תקציר

ערב הסעודית נמצאת בעיצומה של מהפכה כלכלית חסרת תקדים, שבמסגרתה היא מבקשת למצב את עצמה כמעצמה טכנולוגית וכלכלית אזורית. בד בבד, המזרח התיכון כולו נתון בתהליך עיצובו מחדש של מאזן הכוחות וההסדרים האזוריים, תהליך שלוקחות בו חלק מדינות המבקשות לבסס סדר אזורי שיתאפיין בשיתוף פעולה ויציבות – ארצות הברית והמדינות הסוניות הפרגמטיות – ירדן, מצרים, איחוד האמירויות, בחריין וערב הסעודית.

נושא זה לא ירד לחלוטין מסדר היום של ההנהגה הסעודית, אף על פי שמלחמת ׳חרבות ברזל׳ בלמה את התקדמות תהליך הנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית, שהייתה כבר בשלביה המתקדמים ערב מתקפת השבעה באוקטובר, וכן הובילה להקשחה בעמדותיה הפומביות של ריאד כלפי ירושלים מאז פרוץ המלחמה. אולם בו בזמן, המערכה המשותפת של ישראל וארצות הברית נגד איראן, מבצע ׳שאגת הארי׳, הדגישה את האיום המשותף הנשקף מאיראן למדינות המפרץ ולישראל והבליטה את הצורך בשיתוף פעולה ביטחוני וכלכלי אזורי, לרבות בתחום התשתיות, מסדרונות הסחר ואספקת האנרגיה. בתוך כך, המבצע גם המחיש את תפקידה המרכזי של ארצות הברית בהגנה על ערב הסעודית ומדינות המפרץ וחיזק את תלותן בה, עובדות המעניקות לוושינגטון מנוף משמעותי בקידום ַהסדרה אזורית הכוללת נורמליזציה עם ישראל.

בנסיבות אלו ישראל ניצבת בפני הזדמנות אסטרטגית להרחיב את ׳הסכמי אברהם׳, להשתלב בפרויקטים כלכליים ותשתיתיים אזוריים ואף להדק את האינטגרציה עם המדינות המתונות שצוינו לעיל, השואפות להשגת יציבות ביטחונית ושגשוג כלכלי אזורי.

בקובץ מאמרים זה נבחנים ההזדמנויות והאתגרים הכלכליים, התשתיתיים והמדיניים הכרוכים בנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית, ומוצעים כיווני פעולה לביסוס שותפות אזורית בת־קיימא, החיונית להשתלבותה של מדינת ישראל במזרח התיכון ולהרחבתם והעמקתם של ׳הסכמי אברהם׳. הטענה העולה ממאמרים אלה היא שככל שייבנו קשרים, גם ללא מתווה מדיני כולל, הם ימחישו את היתרונות שבכינון מערכת יחסים רשמית והרחבת שיתופי הפעולה, ויביאו למימושן של התמורות ההדדיות הצפויות. כך תגבר המוטיבציה של ישראל, ערב הסעודית ומדינות נוספות באזור להתגבר על מכשולים בדרך להשגת כינון מערכת יחסים זו..

הפוטנציאל הכלכלי והאסטרטגי

הנורמליזציה עם ערב הסעודית טומנת בחובה פוטנציאל כלכלי משמעותי לישראל. במשך העשור האחרון עברה הכלכלה הסעודית טרנספורמציה עמוקה במסגרת ׳חזון 2030׳ תוכנית לאומית שאפתנית שנועדה להפחית את תלות המדינה בנפט, לגוון את מבנה הכלכלה שלה ולפתח בה מגזרים אזרחיים הנשענים על חדשנות, תעשייה וטכנולוגיה. ערב הסעודית משקיעה אפוא סכומים חסרי תקדים בתחומים אלה, שמתוכם לישראל יתרונות מובילים בתחום הטכנולוגי – ההיי־טק, הבינה המלאכותית, הסייבר והטכנולוגיה הקשורה בביטחון.

בהקשר זה, יש המעריכים כי קיים פוטנציאל של יצוא ישראלי לערב הסעודית בהיקף של מיליארדי דולרים בשנה, לצד פתיחת ערוצים להשקעות ישירות ומיזמים משותפים. לשם השוואה, בעוד היקף הסחר של ישראל עם איחוד האמירויות גדל פי עשרה ויותר בתוך חמש שנים ועבר את הסך של שלושה מיליארד דולר, שיעורה של כלכלת ערב הסעודית מצביע על פוטנציאל של סחר משמעותי עוד יותר, שכן התוצר שלה לבדה עולה על סך התוצר של ארבע המדינות שחתמו על ׳הסכמי אברהם׳ יחדיו. פוטנציאל זה יתממש בסחר רחב היקף ובהשקעות הדדיות, בפתיחת מסדרונות יבשתיים חדשים שיקשרו בין המפרץ הערבי לים התיכון ובהעמקת המעורבות ההדדית בתחומי ההיי־טק, הבינה המלאכותית, החדשנות והביטחון. ענפים בולטים נוספים הם אנרגיה, אקלים, סייבר, חקלאות מדברית, מים, ביטחון תזונתי ותיירות, בפרט דתית. ערב הסעודית משקיעה סכומים חסרי תקדים בענפים אלה, וישראל יכולה להציע פתרונות טכנולוגיים מוכחים שרלוונטיים להם.

מעבר לפוטנציאל הכלכלי הישיר, הנורמליזציה תאפשר לישראל להשתלב ביוזמות תשתית אזוריות המצויות בהתהוות, דוגמת פרויקט IMEC – מסדרון תשתיות תחבורה, אנרגיה ותקשורת המחבר את הודו, המזרח התיכון ואירופה. ערב הסעודית היא שחקנית מפתח בציר זה וישראל, שהיא בעלת יתרונות טכנולוגיים וגיאוגרפיים ברורים, אם תיערך בהתאם תוכל להשתלב בו, הן כמתווכת לוגיסטית והן כשותפה טכנולוגית. ואולם ללא התאמה לגישה של המחנה הערבי המתון, המעודד יציבות ושגשוג כלכלי באזור דרך שיתוף פעולה ודורש מישראל קידום הסדרים מדיניים בסכסוך הישראלי–פלסטיני, ישראל עלולה למצוא את עצמה מחוץ לציר זה.

המלצות עיקריות באשר לאסטרטגיות להרחבת והעמקת ׳הסכמי אברהם׳ שיכללו קידום נורמליזציה עם ערב הסעודית

• הקמת גורם ממשלתי המתכלל את משרדי הממשלה, גופים אזרחיים וחברות רלוונטיות מהמגזר הפרטי לשיתוף פעולה אזורי וחיבור תשתיות (תחבורה, אנרגיה ותקשורת) בין ישראל לשכנותיה, בגיבוי החלטת ממשלה ותקציב ייעודי.

• חיזוק ועידוד המגזר הפרטי לשיתופי פעולה משולשים בין חברות ישראליות ואמריקאיות בפרויקטים בערב הסעודית, בהלימה לצורכי חזון ,2030 כבסיס ליצירת אינטרסים כלכליים משותפים התומכים בנורמליזציה ומבססים אותה לאורך זמן. • התמקדות במגזרים שבהם לישראל יתרון יחסי.

• גיבוש אסטרטגיית־על ישראלית למסדרונות אזוריים ו־IMEC, הן ברמה התשתיתית והן ברמה המדינית הכוללת.

• קידום ׳הסכמי אברהם׳; השגת מעמד מועדף לישראל בתחומי ליבה טכנולוגיים, תוך שמירה על ׳היתרון הצבאי האיכותי׳ (QME) מצד ארצות הברית.

• נכונות לקידום תהליך מדיני בזירה הפלסטינית כ״כרטיס כניסה״ לסדר האזורי החדש.

• השקעה בדיפלומטיה ציבורית ובניית גשר תרבותי אל החברה הסעודית השמרנית, כדי לבסס בקרבה לגיטימציה לנורמליזציה עם ישראל.