פרסומים

מאמר זה סוקר ומנתח את המגמות בסחר בין ישראל וסין בשנת 2024, כשברקע מלחמת חרבות ברזל ומלחמת הסחר. שלוש התפתחויות בולטות בסחר לעומת שנת 2023: המגמה הראשונה היא עלייה של כ-20 אחוזים בייבוא מסין מ-2023 לאחר ירידה של 18 אחוזים מ-2022. ישראל ממשיכה לייבא יותר סחורות מסין מאשר מכל מדינה אחרת, ובשנת 2024 כשמינית (15 אחוזים) מכלל הסחורות המיובאות יובאו מסין; המגמה השנייה היא המשך הירידה בייצוא לסין: בשנת 2024 הייצוא לסין היה הנמוך ביותר מאז שנת 2014, והגדיל את הגרעון המסחרי מולה, שלראשונה עלה על 10 מיליארד דולר; המגמה השלישית היא עלייה...

הסיכונים לכלכלת ישראל עלו בשבועות האחרונים ועימם גם הסבירות למשבר פיננסי בישראל. כל זאת כתוצאה משלושה אירועים שהתרחשו במקביל: סיומה של הפסקת האש בעזה והחזרה ללחימה, אישור תקציב מדינה בעייתי לשנת 2025, ואי-היציבות הפוליטית שבאה לידי ביטוי בפיטורי שומרי הסף וחזרתה של המהפכה המשפטית. כל אלו מעלים סימני שאלה רבים בנוגע לאחריות הפיסקאלית של ממשלת ישראל בכלל ובנוגע למימון המלחמה בפרט.  

מאמר זה דן בדו"ח "ועדת נגל" לבחינת תקציב הביטחון ובניין הכוח, שהוגש לאחרונה לראש הממשלה, תוך השוואה לדו"חות שהגישו ועדות קודמות שעסקו בנושא ("ועדת ברודט" ו"ועדת לוקר"). הניתוח מעלה פגמים במנדט הרחב שניתן לוועדה, בלוח הזמנים שלה, בתוקף של חלק ממסקנותיה, הן בהיבטי תפיסה והן בבניין הכוח, וכן בהתעלמותה מנושאי יסוד קריטיים. אמנם, אימוץ המלצות "ועדת נגל" לא יביאו ל"עשור אבוד" בכלכלה הישראלית, כפי שקרה בעבר, אולם הפגמים היסודיים בדו"ח מעלים ספק ממשי בתוקף המלצותיה ובאפשרות...

תקציב המדינה לשנת 2025 בהיקף של 607 מיליארד ש״ח אושר על ידי הממשלה ביום שישי ה-1 בנובמבר לאחר חילוקי דעות וויכוחים בקרב חברי הקואליציה. מטרתה המוצהרת של הממשלה הייתה להציג תקציב אשר יאפשר מחד גיסא לתמוך בצרכיה הביטחוניים הגדלים של המדינה ובאוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה, ומאידך גיסא להקטין את הגרעון ולעודד צמיחה במשק. בפועל, נראה כי התקציב שאושר אמור לספק את המעטפת הכלכלית לצרכים הביטחוניים של ישראל, אך ספק רב האם הוא נותן מענה לצרכים הכלכליים הרחבים של המדינה. חוסר הנכונות לקיצוץ משמעותי בכספים הקואליציוניים ובסגירת משרדים ממשלתיים,...

הידוק הקשרים בין סין לאיראן נתפס כאחד הגורמים המרכזיים המונעים את קריסתה של כלכלת איראן, הנתונה לסנקציות משנת 2018 עת פרשה ארצות הברית מהסכם הגרעין. הידוק הקשרים הגיע בעיצומו של משבר הקורונה, כששתי המדינות חתמו על הסכם שיתוף פעולה ארוך טווח שאמור לחזק את הקשרים הכלכליים ביניהן בשנים הקרובות. אולם בפועל, נראה כי השותפות מוגבלת מאוד ובעיקרה א-סימטרית. חרף מכירות הנפט האיראני לסין והייצוא הסיני לאיראן, המחליף מוצרים מערביים רבים, סין אינה מספקת מענה לרוב קשייה הכלכליים של איראן, לרבות צורך בהשקעות בתשתיות. בעוד שלנוכח משטר הסנקציות...

בחודש העשירי למלחמת חרבות ברזל, ישראל נמצאת בצומת דרכים הן בהיבט המשך הלחימה ברצועת עזה והן בהיבט המערכה הרחבה יותר, מול איראן ו"ציר ההתנגדות", המעורבים ישירות בלחימה. לכל החלטה לגבי העתיד יהיו כמובן השלכות כלכליות משמעותיות וזאת במצב התחלתי שהגירעון הצפוי לשנת 2024 יעלה במידה ניכרת על התחזית שבבסיס תקציב המדינה הנוכחי, ולנוכח השפעת המלחמה על הוצאות הביטחון, הצמיחה במשק, ההשקעות הזרות בישראל, דירוג האשראי שלה ושאר פרמטרים קריטיים של החוסן הכלכלי. במאמר זה נבחנים שלושה תרחישים: המשך המצב הקיים; הסלמה בזירה הצפונית; הסדרה על...

לחצו כאן לקריאת הפרק  לחצו כאן לקריאת המזכר המלא

בחלוף שבעה חודשים ממתקפת חמאס ופרוץ המלחמה ברצועת עזה ובהמשך המתיחות הביטחונית הרב-זירתית, נשמרת הרגיעה ביחסי יהודים וערבים בישראל, לרבות בערים המעורבות. עד כה, לא התממשו החששות שהושמעו במערכת המדינית והביטחונית מפני התלקחות עימותים רחבים בין יהודים לערבים על רקע המלחמה, ובכלל זאת בחודש הרמדאן ובעיד אל-פיטר. בפועל, רוב הציבור הערבי מבקש להמשיך בשגרת חייו כמיעוט משולב בישראל, תוך שהוא ממשיך להסתייג מחמאס ומדרכו. עם זאת, במציאות החירום הנמשכת, צפות ועולות סכנות העלולות לפגוע ביציבות היחסים בין ערבים ליהודים ולהוביל להתדרדרות, עד כדי...

בשנת 2023 נרשמה ירידה חדה בסחר בסחורות בין ישראל לסין, אחרי שנים רצופות של עלייה, שבהן הפכה סין לשותפת סחר משמעותית של ישראל. לכאורה, ההסברים המתבקשים לירידה הינם המלחמה ברצועת עזה וכמובן האיום החות׳י שפוגע בסחר הבינלאומי. עם זאת, אירועים אלו השפיעו על הסחר רק ברבעון האחרון של השנה, בעוד שהירידה בסחר בין ישראל לסין הייתה עקבית לכל אורך השנה. במאמר זה מוצעים שלושה הסברים אפשריים לירידה זו: אי-הוודאות הכלכלית-פוליטית שאפיינה את השנה האחרונה בישראל, ירידה בייבוא סחורות לישראל אחרי שנים של עלייה דרמטית, והירידה בייצוא הסיני למדינות...

למלחמת “חרבות ברזל” צפויה השפעה שלילית משמעותית על כלכלת ישראל. מוערך כי העלויות הישירות של הלחימה (חימושים וגיוס מילואים) ובנוסף העלויות העקיפות של המלחמה (פינוי תושבים, שיקום הנגב המערבי, פגיעות בייצור ובביקוש המצרפים) יסתכמו בכ-200 מיליארד שקל. מדובר אם כן בהתכווצות של כ-10 אחוזים בתוצר ברבעון האחרון של 2023 וצמיחה שנתית לנפש אפסית לשנה זו. על מנת למזער נזקים עתידיים על הכלכלה, על הממשלה לגלות אחריות – לקצץ בתקציבים סקטוריאליים ולהסיט כספים אלו למען המאמץ המלחמתי. אל לה למדינת ישראל לחזור לטעויות שנרשמו בניהול הכלכלה מיד...