning Network," Armada International, December 3, 2025. https://tinyurl.com/3ep3r6sd; Thomas Withington, "In-Depth Analysis: Back to Iran!" Armada International, April 2, 2026. https://tinyurl.com/3pskcpxr
________
[1] אריה אבירם הוא מהנדס אלקטרוניקה, בוגר הפקולטה להנדסת חשמל של הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל. שירת בשירות סדיר במערך הבקרה של חיל האוויר כקצין טכני ובשירות מילואים ביחידת שדה. עבד כמהנדס פיתוח, מהנדס מערכת ומנהל פרוייקטים באחד ממפעלי התעשיות הביטחוניות. התמחה בהנדסת מערכת של מערכות מורכבות המשלבות כלי טיס לא מאויישים ובניהול פרוייקטים רחבי היקף. בשנת 1991 קיבל פרס בטחון ישראל על פיתוח מערכת נשק יחודית לח״א.
[2] אריה אבירם, "מערכות הגנה אווירית באיראן", במה טכנולוגית, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 25 בדצמבר 2025. https://tinyurl.com/38eer9cu
Photo credit: Fars Media Corporation