פסגת נאט"ו - 75 שנים עם הפנים לעתיד
שמעון שטיין
, מבט על, גיליון 1887, 4 באוגוסט 2024
סיום המלחמה הקרה ב-1991 והתמוטטות ברית המועצות הביאו לירידה בתפיסת האיום מפני רוסיה והעלו שאלות לגבי המשך הרלוונטיות של נאט"ו חרף התפקיד שמילאה הברית בסכסוכים מחוץ לזירה האירופית, למשל באפגניסטן. שאלות אלה נמשכו עמוק אל תוך המילניום החדש, אולם עם פלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022, נאט"ו גילתה מחדש את הייעוד שלה וחוותה תחייה מחודשת. ההצטרפות של פינלנד ושוודיה לאחרונה, על רקע החששות מהאיום הרוסי הגובר, אך חיזקה את תחושת המטרה של הברית.
פסגת נאט"ו נערכה בעיר וושינגטון בין ה-8 ל-11 ביולי, ועמדה בסימן יום השנה ה-75 לברית. בהצהרה...
קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי
החלטת הנשיא פוטין לספח ארבעה מחוזות מאוקראינה והגדרתו את מאבקו באליטות המערביות כמאבק קיומי, תוך איום כי הוא נחוש להגן על השטחים שסופחו ואיומים מרומזים על אפשרות לשימוש בנשק בלתי קונבנציונאלי, מגבירים משמעותית את הסיכון בהסלמה ומציבים את הממשל האמריקאי ובעלות בריתו בפרשת דרכים. נראה כי התנהלותה של רוסיה תחייבם לגבש אסטרטגיית המשך כאשר אתגר התמיכה באוקראינה בלי להיגרר למלחמה מול רוסיה הולך ומחריף. לפי שעה, למעט האיום בתגובה קשה ו"החלטית", ארצות הברית ונאט"ו מותירות בערפל את תגובתן לשימוש רוסי בנשק לא קונבנציונאלי....
מטרת התנהלותו של המערב במערכה באוקראינה נותרה למנוע ניצחון של רוסיה ולהבטיח כי אוקראינה לא תפסיד. לשם כך מוביל הממשל האמריקאי מאמץ בינלאומי לשדרוג משמעותי באיכות ובקצב ההעברות של נשק כבד לאוקראינה. עם זאת, במערב ברור כי למרות כישלונה של רוסיה להשיג את יעדיה המקוריים במערכה, הנשיא פוטין אינו מתכוון להרפות. על רקע זה, סביר כי הממשל האמריקאי ומדינות אירופה לוקחים בחשבון אפשרות להסלמה ניכרת בשטח בתקופה הקרובה. בשלב זה, סביר שהמערב לא יסטה מהחלטתו להימנע מעימות צבאי ישיר עם רוסיה ולא ישלחו כוחות למערכה, אך כבר הוכח שמהלכים שנראו לא...
שאלות בסגנון "מה היה אילו?" אינן רלבנטיות בחקר ההיסטוריה, אלא אם יש להן היבט אקטואלי. היבט כזה מתלווה לעובדת היות אוקראינה מחוץ למסגרת נאט"ו והאיחוד האירופי, בניגוד לחברות אירופאיות אחרות אשר היו חלק מהגוש הסובייטי וצורפו לארגונים אלה לאחר התפרקות ברית המועצות. וכעת, כשחלקים מאוקראינה נמצאים תחת כיבוש רוסי ושני מחוזות אף זכו להכרה רוסית בעצמאותם, צפה מחדש שאלה זו. התנאים שמציב הקרמלין לסיום המלחמה קשוחים וספק אם ניתן לממשם, ועל כן יש להעלות רעיונות "יצירתיים" שיוכלו אולי לסייע בהפסקת הלחימה. ייתכן שבהידברות...
קריאת השכמה למערב
אודי דקל
מבט על, גיליון 1563, 28 בפברואר 2022
גם אם יימצא בקרוב הסדר שיביא להפסקת הלחימה באוקראינה, מדינות המערב מתחילות להכיר בכך שתמה התקופה השלווה והיציבה שלאחר המלחמה הקרה באירופה. הן אינן יכולות להסתמך על הנחה שתאבונו של פוטין יישבע אם יאפשרו לו לבלוע מחוזות מאוקראינה ולהביא לחילופי שלטון בקייב ועליהן לצפות לכך שהוא יחתור לממש את שאיפתו להרחיב מחדש את השפעת רוסיה למדינות ברית ורשה לשעבר. לפיכך, המערב נדרש להציב חומה נחושה מול רוסיה, תוך הפגנת נכונות להפעיל גם מאמצים צבאיים, ולא להסתפק ולדבוק רק בכוח הסנקציות. אשר לישראל, יתרונה בכך שאינה במרכז האירועים וכן ביכולותיה להגן על...
למרות החתימה על הסכמי אברהם והבולטות הגוברת שניתנת לשיתוף פעולה, גם ביטחוני, בין ישראל למדינות המפרץ הערביות, הדרך לביסוס כוח צבאי לוחם משותף בהשתתפות ישראל עדיין ארוכה ורוויית חסמים. בנוסף, קשה לראות היתכנות לנכונות מפרצית להקמת ברית צבאית כזו ללא מעורבות או הובלה אמריקאית. לפיכך, אם ישראל מבקשת לקדם ברית צבאית אזורית – גם אם לא בשותפות מלאה בה, אך בשיתוף פעולה משמעותי ומשפיע – עליה ראשית לרתום את האמריקאים למהלך, לנהוג בצניעות ולהקפיד על הנחת תשתית יציבה לברית אזורית רחבה כשלצד רכיבים אזרחיים רבים, ייכלל בה גם הרכיב...
הערכה אסטרטגית לישראל 2022
ענת קורץ
, הערכה אסטרטגית לישראל 2022
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
קואליציית הרמזור בגרמניה יוצאת לדרך עתירת אתגרים
שמעון שטיין
מבט על, גיליון 1540, 12 בדצמבר 2021
לאחר משא ומתן קואליציוני קצר ודיסקרטי נכנס אולף שולץ לתפקידו כקנצלר התשיעי במספר והרביעי מהמפלגה הסוציאל דמוקרטית. שולץ יעמוד בראש קואליציה משולשת, ראשונה מסוגה בתולדות הרפובליקה (ברמת הפדרציה) – "קואליציית הרמזור", על שום צבעי המפלגות המרכיבות אותה. נתוני הפתיחה לממשלת שולץ לא יזכו אותה במאה ימי חסד: הגל הרביעי של הקורונה מכה בגרמניה, וגם בתחום החוץ יאלץ הקנצלר להתמודד עם משבר הפליטים בגבול הפולני-ליטאי- בלרוסי, ועם המשבר בין אוקראינה לרוסיה, המאיים להתדרדר לעימות צבאי. אשר לישראל: בהמשך לעמדת מרקל – שצילה...
הנשיא ג'ו ביידן ערך את ביקורו הראשון מחוץ לארצות הברית באירופה, ובמהלכו השתתף בכינוס המדינות המתועשות – ה-G7, בכינוס נאט"ו וכן ערך מפגש עם מנהיגי האיחוד האירופי. בסיום הביקור נועד ביידן בג'נבה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. מטרת הביקור, מבחינת הנשיא האמריקאי, הייתה "להוכיח מחדש את מחויבותה של ארצות הברית לבעלות בריתה ושותפותיה ולהדגיש את יכולתן של דמוקרטיות לעמוד באתגרים ולהרתיע איומים של העידן החדש". קונקרטית, הממשל מעוניין לגייס את המדינות השונות ליישר קו עם ארצות הברית להתמודדות עם היעד האמריקאי מספר אחת כיום...
מצטער, אין פרסומים מתאימים לחיפוש שלך,
אתה יכול לחפש אחרים ....