פרסומים

שיקולים גלובאליים הם שהובילו להחלטה האמריקאית לצאת מאפגניסטן, ולא לחץ צבאי מצד הטאליבן. זאת ניתן לקבוע במלאות שנה לנסיגה, למרות המראות הקשים שליוו את הימים הראשונים שלאחר השתלטות הטאליבן על כאבול הבירה וחגיגות הניצחון של הטאליבן ואל-קאעדה. יתר על כן, הסכנה לגל טרור בינלאומי שיוביל אל-קאעדה במערב, אינה נראית בשלב זה כאיום קונקרטי ומידי. גם חיסול מנהיג אל-קעאדה, איימן א-זוואהירי שהסתתר בכאבול, בירי כטב"מ אמריקאי תרם לחולשת הארגון ולצורך שלו בהתגוננות. מבחינת הממשל האמריקאי ובהסתכלות ארוכת טווח, הנסיגה הייתה צעד נכון, שלא פגע...

המגמה העיקרית בזירה המזרח־תיכונית היא של 'דטנט אזורי'. לאחר שבשנים האחרונות התאפיינה המערכת האזורית במאבקים בין המחנות השונים (השיעי, הסוני־פרגמטי, האחים המוסלמים והג'האדיסטים) על ההגמוניה, במהלך 2021 ניכר שינוי בדפוסי הפעולה במזרח התיכון. בעיקר בלטה דינמיקה שתכליתה קידום של שיתוף פעולה, שלא נראתה כמוה באזור כבר שנים רבות, והיא אינה תואמת את קווי החלוקה בין המחנות. ערב הסעודית ואיראן מנהלות שיח, בין היתר בתיווך עיראק; איחוד האמירויות הערביות סיימה את מעורבותה במלחמות בתימן ובלוב וכן שופרו יחסיה עם איראן, סוריה וטורקיה; לאחר שלוש שנים...

המערכת הבינלאומית מצויה בטלטלה מרובת משברים ואתגרים, כשבמוקד נמשכים מאמצי ההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה לצד ההתמודדות עם המגפה עצמה; התחרות בין ארצות הברית לסין מחריפה את המחנאות הגוברת בדינמיקה הבינלאומית; ומנגד משבר האקלים מהווה רקע לבחינת היכולת לשתף פעולה על אף המחלוקות. הממשל האמריקאי מצמצם את הקשב שלו למזרח התיכון ולאתגריו ומציב מחדש שיקולי זכויות אדם במקום מרכזי במדיניותו, כשברקע בחירות האמצע וקיטוב פוליטי חד בארצות הברית. כל אלה מדגישים את הצורך בעדכון המדיניות הישראלית כלפי הזירה הבינלאומית, ובייחוד הגברת התיאום עם הממשל...

ב-27 בספטמבר 2021, בעקבות ההתפתחויות באפגניסטן, הודיע תובע בית הדין הפלילי הבינלאומי, קארים חאן, כי ביקש אישור מערכאת קדם המשפט לחדש את החקירה שנפתחה בבית הדין במארס 2020 בנוגע לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שבוצעו בהקשר המצב באפגניסטן, וכי החקירה תתמקד בפשעים לכאורה שביצעו הטאליבן ודאע"ש-חוראסאן באפגניסטן. ההחלטה להימנע למעשה מחקירת הכוחות האמריקאים מעידה כי חאן נוקט בגישה פרגמטית, המתחמקת באלגנטיות מעימות עם הממשל האמריקאי. אפשר שהתנגדות ארצות הברית וישראל לחקירה בעניין ישראל ורצון חאן להימנע מעימות, יגרמו לכך שגם לה תינתן...

הנסיגה מאפגניסטן, עשרים שנה אחרי שארצות הברית תקפה את משטר הטליבאן ואת אל-קאעדה בתגובה למתקפת הטרור של ה-9/11, מהווה סגירת מעגל היסטורית. ההתקפה שביצע אל-קאעדה על אייקונים אמריקאים קראה תיגר על ארצות הברית, אך הובילה אותה דווקא לפלוש לאפגניסטן ולסלק את הטליבאן משם לפקיסטן, וכן נפגע קשות גם אל-קאעדה. בהמשך ניצלה ארצות הברית את האווירה הבינלאומית שנוצרה כדי לפלוש לעיראק ולסלק מהשלטון את סדאם חוסיין. בשנים הבאות אף הובילה ארצות הברית קואליציה בינלאומית להבסת 'המדינה האסלאמית' שהתבססה בעיראק ובסוריה. אלא בשנים האחרונות מסתמן צמצום...

הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן מציבה את איראן בפני מציאות חדשה ומורכבת. מחד גיסא, הנסיגה נתפסת כתפנית חיובית, שכן איראן לא תהיה עוד מכותרת על ידי ארצות הברית ממזרח וממערב, ובטהראן ניכרת תקווה כי בהמשך תתרחש נסיגה של כוחות אמריקאיים גם מעיראק. מאידך גיסא, איראן ואפגניסטן חולקות גבול ארוך, המשתרע על פני כ-900 קילומטר, ולהיעדר משילות באפגניסטן יהיו השלכות מידיות על הכלכלה והביטחון האיראניים. על כן, איראן נוקטת מדיניות פרגמטית של שיתוף פעולה עם הטליבאן על מנת להבטיח את האינטרסים שלה, למרות ההבדלים האידאולוגיים והדתיים המהותיים המפרידים...

הרושם הקשה שהותירו הנסיגה הכאוטית של הכוחות האמריקאיים ובעלי בריתם מאפגניסטן, קריסת הממשל והצבא האפגניים והשתלטות הטליבאן על המדינה, העידו על כישלון מאמציה של ארצות הברית "לבנות אומה" על פי מודל הדמוקרטיה המערבית. סיום המערכה באפגניסטן מיד לאחר השגת יעדה הראשון, בלי לנסות ולעצב מחדש את אפגניסטן, היה חוסך לארצות הברית את המבוכה שהועצמה על ידי הסתבכות הנסיגה והסיכון שאפגניסטן תחזור ותהיה מדינה לא יציבה ובסיס לייצוא טרור. בטווח הקצר נפגעו דימויה ואמינותה של ארצות הברית כמעצמה ושחקנים בינלאומיים שונים ינסו לנצל זאת כדי לקדם את...

הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן מממשת את כוונתם של שלושה ממשלים שקדמו לממשל ביידן לסיים את תפקידה של ארצות הברית כשוטר והמממן של מדינה מפולגת ומשוסעת זו, שאליה נקלעה בעקבות מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר, 2001. בראשיתה השיגה ההתקפה האמריקאית באפגניסטן את מטרותיה המידיות – פגיעה באל-קאעדה וסילוק משטר הטליבאן, אולם ככל הנראה, בהמשך כשלה ארצות הברית למנוע את חזרת הטליבאן לשלטון באפגניסטן. ארצות הברית התחייבה לנקוט יד קשה אם תותקף שוב בשטחה, אך שכניה של אפגניסטן מסתכלים בחשש אל העתיד לנוכח החלל שהותירה הנסיגה. יתר על כן, הנרטיב שיופץ בידי הטליבאן...

הירידה ההדרגתית שחלה בהיקף פיגועי ההתאבדות בשנים 2018 ו-2019 המשיכה גם בשנת 2020 בירידה של כ-14.5 אחוזים לעומת השנה הקודמת. רוב פיגועי ההתאבדות התרכזו בשלוש מדינות עיקריות: אפגניסטן, סומליה וסוריה. כן נרשמה ירידה חדה במספר הנפגעים. גם ב-2020 המשיכו ארגוני הסלפיה-ג'אהדיה להיות אחראים על רובם המכריע של פיגועי ההתאבדות ברחבי העולם – ישירות ובעקיפין – כ-95 אחוזים מכלל פיגועי ההתאבדות. בעשור הבא יתבהר האם מגמת הירידה שאפיינה את השימוש בפיגועי התאבדות בשנים האחרונות משקפת מיצוי של יתרונותיו של דפוס פעולה זה, או שמא היא תוצאה של...

המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית". יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...