פרסומים

מפה אינטרקטיבית זו מציגה תמונת מצב אסטרטגית של הזירה האזורית במהלך המבצע הישראלי-אמריקני "שאגת הארי" נגד איראן: תקיפות ישראליות ואמריקניות במרחב, תקיפות איראניות במדינות ערב, פריסת הכוחות האמריקניים, ומתקנים ובסיסים איראניים. כמו כן, באפשרותכם להפעיל שכבה נוספת המציגה את התקיפות במלחמת "עם כלביא", לשם השוואה. המפה מתעדכנת באופן שוטף ובדיוק רב ככל האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין ממקורות גלויים (OSINT) ודיווחים בתקשורת.

מפה אינטראקטיבית זו מציגה את פריסת הנכסים הצבאיים של ארה"ב ושחקנים רלוונטיים נוספים באזור. ההיערכות הנוכחית של ארה"ב משדרת הרתעה ומוכנות לפעולות צבאיות התקפיות, תוך שיקוף העדפה ברורה להימנעות מעימות ממושך. בשילוב עם פעילות מודיעין, מעקב וסיור (ISR) מוגברים ואיתותים דיפלומטיים, תצורה זו תומכת בדיפלומטיה כופה, אך גם מגבירה את הסיכון להסלמה כתוצאה מחישוב שגוי בזירה נפיצה ממילא. המפה מתעדכנת באופן שוטף ובדיוק רב ככל האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין ממקורות גלויים (OSINT) ודיווחים בתקשורת.

מלחמת 12 הימים בין איראן לישראל ביוני 2025 הייתה העימות הישיר הראשון בהיקף מלא בין שתי המדינות. חרף מִשכה הקצר יחסית היא נחשבת לאירוע מטלטל במיוחד ברפובליקה האסלאמית, בעיקר לנוכח מהלומת הפתיחה של ישראל, הצטרפות ארצות הברית למערכה והיקף הנזק למערכי הגרעין והטילים האיראניים. מאז תום המלחמה מצויה איראן בתהליך מתמשך של הפקת לקחים בעקבות הפערים הניכרים שנחשפו ביכולות ההרתעה וההגנה שלה. הצורך בשיפורים ובהתאמות בתפיסת הביטחון הלאומי אינו נעלם מעיני ההנהגה האיראנית, אך נראה כי לעת עתה אין בכך כדי לחולל שינוי מהותי באסטרטגיה הכוללת. נראה כי...

______________________ הקדמה המזרח התיכון עובר תמורה חסרת תקדים, שהחלה בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה האזורית שפרצה בעקבותיה. המלחמה ברצועת עזה סיפקה לאיראן את ההזדמנות האמיתית הראשונה ליישם את תפיסת 'אחדות הזירות' שלה, תוך הפעלה בו-זמנית ומתואמת של מספר זירות מול ישראל וארצות הברית. איראן קיוותה להימנע ממעורבות ישירה ומהשלכותיה, אולם לא הצליחה להפעיל את רשת השלוחים שלה כדי לאלץ את ישראל להפסיק את הלחימה בעזה ולמנוע את תקיפת ישראל ביוני 2025. בשנת 2024 השיגה ישראל שורה של הצלחות מבצעיות חשובות נגד 'ציר ההתנגדות' –...

ההתפתחויות המשמעותיות שהתחוללו באזור מאז פרוץ המלחמה ברצועת עזה ובמיוחד בחודשים האחרונים, מחייבות בחינה מחודשת את מידת הרלוונטיות של המושג "הציר השיעי" בהובלת איראן. בשני העשורים האחרונים פעלה טהראן לגבש רשת של שחקנים אזוריים, בעיקר תת-מדינתיים, על בסיס אידיאולוגיה משותפת של התנגדות לישראל ולמערב ובמטרה להרחיב את השפעתה וליצור עומק אסטרטגי. בעוד שבעבר נחשב "הציר" למערכת ריכוזית ומתואמת היטב, ניכר כי כיום הוא פועל יותר כרשת אד-הוק מבוזרת וגמישה של שחקנים בעלי אינטרסים וזהויות עצמאיים, המקיימים מידה רבה יותר של...

הימצאותה של הנורמליזציה הישראלית-סעודית על הפרק מעידה כי המניעים הבסיסיים של ישראל, ערב הסעודית וארצות הברית לקידום יעד זה לא השתנו באופן מהותי גם לאחר שהמומנטום להשלמת התהליך נבלם עקב מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיה. שלוש המדינות המרכזיות בתהליך עדיין חותרות, כל אחת מסיבותיה, להבשלת המגעים בנושא, כשמטרת-העל היא עיצוב ארכיטקטורה אזורית חדשה במזרח התיכון. קובץ זה מאגד מאמרים שכתבו חוקרי המכון למחקרי לאומי, אשר דנים בעמדות ובאינטרסים של מדינות ושל שחקנים לא-מדינתיים, במזרח התיכון ומעבר לו, בדבר נורמליזציה...

בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך...

באחרונה אימצו החות'ים דפוס פעולה שמטרתו להתיש את האוכלוסייה הישראלית ולהגביר כך את הלחץ על ממשלת ישראל לעצור את המערכה ברצועת עזה. לאור חוסר האפקטיביות של האסטרטגיה הישראלית הנוכחית בהתמודדות עם ארגון הטרור התימני, נכון להגביר במידה ניכרת את פעילות הקואליציה וישראל נגד הנהגת הארגון ויכולות ייצור ושיגור הטילים שלו. תקיפה באיראן, שהיא מנוגדת לאינטרס האמריקאי, עלולה לדרדר את האזור למערכה אזורית וספק אם תשנה במשהו את דפוס הפעולה של החות'ים, הרואים את עצמם כעצמאים ולא נתונים להנחיותיה של טהראן.   

מתקפת הפתע של המורדים בשלטון בשאר אל-אסד מטלטלת את הזירה הסורית השברירית ממילא. תוך ימים בודדים הצליחו ארגוני המורדים להשתלט על העיר השנייה בגודלה במדינה תוך לחימה נרחבת נגד המשטר ותומכיו, עד כה, ללא התנגדות אפקטיבית מצידם, כפי שארע במהלך מלחמת האזרחים. טורקיה, התומכת במורדים, ככל הנראה נתנה אור ירוק למתקפה ומנסה באמצעותה להפעיל לחץ על סוריה להתקדם בתנאיה להסדרת היחסים בין המדינות. אולם, ההתקדמות המהירה של המורדים מעמידה אותה בהתנגשות אינטרסים עם רוסיה ואיראן, הנחושות שוב להציל את שלטון אסד, וגם עם ארצות הברית, המחזיקה בסוריה ובעיראק...

לאחר כחמש שנים מאז שהסתמנה מגמת הדטאנט במזרח התיכון, הצלחתה בשילוב עם המלחמה בין ישראל לחמאס תורמת לבידודה של ישראל במרחב. במאמר זה יוערכו השלכותיה למצבן האסטרטגי של מדינות ערב ותודגש החשיבות שיש לקידום הנורמליזציה בין ישראל לבינן, ובפרט עם ערב הסעודית, על מנת לבלום ככל הניתן את מאמצי איראן ובעלי בריתה לחזק את קשריהן עימן באופן העלול לסכן את ישראל.

כחלק מהתגובה הצבאית של הציר בהובלת איראן למלחמת "חרבות ברזל", מאז תחילת נובמבר 2023 מיליציות שיעיות בעיראק משגרות טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מתקפות אלה, שהתרבו בחודשים האחרונים, משקפות שינוי בדפוסי פעילות הטרור של המיליציות, לאחר שבמשך שנים הן תקפו בעיקר את הכוחות האמריקאים בעיראק ובסוריה. התפתחות זאת דוחקת בישראל ובארצות הברית לתאם את המענה לאיום המשותף, שכן בהיעדר צעדים מרסנים תגבר התעוזה של המיליציות.