פרסומים

סדרת המהלומות המדורגות של ישראל על חזבאללה מהדהדת את דיאלוג הכפייה האסטרטגי שבין משה לפרעה, כאשר הדרישה "שלח את עמי" נתמכת ברצף ההסלמה הגוברת והמדורגת של עשר המכות נגד מרכזי הכובד של מצרים העתיקה, כלכלתה וחברתה. כדי ש"שכנוע חמוש" כזה ישיג את מטרתו, נדרשת ישראל, ישירות או בעקיפין, להגדיר את דרישותיה לחזבאללה. כדי לבסס לגיטימציה למהלכיה הצבאיים הבאים ולאפשר את מינופם להישגים מדיניים-אסטרטגיים, נדרשים מאמצים מדיניים מקבילים. על ישראל לגבש אסטרטגיה כוללת להתמודדות מדינית-ביטחונית עם האתגר המורכב בשבע הזירות, ולהרחיב...

התנהלותן של סין וטאיוואן בהקשרי מלחמת "חרבות ברזל" מאז טבח ה-7 באוקטובר משקפת הבדלי אינטרסים, יעדים ועמדות אסטרטגיות שלהן ביחס לישראל, למזרח התיכון, ולזירה הבינלאומית – כשסין לעומתית לישראל ואוהדת לחמאס וטאיוואן מגלה אהדה לישראל ותמיכה בה. על אף הבהירות המסתמנת, אל לישראל, בשלב זה, לשנות מן היסוד את עיקרי המדיניות שלה משני צדי מיצרי טאיוואן.

בעוד מתקפות החות'ים על ישראל ועל ספינות אזרחיות באזור ים סוף ובאב אל-מנדב, נמשכות לאורך מלחמת "חרבות ברזל" במגוון אמצעים, סין הרשמית כמעט דוממת – לא גינויים משמעותיים, וודאי שלא פעולות קונקרטיות. סין נמנעה גם מלהצטרף לכוח המשימה שהקימה ארצות הברית לאבטחת השייט באזור, וספינות הצי שלה לא נענו לקריאות מצוקה של אניות שהותקפו. יומרותיה של בייג'ינג בזירה הגלובלית נתקלות בתקרת זכוכית נמוכה כאשר נדרשת פעולה ממשית או כאשר היא נדרשת לבוא על חשבון מאמציה לערער את מיצובה של וושינגטון במזרח התיכון. גם כאשר אינטרסיה של סין נפגעים בידי...

מדינת ישראל ניצבת בפני צירוף נסיבות חסר תקדים ועתיר סיכונים. בעוד איראן מתבססת בסף הגרעין והזירה הפלסטינית על סף הסלמה רחבה, ישראל עצמה דוהרת לעבר סף השלמת חקיקה הרת גורל בסדרי השלטון שלה. אויבי ישראל מתבוננים בסיפוק, שואבים ביטחון ועלולים להמר בהליכה על הסף, שאחריתה הסלמה רחבה ואולי מלחמה. חציית סף החקיקה מישראל הנוכחית לזו הלא נודעת נתונה להחלטת ממשלת ישראל בלבד. במרחב מרובה הסיפים, וכשגורל ישראל תלוי מנגד, עוד לא מאוחר לעצור, להידבר ולשקול, בטרם חצייה ובטרם תהום הפורענות.

ממשלת ישראל השלושים ושבע יוצאת לדרכה כשלפניה, בנוסף לאתגרי זירת הפנים, שלל אתגרי ביטחון לאומי, מהר הבית, דרך הזירה הפלסטינית, אתגרי הביטחון בצפון והאיום המורכב מאיראן, שלרובם מימד בינלאומי משמעותי. על רקע התחרות האסטרטגית בין המעצמות, המלחמה באוקראינה והמאבק על הובלה טכנולוגית-כלכלית, תידרש ממשלת ישראל לנווט בתבונה בין בעלת בריתה הגדולה, ארצות הברית, לבין השותפה הכלכלית החשובה, סין, השכנה הצבאית, רוסיה, ומדינות חשובות אחרות באסיה ובאירופה. בנימין נתניהו חוזר ללשכת ראש הממשלה וליחסי ישראל עם המעצמות בתקופה רבת שינויים ותהפוכות. מי...

אסטרטגיה הישראלית הנוכחית – "הליכה בין הטיפות": הישענות על ארה"ב לצד מאמץ לקידום היחסים עם שאר המעצמות | המצב הנוכחי – תחרות מעצמות (ארה"ב-סין) ומאבק על הסדר עולמי; טכנולוגיה בליבת התחרות; פוטנציאל הסלמה (אוקראינה, טאיוואן); קושי בהשגת הסכמות ופעולה משותפת (אקלים, משברים גלובליים); המזה"ת נדחק בתיעדוף  | הפער באסטרטגיה הישראלית – מרחב תמרון מצטמצם בתווך שבין המעצמות, לצד פוטנציאל גדל בתוך המחנה המערבי; פער גדל בסדר היום ובתפיסות העולם בין ישראל למערב; שחיקה בהשפעה האמריקאית באזור; תמורות פנים-אמריקאיות עם...

על פניו, התחרות האסטרטגית עם סין כמעט לא עלתה לדיון בעת ביקור הנשיא ביידן בישראל ובערב הסעודית, למעט בשוליים. אולם, למעשה קידם הנשיא בביקורו צעדים מעשיים לרתימת השותפות האזוריות למהלכיה של ארצות הברית, בעיקר בתחום הטכנולוגיה. הצהרה משותפת אודות כינון דיאלוג בין ירושלים לוושינגטון בנושא טכנולוגיות מתקדמות משקפת הבנות משותפות לגבי אתגרי התחרות הטכנולוגית, ומבטאת שלב חדש בשותפות האסטרטגית בין ישראל וארצות הברית.

קשרי ערים אחיות ותאומות מנוהלים בדרך כלל על ידי עיריות כדי לקדם צרכים מוניציפליים ועסקיים, אולם בסין הם משמשים גם כדי לקדם את יעדי המפלגה הקומוניסטית והשלטון המרכזי, ומוכוונים על ידם. בשל הבדלים במבנה השלטון ובאופני פעולתו בישראל ובסין ולאור הפרשי העוצמה ופערי הידע בין הגורמים משני הצדדים, יחסי הערים גולשים לעתים לתחומי מדיניות חוץ וביטחון, שהם בסמכות ממשלת ישראל. על השלטון המרכזי והמקומי בישראל לשפר את מנגנוני המדיניות ולצמצם את פערי הכשירות, הידע והמודעות בנושא.

המערכת הבינלאומית מצויה בטלטלה מרובת משברים ואתגרים, כשבמוקד נמשכים מאמצי ההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה לצד ההתמודדות עם המגפה עצמה; התחרות בין ארצות הברית לסין מחריפה את המחנאות הגוברת בדינמיקה הבינלאומית; ומנגד משבר האקלים מהווה רקע לבחינת היכולת לשתף פעולה על אף המחלוקות. הממשל האמריקאי מצמצם את הקשב שלו למזרח התיכון ולאתגריו ומציב מחדש שיקולי זכויות אדם במקום מרכזי במדיניותו, כשברקע בחירות האמצע וקיטוב פוליטי חד בארצות הברית. כל אלה מדגישים את הצורך בעדכון המדיניות הישראלית כלפי הזירה הבינלאומית, ובייחוד הגברת התיאום עם הממשל...

ב-1 בספטמבר החל נמל המפרץ בחיפה לפעול רשמית. בפרסומים בתקשורת הישראלית, שהדהדו בארצות הברית, הועלו בשנים האחרונות חששות מהפעלת הנמל בידי חברה סינית ממשלתית, בייחוד על רקע היריבות הגוברת בין סין לארצות הברית. תחילת הפעלתו של נמל המפרץ היא הזדמנות לעיין מחדש בנושא.